Logo

עבור רבים מבוגרי מערכת החינוך בשנות השמונים והתשעים, "לוגו" היה המגע הראשון עם מחשב. חמושים בסט פקודות בסיסי, ב"צב" צייתן ובהמון סבלנות, הם הצליחו לצייר ציורים מבלי להזדקק לעכבר או למסך מגע, ולפעמים, בלי לשים לב, אפילו הניחו לעצמם את היסודות של לימוד תכנות פרוצדורלי.

השליטה ב"לוגו" מתבצעת באמצעות "צב", מה שהקנה לתוצר של התוכנה את הכינוי "גרפיקת צבים". למעשה, במקור ה"צב" היה רובוט קטן שחובר למחשב והיה מסוגל לנוע על גבי הרצפה תוך כדי ציור קווים, בהתאם לפקודות שניתנו לו. מאוחר יותר, הצב הרובוטי פינה את מקומו לסמן משולש שבאמצעותו מלאכת הציור מתבצעת. כך או כך, סט הפקודות הבסיסי שמציעה שפת "לוגו" מאפשר יצירה של תרשימים בסיסיים לצד צורות גיאומטריות מורכבות ביותר.

כאמור, מלאכת הציור ב"לוגו" נעשית על ידי מתן פקודות לתוכנה. הפקודות הבסיסיות נלקחות מתוך אוצר מילים שהוגדר מראש, אך עקרונית ניתן להרחיב את סט המילים שהתוכנה מכירה ולהגדיר פרוצדורות שונות שבהן ניתן להשתמש בהמשך. סט הפקודות הבסיסי כולל פקודות לתזוזה קדימה ואחורה, סיבוב ימינה ושמאלה, שינוי צבע הצב או הרקע ופקודות נוספות רבות.

הסיבה העיקרית שהביאה ליצירתה של שפת "לוגו", אי שם בשנת 1967, הייתה חינוכית. צוות שהורכב בעיקר ממדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ביסס את השפה על שפת LISP, שמתאימה בעיקרה ליישומים של בינה מלאכותית. ייתכן שזוהי אחת הסיבות שהדגש ב"לוגו" ניתן על לימוד המחשב, כאשר בידי המתכנת הצעיר קיים רק סט פקודות בסיסי איתו הוא מתחיל את מסעו, ואת שאר הפקודות הוא צריך להגדיר תוך כדי תהליך העבודה. עם זאת, למרות ש"לוגו" היא במקור "שפה חינוכית" (או "שפת תכנות לילדים", כפי שלעיתים מכנים אותה), היא כוללת גם מאפיינים שניתן למצוא בשפות תכנות מתקדמות יותר, וגם מתכנתים מנוסים עשויים למצוא בה עניין.

הערה: חלק מן המידע בסיקור זה לקוח מתוך הערך של "לוגו" בויקיפדיה ולכן עשוי להיות מוטעה.

תודה רבה לגיל על התוכנה!