Mixed-Up Fairy Tales

חברת Sierra ידועה בעולם משחקי המחשב בעיקר בזכות התמחותה בתחום משחקי הקווסט, בו יצרה יצירות אלמותיות כמו סדרת "מסע המלך" וסדרת "מסע בחלל". אולם, יש ברשימת המשחקים המפוארת שלה גם משחקים מוכרים פחות, הפונים לדור צעיר יותר. ב-1987 הוציאה החברה את Mixed Up Mother Goose, המציג ילד שתפקידו לעזור לשלל דמויות מתוך סדרה מפורסמת של פזמונים מחורזים לילדים. Mixed Up Fairy Tales ממשיך באותו הקו, רק שבמקום שירי ילדים ("המפטי דמפטי", "למרי היתה כבשה" וכו'), הפעם, כמובן, מדובר באגדות.

לאחר שתבחרו את דמותכם במשחק - ילד או ילדה - תמצאו את עצמכם בספריה. לפתע יצוץ מתוך ספר כלשהו ה-BookWyrm, מעין דרקון ספרים שמנמן וידידותי, ויבקש את עזרתכם. לאחר שתכנסו איתו לתוך הספר, תעברו כבמטה קסם לתוך ביתו של דרקון הספרים שבעולם האגדות. או-אז, יסביר הוא לכם את הצרה :

Bookend הזדוני מסתובב בעולם האגדות ומבלבל אותן, לוקח להן את סופי הסיפור וכך אי אפשר לספר אותן יותר, ואם זה ימשך, יקיץ הקץ על ארץ האגדות! אתם, בתור ילדים נבונים ומחונכים בהחלט, תתנדבו מיד לצאת ולעזור לכולם, בעוד הוא שומר על הספר החשוב מאוד שלו (עאלק, אח"כ הוא יושב ומתפנן בשמש כשאתם מתרוצצים לכל מקום. פרזיט).

אתם תעזרו לדמויות מהאגדות לספר את סיפורן עד ל"והם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה", ולבסוף, אף תתעמתו עם Bookend. שם, תגלו שהוא כועס כי הוא בסך הכל לא יודע לקרוא, ואחרי שהדרקון יתנדב ללמד אותו, הוא יהפוך להיות נחמד כארנבת. בכל זאת, זה משחק לילדים. תגידו יפה שלום, תחזרו לספריה ותקחו את הספר הקסום הביתה. הידד!

המשחקיות של Mixed Up Fairy Tales מתחשבת בקהל היעד - ילדים - ואולי אפילו יותר מדי. כשתצאו מביתו של הדרקון, אתם תתחילו לשוטט בארץ האגדות - בה הפרחים בטעם מסטיק והמים בטעם פטל ענבים - ותחפשו את גיבורי האגדות כדי לשאול אותם מה הבעיה, בעצם, ולעזור להם לפי בקשתם. בסך הכל ישנם חמישה סיפורים : "היפה והחיה", "סינדרלה", "שלגיה", "ג'ק והאפונים", ו"המוזיקאים מברמן".

השליטה נעשית באמצעות העכבר עם ממשק שמזכיר את שאר משחקי סיירה, למי שמכיר, אבל הפעולות מוגבלות לשתיים: ראיה ופעולה כללית. הראיה לא תקדם אתכם אף פעם במשחק, אז למעשה נותרת רק פעולה אחת, שבפועל כוללת גם לקיחת דברים וגם דיבור עם דמויות.

בכל פעם שתפגשו לראשונה דמות אגדתית תצטרכו לבחור את שם הסיפור שלה. בהתחלה היא תתן לכם רמזים עבים, ואם תחפרו יותר, בסוף תשמעו ממנה את השם כמעט במפורש. לאחר מכן, תשמעו מה חסר לה, ותצאו לסייר בשטח כדי למצוא את האבדה. לרשותכם רק כיס אחד עם מקום קטן, אז כשתמצאו חפץ כשכיסכם כבר תפוס, הישן יונח על הארץ כדי לפנות מקום לחדש, וישאר שם עד שתחזרו.

בסופו של דבר, מבחינת התערבות הילד אין מדובר בעבודת מוח מסובכת: רק לדבר, למצוא ולתת חפצים, השאר מסופר מעצמו, וגם על זה לא צריך לשבור את הראש - הדרקון אפילו יתן לכם את הכיוון אם תשאלו מספיק. מצד שני, בל נשכח שהמשחק מיועד לילדים קטנים (יש לי תחושה שכבר אמרתי את זה מתישהו). המשחק נראה יפה, צבעוני ומפורט, והדמויות מופיעות בחלון מוגדל כשמדברים איתן. המשחק מלווה בנעימות קלאסיות (אני זיהיתי באך אחד ואת "נישואי פיגרו") , כאילו סיירה לא רצו להשאיר אפילו פינה אחת במשחק שאיננה מעשירה את הילד.

המשחק הזה, כמו קודמו, חביב מאוד, מדבר אל הילד בתוך עולם שהוא כבר מכיר ואוהב, וככל הנראה יעסיק אותו לא מעט [מה גם שהדמות צועדת כאילו משקולות על רגליה, עוד זמן בונוס להורים (= ]. בעיה קטנה בשביל העם היושב בציון היא שהמשחק הוא באנגלית בלבד, ואין לו דיבוב. אז אפילו ילדים שלומדים בגן אנגלית - יש דברים כאלה - יתקשו לשחק בו, וכשהם יגדלו וידעו כבר לקרוא, סביר להניח שהמשחק כבר לא יהווה גירוי כל כך גדול.
אז אולי בשביל הילד הפנימי שבכם? תנו לו לנסות - אולי הוא יהנה...

סוקר על ידי brother34