סטרייף

ציטוט:
כאשר מטאוריט פגע בכוכב הוא הפיץ ווירוס שגרם למגפה נוראית שהרגה רבבות אנשים, חמור יותר מזה הוא גרם למוטאציה בקרב חלק מהתושבים ושינה אותם לכת דתית פנאטית שמתקראת "המסדר" שמשוכנעת שהיא עושה את עבודת האלוהים בכך שהיא משעבדת את האנושות. עם הזמן כמה מן השורדים התקוממו והקימו קבוצת התנגדות בשם "החזית", אתה משחק לוחם צעיר שמצטרף למורדים. למרות סיפור הרקע הדי גנרי ובניגוד להרבה ממשחקי FPS פה העלילה בהחלט משחקת תפקיד והיא אף כוללת מספר תפניות שהבחירה שלך בהם תשפיע על כיוון המשחק.

במבט ראשון Strife נראה כמו עוד שיבוט FPS שנבנה על המנוע של דום אולם מבט מעמיק יגלה שהוא מכיל כמה חידושים, במקום התקדמות בשלבים אנו משחקים בעולם פתוח שבו השחקן צריך להשלים משימות שניתנות לו על ידי מנהיג המורדים, כמו כן נוספו למשחק כמה אלמנטים של RPG, כך למשל אחרי כל משימה מד הבריאות ורמת הנזק שאתה גורם לאויבים יגדלו, עוד אלמנט שנלקח בהשאלה ממשחקי תפקידים הוא היכולת לרכוש תחמושת וערכות עזרה ראשונה בין המשימות השונות. עוד חידוש הוא שבחלק מהמשימות תאלץ להתגנב ולהתחזות לחייל המסדר במקום ללכת בשיטה המסורתית של לירות בכל מה שאתה רואה.

החיסרון העיקרי של המשחק הוא שהוא עושה שימוש במנוע דום המיושן וזה ב-1996 לאחר ש-Quake כבר שוחרר והציג רמה אחרת של ביצועים גרפיים, זאת לדעתי גם הסיבה המרכזית לכך שלמרות החדשנות שלו המשחק לא זכה להצלחה שלה הוא ראוי ונידון לשיכחה. למרות זאת עיצובי השלבים מצליחים להיות מגוונים (בית סוהר, טירות, שוק, ביוב, מכרות) למרות שהאויבים מתחלקים בגדול לשלושה סוגים והם חסרי גיוון. לעומת המנוע החלש קטעי המעבר שמוגשים בצורת קומיקס עשויים באופן נפלא ונראים הרבה יותר טוב מכל מה שהמנוע הישן של דום יכול להציע.

לצד המנוע הגרפי החלש החיסרון הגדול של המשחק הוא מערכת השמירות המאוד מוגבלת שלו, מרגע שאתה מתחיל משחק יש לך מקום אחד זמין לשמירה מה שאומר שכל שמירה חדשה מוחקת את הישנה. זה פשוט לא מספיק למשחק FPS ואחרי שנאלצתי להתחיל את המשחק מהתחלה מכיוון שביצעתי פעולה מסוימת באופן שגוי דאגתי לגבות ידנית את השמירה הישנה שלי לפני שאני מבצע אחת חדשה, אבל זה לא פתרון נוח ולדעתי מנגנון השמירות הוא הדבר היחיד שמונע מהמשחק הזה להפוך למשחק מצוין.