Beetlejuice in "Skeletons in The Closet"

Beetlejuice: Skeletons in the Closet הוא משחק שמבוסס על הסדרה המצוירת Beetlejuice, שבתורה מבוססת על הסרט Beetlejuice (איזו הפתעה!). למי שלא מכיר את הסרט אני ממליץ בחום לראות אותו, הוא שייך לתקופה שבה טים ברטון עדיין עשה סרטים טובים. גם הסדרה די מוצלחת יחסית לסטנדרטים של סדרות ילדים מצוירות, למרות שהקשר לסרט הוא בעיקר בשמות של הדמויות ולא יותר מזה.

ונחזור למשחק – כאמור, הוא מבוסס די בחופשיות על פרק בסדרה (פרק 3 בעונה הראשונה, למי שמתעקש לדעת). בפרק ביטלג'וס מגלה שאחרי ששיקר לכולם וצבר "שלדים בארון" הוא צריך להיפטר מהם בעזרת אמירת האמת לפני שהם יגלו את השקרים שלו לכולם. במשחק תשלטו בדמותו של ביטלג'וס ועליכם להשמיד את השלדים שמתרוצצים על לוח המשחק המשובץ על ידי יריקות. למה? ככה. בכל פעם שתפגעו בשלד, לידיה, חברתכם הטובה, תמהר למקום עם שואב אבק ותעלים אותו. כשכל השלדים ישאבו - תעברו שלב. אם שלד יגע בכם בעודו ב"חיים" - נפסלתם. אם שלד יגע בלידיה, היא תיכלא עד שתשחררו אותה. עד כאן פשוט וקל.

בהתחלה תוכלו לירוק רק ב"בודדת", אך בכל פעם שתהרסו שלד, תקבלו אפשרות לקחת בונוס. יש שלושה חיזוקי נשק: ירי רציף שנותן לכם לירוק 4 פעמים ברצף, ירייה א-לה-מגרש השדים שתשחרר 8 יריקות בכל כיוון וראש שמאפשר לביטלג'וס לזרוק את ראשו לכיוון אליו הוא פונה. זה הנשק החביב עלי, כי הראש חוזר למקום שבו ביטלג'וס נמצא ומאפשר בכך חיסולי קומבו. מיותר לציין שאם תיפסלו, החיזוק יעלם ותתחילו שוב עם היריקה הבסיסית. בנוסף קיימים עוד שני בונוסים: הנחשים שיקפיאו את כל השלדים בשלב למספר שניות והברק שישחרר את לידיה מהכלוב אם היא נתפסה. אפשרות לבונוס נוסף מגיעה בצורת החיפושיות שמסתובבות בשלב. בכל פעם שתאכלו חיפושית שונה תקבל אות אחרת, ואחרי שתתפסו 5 חיפושיות ותרכיבו את המילה Truth (רואים את הקישור לעלילה בפרק? גאוני), כל השלדים בשלב יתפרקו וכל מה שיישאר לעשות זה לחכות ללידיה שתשאב את כולם.

גם האויבים מתחזקים עם העלייה בשלבים. בהתחלה תתקלו בשלדים לבנים שמתים אחרי יריקה אחת, אך בהמשך (או אם לידיה לא הספיקה לשאוב אותם בזמן והשלדים קמו לתחייה) יופיעו שלדים כחולים או ורודים שצריכים 2 או 3 יריקות בהתאמה. חוץ מהם, מדי פעם יופיעו ה"חברים" של ביטלג'וס – ז'ק השלד, ג'ינג'ר העכבישה או המפלצת מעבר לרחוב (היי, ככה קוראים להם, זו לא המצאה שלי). אין להם השפעה בשגרה, אבל אם יגע בהם שלד הם יכעסו, יתחילו לנוע מהר על הלוח ויפסלו אתכם בנגיעה. אפשר להרגיע אותם עם ירייה או פשוט להימנע מלגעת בהם. האויב האחרון היא תולעת החול שתופיע אם תעמדו במקום אחד יותר מכמה שניות וגם כאן הפתרון פשוט – אל תפסיקו לרוץ!

בסה'כ מדובר במשחק שמשלב בצורה טובה פשטות ומשחקיות ממכרת. הוא נחמד להעביר כמה דקות משחק בכיף אבל בשלבים המתקדמים הוא הופך ליותר ויותר מתסכל, במיוחד בגלל שחלוקת האויבים היא רנדומלית ואם נפסלתם בשלב מתקדם והתחלתם מחדש עם שלב של שלושה שלדים ורודים אין סיכוי להתאושש. כל 10 שלבים תקבלו סיסמה והמשחק כנראה נגמר בשלב מסוים אבל אין לי מושג, אני בד'כ נפסל בסביבות שלב 60.

מומלץ למי ששיחק בו פעם ורוצה להיזכר או למי שממש רוצה לדעת מה העסיק אותנו בתחילת שנות התשעים. לכל השאר אני ממליץ לנסות במקום את אי הקופים, שיצא באותה שנה.

סוקר על ידי Octarine