Wolfenstein 3D

Wolfenstein 3D, הידוע גם בשם "טירת הנאצים" או "הטירה הנאצית", הוא מאותם המשחקים שלא רק שזכו להפוך לקלאסיקות בפני עצמם אלא גם יצרו ז'אנר חדש ופופולארי של משחקי מחשב וזכו לאינספור חיקויים. עלילת המשחק מספרת על חייל אמריקאי בשם בי.ג'יי. בלאזקוביץ' שנפל בשבי הגרמני ועתה מנסה לברוח משוביו, ועל השחקן להבטיח שהוא יצליח במשימתו.

המשחק הוא למעשה חידוש של משחק משנות השמונים בשם "Castle Wolfenstein". אולם, בעוד שהמשחק המקורי היה משחק פלטפורמה דו מימדי עם אלמנטים של התגנבות, החידוש שנעשה ע"י id Software היה משהו שונה לגמרי. אלמנט ההתגנבות נעלם והושם דגש חזק על אלמנט האקשן במשחק, כאשר גם הממשק זכה לשינוי: המשחק שוחק מגוף ראשון (כלומר, השחקן רואה את ההתרחשויות מעיני גיבור המשחק) ובסביבה תלת מימדית (עד כמה שהטכנולוגיה בזמנו אפשרה זאת). היה זה למעשה המשחק שיצר את ז'אנר משחקי ה-FPS (ירי מגוף ראשון, First Person Shooter) שצבר פופולריות אדירה, זכה לעשרות חיקויים (חלקם עשו שימוש במנוע המשחק Wolfenstein 3D) ובהמשך הביא לשכלול הז'אנר בסדרות "דום" ו"קוויק" שפותחו על ידי id Software.

המשחק מחולק לשישה פרקים אשר כוללים כל אחד עשרה שלבים, כאשר בסוף כל פרק על השחקן להתמודד מול "בוס". לרשות השחקן עומדים ארבע כלי נשק: סכין, אקדח, תת-מקלע ו- Chain gun. עיצוב השלבים שם דגש חזק על אותנטיות (בניגוד למשחקים רבים אחרים שעוסקים במלחמת העולם השנייה). למשל, לאורך המסדרונות תלויים דגלים נאציים לרוב יחד עם פורטרטים של היטלר, ואפילו החיילים הנאציים צועקים בגרמנית.

הגאונות של המשחק היא בפשטות הממכרת שלו - בכל שלב, המטרה היא לחסל את כל מי שניצב מולכם, ובדרך למצוא את החדרים הסודיים ולאסוף את האוצרות. ל"טירת הנאצים" נחשפתי בפעם הראשונה כאשר קיבלתי את המחשב הראשון שלי, אי שם באמצע שנות התשעים, ומיד הפכתי למעריץ מושבע ושרפתי אינספור שעות על המשחק. גם היום, כאשר אני חוזר אליו, הוא עדיין מצליח - למרות שצאצאיו הרבה יותר מתוחכמים ממנו - להתבגר בכבוד ולהיות משחק ממכר ומהנה.

סוקר על ידי Ingsoc