Street Fighter II

משחקי לחימה אחד-על-אחד (או משחקי "מכות", בעגת העם) במתכונת דומה למשחק הנדון היו קיימים  עוד משנות השמונים, אבל המשחק הזה, Street Fighter II, הוא המשחק שהתחיל את השגעון האמיתי למשחקים האלה והיווה את הבסיס לרוב המשחקים מסוג זה שבאו אחריו. לוחם הרחוב 2 יצא לאולמות המשחקים בשנת 1991 והומר למחשב האישי (ולכל קונסולות המשחקים) שנה אחר כך. מי שרוצה לקרוא מידע היסטורי מורחב יותר על הגרסאות השונות של המשחק מוזמן לבדוק את הסיקור של Super Street Fighter II Turbo.
העלילה במשחק מזכירה מאוד את העלילה של Virtua Fighter, מזכירה, בעיקר במובן שהיא כמעט ולא קיימת: "שמונת הלוחמים הטובים בעולם התכנסו מכל קצוות תבל כדי להשתתף בטורניר, האם תוכל להביס את כל המתחרים?" - או משהו בסגנון הזה הוא כל מה שנכתב בנוגע לעלילה (ככל הידוע לי).

המשחק המקורי לארקייד (מכונות משחק) יצא על חומרת הCPS-1 המוצלחת  שיכולה להוציא אנימציות במספר גבוה של תמונות בשניה, ההמרה למחשב האישי, בעל החומרה הנחותה יותר, נחשבת אמנם להמרה טובה אבל בכל זאת היה ברור שאיפשהו חייבים לשלם את המחיר - ומן הסתם קנס זה בא על חשבון מספר הפריימים בשנייה (מתבטא בחוסר ה"זרימה" ובכמה התנועות לא "חלקות"), אבל מלבד החסרון הזה ההמרה, כאמור, נחשבת לטובה. הגרפיקה מאוד דומה למקור - גדולה עשירה וצבעונית, הקול והמוזיקה גם הם טובים ביחס לחומרה הקיימת בשנת 92, יש גם לציין שהסאונד במקור לא כל-כך איכותי (ה"סוניק בום" נשמע יותר כמו: "עלק?? בום!" - כן, גם במשחק הארקייד המקורי). בנוסף לאלה, גם מאפייני משחק קוצצו, למשל מספר המהלכים המיוחדים (בארקייד יש שלושה סוגי אגרופים ושלוש בעיטות בעוד שבגרסת המחשב יש רק אגרוף אחד ובעיטה אחת). שוב - בהתייחס למוגבלויות חומרת הPC ב92', ההמרה נחשבת לטובה, ראו את ההבדלים בהמרה של המשחק הראשון בסדרה בסיקור של Super Street Fighter II Turbo על מנת להבין מה זו המרה גרועה. מצד שני, יש גם המרות מוצלחות יותר, כגון Mortal Kombat שיצא שנה אח"כ.

המשחק עצמו מתחיל בבחירה של אחד משמונת הלוחמים, כל אחד מאזור אחר בעולם: ריו והונדה מיפן, בלנקה מברזיל, קן וגייל מארה"ב, צ'אן-לי, הפאם פאטאל מסין, זנגייף מברית המועצות (כיום רוסיה) ודהלסים, הפקיר מהודו. לכל אחד תכונות שונות וארסנל שונה של מכות מיוחדות, לכל מדינה יש  נוף שונה. לאחר בחירת הלוחם, תתמודדו בקרב פנים-אל-פנים עם כל אחד משבעת הלוחמים הנותרים, כאשר תביסו את כולם, תלחמו ב"בוסים" (ארבעת הלוחמים שאינם ניתנים לבחירה ע"י המשתמש) בזה אחר זה: באלרוג המתאגרף, וגה עם המסכה וכפפות הקוצים, סאגאט לוחם המוי-תאי ו-מ.בייסון אפוף הלהבות.

לסיכום, Street Fighter II הוא אמנם אינו משחק המכות הטוב ביותר כיום, אך בזמנו הוא היה הדבר הטוב ביותר על המחשב האישי, משחק פורץ-דרך שבעקבותיו הלכו רבים ואחד המשחקים המכיל ערך נוסטלגי גבוה במיוחד. אם ברצונכם לנסות עוד משחק מהסדרה עם המרה טובה אף יותר למחשב האישי, בדקו את Super Street Fighter II Turbo.

סוקר על ידי Og