Atomix

יש אנשים שכימיה משעממת אותם. לי אישית, פשוט קשה להבין איך. היסודות המרכיבים את היקום הסובב אותנו הם פשוט נושא מרתק. כל מי שהייתה לו ערכת ניסויים בילדותו יודע שכימיה זה עסק רציני ומדויק, אבל כשמדובר במשחק מחשב ולא בחיים האמיתיים, אפשר להרגע קצת ולהינות מהכימיה 

המטרה במשחק המציג את תמונתו של הפיזיקאי הידוע במסך הפתיחה היא פשוטה מאוד - להרכיב מולקולות מאטומים בודדים, אין צורך להיבהל, לא נדרש שום ידע מוקדם בכימיה, תמונה קטנה בפינה השמאלית-תחתונה של המסך תראה לכם איך המולקולה הנדרשת אמורה להיראות. אז איפה הקושי אתם שואלים? ובכן, כל הקושי של המשחק מתרכז בעצם בגורם אחד: כל אטום שתתחילו להזיז לא יעצר עד שיפגע במשהו, מה שיוצר משחק הדומה קצת לפאזל הזזה, כלומר, לרוב צריך לתכנן כמה מהלכים מראש.
בנוסף, מגבלות הזמן והפסילות גם מוסיפים במעט לקושי. שימו לב שאין דרך לשמור את המשחק, אם אבדו כל פסילותיכם או שאתם פשוט רוצים לצאת מן המשחק ולחזור אחר כך, תיאלצו להתחיל מהשלב הראשון שוב.

בסה"כ המשחק, על כל 30 שלביו, הוא משחק חביב וקשה. יש משחקי מחשבה טובים ממנו, כגון The Incredible Machine  הלא מוגבל בזמן, או אפילו Pushover שכולל מגבלת זמן, אבל בהם אין את התמונה של איינשטיין, נכון??

סוקר על ידי Og