Rs-2

אחח... מדהים לראות איך מה שהיתה בעבר הרחוק סחורה חמה מהמזרח הרחוק, הופכת לסחורה חמה ב"מסע אל העבר" בהווה. יותר מדי זמנים נכון? למרות שבדרך כלל אני מתפעל לטובה מיצירות שעשו את כל הדרך מטיוואן הרחוקה הפעם, לצערי הרב, אין הרבה ממה להתפעל.

שוק גדוש ותחרות אפסית הובילו למצב שבו קשה לראות חידושים ממשיים במשחקי חלל - כמובן שאי אפשר להגיד שב-RS2 המצב שונה. השניות הראשונים במשחק עצמו, מיד אחרי הפתיח המורכב והצגת הדמות שמפעילה את ספינת החלל שלכם, קשות ביותר. המאבק הצמוד אחר המקש שבעצם יורה אינו מצליח להכניע אותי ("שיפט! למה זה תמיד חייב להיות שיפט?!"). במהרה אני מתחיל לתפקד וליירט, בדיוק כמו בימים הטובים, לפני הפציעה. כנגד חלליות אויב, או מה שנראים יותר כפחי זבל חלליים, אני מצליח ליירט בהצלחה ולשעוט הלאה. אחרי מספר מסכים וכמה עשרות "בונוסים" הכרחיים - המשחק מתחיל להיכנס להילוך יותר גבוה. השחקן נדרש כבר לנווט בין אסטרואידים ולנסות ליירט ספינות חלל שמגיחות מאחור. כמה נפלא הוא החלל החיצון...

למה נשלחתם לתקוף את חבריו הטובים של E.T? אין לדעת, שכן כל מה שמובן מהפתיח המושקע (בלשון המעטה) הוא שכדור הארץ סבל מפיצוץ אדיר וספינה אחת הצליחה לשרוד, נחשו של מי? כמובן שזה לא העניין פה - מה שחשוב הוא להראות למתכנתי המשחק שהוא לא כזה קשה, משימה קשה לא פחות. איך אומר הפתגם הידוע? אין דבר העומד בפני לחיצות חוזרות ונשנות על מקשי ה"למעלה" וה"למטה", בליווי מקש הירייה.

סוקר על ידי מולטיפלייר