Pikanti Puzzle

אי שם בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, פעל בישראל עסק צבעוני שהתחיל בתור חנות קטנה למכירת סלטים ונקניקים בבני ברק, וגדל להיות שם שנודע בכל בית בזמנו. לעסק הזה קראו "חברת פיקנטי": "פיקנטי הייתה חברה ומפעל עיבוד בשר ישראלי, בבעלות אריה שרגר ומשה בדש. החברה התמחתה בטכניקות פרסום אגרסיביות, ועשתה שימוש בין היתר בזמרירים חוזרים ונשנים ברדיו" (מקור: ויקיפדיה). דוגמא לפרסום האגרסיבי ניתן היה למצוא בבחירות לכנסת - "כחלק ממערכת הפרסום שלו, הריץ בדש בבחירות לכנסת השלוש עשרה בשנת 1992 מפלגה בשם "פיקנטי" ושילב מודעות פרסום למוצרי בשר עם מודעות בחירות במשך חודש שלם – עד שועדת הבחירות המרכזית אסרה שיטת פרסום זו". דוגמא אחרת, קצת פחות אגרסיבית, הייתה "פאזל פיקנטי" - משחק פאזלים בסיסי ביותר המשלב סלוגנים של החברה.

חוברת ההפעלה של משחק הפאזלים הכילה את ההקדמה הבאה: "הדיסקט המצורף מכיל משחק פאזלים ובו תמונות מרהיבות, שאותן ניתן לפרק ולהרכיב מחדש ביותר מ-80 רמות קושי: מפאזלים פשוטים בני 4 חלקים ועד לפאזלים בני 100 חלקים המהווים אתגר גם לחדי עין. התוכנה מתרגלת את יכולת ההתבוננות, ההבחנה בפרטים ובצבעים וההתמצאות במישור, והיא ניתנת להפעלה גם על-ידי ילדים בגיל הרך, במעט סיוע ממבוגר בתחילת העבודה". בפועל מדובר בחמש תמונות (מרהיבות? לא בטוח) ובממשק סטנדרטי של משחק פאזלים, שכולל החלטה על מספר החלקים, יכולת להזיז חלקים ולהפוך אותם.

תשלובת מפעלי פיקנטי אמנם לא הצליחה לשרוד, אך השאירה אחריה סיפור פיקנטי לא פחות, ופאזל אחד, פיקנטי גם הוא.

תודה רבה ל-Old-Man על המשחק!