Super Street Fighter II Turbo

מכירים את החברות האלה, שברגע שהן מוצאות משהו טוב, הן סוחטות ממנו את המיץ עד ליובש מוחלט? כמו בסרט ההוא עם ההולה-הופ, מה היה השם שלו... "הקפיצה הגדולה"? כן, כן, לא מדובר רק בחברות תוכנה, קחו למשל את להקת הטכנו 2unlimited (מי אמר מורטל קומבט?), חדי האוזן יבחינו בקלות שאמנם המילים משתנות משיר לשיר אך המוזיקה היא אותה הנעימה בשינויים קלים כל פעם. אם זה הרגע שאתם תופסים את עצמכם ואומרים: "רגע, אבל איך לעזאזל זה קשור לסיקור של Super Street Fighter 2 Turbo?" כנראה שציפיתם לסיקור בסגנון:
"אמממ, זה משחק כמו Street Fighter 2, אין מי שלא מכיר את המשחק הזה אז אין טעם להרחיב, תהנו!"
לא בבית ספרנו. אז כדאי שתתרווחו במושב עד לרגע שבו תגיעו לתו מספר 5,161 ותגידו: "למה לכל הרוחות הייתי צריך את הדמגוגיה בגרוש הזו... כולה רציתי להוריד משחק מכות!". אז איפה היינו? אה כן, חברות שמחדשות מוצר בלי הרף. אז Capcom היא בהחלט חברה כזו ו-Street Fighter 2 הוא בהחלט משחק כזה. כפי שהשם מרמז, קאפקום עשתה עוד ניסויים עם השם לפני "לוחם רחוב 2", ב1987 יצא המשחק הראשון לארקייד, הוא לא היה להיט גדול במיוחד, סתם משחק מכות ממוצע לאותה תקופה . שנה מאוחר יותר הוא אפילו קיבל המרה ל-PC, רק שזו ההמרה הכי מגעילה שראיתי בימי חיי, פשוט להקיא... בחיי שראיתי המרות של משחקים עכשוויים לגיימבוי שיותר טובות מזו - רק כדי להוכיח את הנקודה, הנה תמונה מגרסת הארקייד:

והנה אחת מגרסת הPC:

זה רק אני, או שהתמונה השנייה נראית כמו קריקטורה של מישל קישקה לתמונה הראשונה?
בכל מקרה, בחזרה לעניין: שנתיים לאחר ההמרה הנ"ל, כלומר ב1990, קאפקום הוציאה משחק נוסף מהסדרה למגאסון, המשחק הזה, בעל השם "Street Fighter 2010: The Final Fight" הוא בעצם משחק בסגנון דאבל דראגון, כלומר לא משחק מכות 'אחד-על-אחד'. בסופו של דבר ב1991 קפקום הוציאה את Street Fighter 2 למכונות המשחק (ארקייד) ושינתה לנצח את הז'אנר. כן, כן , רוב משחקי המכות הדו-מימדיים שיצאו אחרי המשחק הזה השתמשו פחות או יותר באותה תצורה. המשחק זכה לפופולאריות רבה באולמות המשחקים ושנה לאחר מכן כבר יצאה לו המרה לPC שיחסית לאותה תקופה ולחומרת הPC בזמנו הייתה המרה בכלל לא רעה. משתמשי הPC יכלו ליהנות מחוויה ארקיידית די קרובה למקור (בהתחשב בטכנולוגיה) בביתם. המשחק כלל 8 דמויות שניתנות לבחירה ע"י השחקן(ריו, קן, בלנקה, דהלסים, צ'אן-לי, הונדה, זנגייף וגייל) ועוד 4 דמויות שרק המחשב יכול לבחור, או ה'בוסים' אם תרצו (באלרוג, וגה, סאגאט ו-מ.בייסון). מדי פעם יש שלב בונוס שבו תצטרכו לשבור משהו דומם כמה שיותר מהר עבור נקודות נוספות וזהו בעצם, פשוט וממכר. ואז קאפקום ראו כי טוב, והוציאו ב1992 את Street Fighter 2 Champion Edition שהוא בעצם בדיוק אותו משחק כמו 2 הרגיל רק שפה אפשר לבחור את הבוסים ולשחק איתם (ואולי עוד כמה שינויים קטנים ולא משמעותיים שאם אתם ממש חייבים לדעת מה הם תעיפו מבט כאן - תחת Trivia), הגרסה הזו לא הומרה באופן רשמי למחשב האישי, רק לכמה קונסולות ביתיות כמו המגה-דרייב והסופר נינטנדו. בימינו אנו, שינויים כאלה בדר"כ באים בתור טלאי ולא משחק חדש לגמרי... וזה עוד לא הכל, מאוחר יותר באותה שנה יצאה עוד גרסה למשחק: Street Fighter 2 - Hyper Fighting, גם היא לא הומרה באופן רשמי לPC (רק לסופר נינטנדו) והיא כללה עוד פחות שינויים מהגרסה הקודמת (שאם אתם ממש ממש חייבים לקרוא עליהם, עשו זאת כאן - תחת Trivia). שנה מאוחר יותר, ב1993 יצאה הגרסה הבאה בסדרה: Super Street Fighter II: The New Challengers על חומרה חדשה בשם CPS2 (שהייתה מפורסמת בתחום האמולציה בזכות הגנה בת כלבים שלא מהעולם הזה (ורק לפני כמה חודשים נפרצה - 14 שנים לאחר יציאתה לשוק)). כאן כבר היו שינויים של ממש , בעיקר בולטת ההוספה של ארבעה לוחמים חדשים: ט.הוק, פיי לונג, די-ג'יי וקאמי אבל ישנם גם אינספור שינויים קטנים ומרעננים. גרסה זו דווקא זכתה להמרה למחשב האישי, אך ההמרה הייתה גרועה כמעט כמו ההמרה של Street Fighter ונראה היה שמשתמשי הPC לא יידעו נחת מהמשחק החדש לעולם... ואז זה קרה. הוריאציה האחרונה לStreet Fighter 2 לארקייד יצאה. השם היה Super Street Fighter II Turbo , השנה הייתה 1994 וקאפקום סגרה פרק אחד ועברה לאחר - המשחק הבא בסדרה כבר נקרא Street Fighter Alpha (או Street Fighter Zero ביפן) והא שונה לגמרי, אמנם גם הוא זכה להמרה למחשב האישי, אך זה כבר סיפור לפעם אחרת...

Super Street Fighter II Turbo לא חידש כמעט כלום, כמה שינויים קטנים ודמות אחת סודית - אקומה, שניתן לשחק איתה רק לאחר ביצוע כמה דברים שאין לי מושג מה הם (זו המשמעות של "סודי", אתם יודעים...) אבל הדבר שמייחד את הגרסה הזו היא דווקא ההמרה למחשב האישי. מדובר באחת ההמרות הטובות ביותר שראיתי, אם לא הטובה ביותר, הכל שם: הקולות, המוזיקה, הדמויות, המהירות והכי חשוב הגרפיקה המצוינת והעשירה, בניגוד להמרה הקודמת, פה הדמויות הרבה יותר גדולות ומפורטות, קאפקום סוף-סוף עשו משהו כמו שצריך. אמנם אף פעם לא ממש "חרשתי" על המשחק הזה, אך אני תמיד אזכור את אותו בזכות דבר אחד: הגודל לעומת הגרפיקה. אני זוכר שבזמנו פשוט השתוממתי איך משחק בעל גרפיקה משגעת כזו יכול לשקול רק 4 מגה בתים, זה פשוט שיגע אותי ועד היום זה הפרט היחידי שזכרתי מן המשחק. כלומר, עד שהורדתי אותו שוב היום וראיתי שהגודל בכלל לא 4 מגה, אלא יותר קרוב ל14 מגה לאחר חילוץ. מה לעשות, לפעמים הזכרון פשוט בוגד, ובעוד אני מפשפש בנבכי זכרוני ומנסה להבין מה לעזאזל הולך שם, תרגישו חופשיים להוריד ולבדוק את המשחק בעצמכם.

לסיכום: מי שקרא את הסיקור שלי ל Virtua Fighter יודע שאני עושה הבחנה בין שני סוגי משחקי מכות: משחקים חכמים יותר, כמו טקן או לוחמים וירטואלים שבהם קצב המשחק הוא איטי יותר וצריך להשתמש גם בראש בכדי להגיע רחוק, ומשחקים כמו המשחק הזה שהם בעיקרון רק מריחת מקשים וקסמים. אמנם Super Street Fighter II Turbo הוא לא המשחק הטוב ביותר מסוגו (התואר הזה שמור ל Killer Instinct), אך הוא בהחלט מתחרה על התואר "הטוב ביותר על המחשב האישי" (המתחרה השני הוא Mortal Kombat 3) או בקיצור, "סוניק בום!".

סוקר על ידי Og