Mario and Luigi

Mario & Luigi הוא גרסת PC די פופולרית, באופן מפתיע, לאחת מסדרות משחקי הקונסולות הבולטות והפופולריות ביותר בכל הזמנים - Super Mario.
מדובר באותו בחור בשם מריו, שרברב למחייתו ומקפץ על צינורות, צבים וכל שנקרה בדרכו בשעות הפנאי, שאחת מתכונותיו הידועות ביותר היא חיבתו הרבה לפטריות חשודות, שגורמות לו לחוש גדול וחזק.

בניגוד לעלילה הידועה של סדרת סופר מריו, בה גיבורינו האמיץ חוצה עולמות מסוכנים כדי להציל את הנסיכה כמו בכל משחק פלטפורמה שגרתי, במשחק הזה אין לא עולמות מסוכנים, לא נסיכה, ולא עלילה. מריו פשוט יקפץ לו ביערות השטוחים של עולמו השומם (וגם בשני שלבי לבה), ו...זהו. המשחק מציג שישה שלבים משעממים נטולי התפתחויות, נטולי עניין ונטולי "בוסים". אחרי שתסיימו אותם, תוכלו לשחק בהם שוב, הפעם בשעות הערביים. לאחר שתמצו גם את הפריבילגיה המרתקת הזו, תוכלו שוב לשחק באותם שישה שלבים בבוקר, והפעם יתווסף אתגר - המשחק ירוץ מהר יותר. ושוב כשגם את האתגר הזה תצלחו, תוכלו לשחק מהר גם בשעות הערביים... ואחרי זה כבר לא יקרה כלום (כלומר, אתם תמשיכו לשחק בלולאה בששת השלבים מהר ובין הערביים).
אה, שכחתי "נטולי פואנטה".

וגם נטולי מוסיקה, אבל זה פחות רלוונטי.

כמו בכותרת, "מריו ולואיג'י", מריו לא לבד, והוא מלווה באחיו היקר לואיג'י. מה זה אומר? שהמשחק מתהדר באפשרות המוצגת בו לשחק בשני שחקנים. אמנם, ללואיג'י דמיון מדהים לאחיו... אין לו יכולות שונות ממריו כמו במשחקים דומים בעלי שני שחקנים (Zool2, Blues Brothers), ולמעשה אין כל הבדל בינו ובין מריו מלבד היותו לבוש ירוק.
אל תתבלבלו! "שני שחקנים" לא אומר שתוכלו לשחק סימולטנית, אלא בתורות, שיימשכו עד שאחד השחקנים יפסל סופית. גם אחרי שהמשחק יגמר לא יושוו הביצועים של השחקנים או משהו קרוב. למעשה אין כל ערך מוסף באפשרות הזו לעומת לשחק במשחק פעמיים מלבד ההזדמנות הנדירה לראות את מריו בירוק.

יתכן וביקורת אובייקטיבית על Mario & Luigi אינה הוגנת, מאחר ומדובר בגרסת remake שאינה מבית Nintendo (הבעלים המקוריים של Super Mario).
למעשה, Mario & Luigi הוא משחקון ניסיוני שיצר מייק ווירינג בשנת 1994 במטרה להתנסות ולהתאמן בתכנות VGA באמצעות טורבו פסקל. המטרה היתה ליצור משחק קליל שירוץ בקלות על מחשבים חלשים. זאת הושגה, ו-Mario & Luigi גם תופס נפח מזערי על הכונן הקשיח (פחות מ-60KB!). אבל אם מציבים במטרות גם להיות-משחק-טוב, כאן הביקורת, כפי שכנראה הבחנתם, לא ממש חיובית. הסיבה לכך שהגרסה תפסה פופולריות למרות הכל, יכולה להיות טמונה בשלושה גורמים: בנפח המזערי שהמשחק תופס, בעובדה שהמשחק הופץ בזמנו בחינם או בעובדה שמאד בודדות היו הגרסות הקיימות לסדרה הכה פופולרית עבור PC בשנת 1994.

בשורה התחתונה, אם אתם מתעקשים לשחק ב-Super Mario על גבי PC - תשיגו אמולטור למגאסון.

סוקר על ידי Radioactive Grandpa