הציניקנים מבניכם יכולים להגיד מה שהם חושבים, אבל זה משחק עם ערך סנטימנטלי לאומי!
אני אסביר.
השנה היא שנת התשנ"א, והימים הם ימי מלחמת המפרץ. בחירת החדר האטום הייתה בעיה קשה: אין בבית אפילו חדר פנימי אחד! אבל בלחץ רב של הילדים (אנחנו, איימנו לצאת לראות את הסקאדים עם החברה) אם לא יתנו לנו לבחור את החדר הקטן שליד הסלון בתור חדר אטום. למה? היה שם את מחשב ה-IBM האהוב שלנו, שאחותי קיבלה לבת-מצווה.
משחקים רבים וזכורים לטוב: באמפי, חלומות מוזרים, קולוראדו, פרהיסטוריק 1, ואפילו גרסה פרימטיבית במיוחד של MS PAINT, אבל הלהיט של המלחמה...
CD-MAN. השיבוט הטוב ביותר שנוצר לפקמן עד היום! ואצלנו בבית היה נהוג לעברת את השם- כד-מן, איש הכד. מיד החלטנו שזהו המקור ומשחקי הפק-מן בחנויות משחקי הוידאו הם חיקוים זולים ועלובים. שום דבר לא השתווה למשחק משפחתי באיש הכד במהירויות שונות, כשאחותי שלטה בהיכל התוצאות ביד ברזל, ואני אי שם מאחוריה...
המשחק כולל חמישה שלבים - את החמישי לא ראיתי מימי. השלב הראשון הוא בתוך מה שנראה כמו מבוך שיחים, וכולל שער זהב שצריך לפתוח (והוא גם שימושי מאוד כדי לנעול עכבישים למיניהם). השלב השני, שלפעמים העפלתי אליו בתור ילד, הוא שלב המים - צבע הנקודות משתנה וצריך להתחמק מכרישים. השלב השלישי הוא במדבר והשלב הרביעי, שהיה נחלת אחותי בלבד, וגם היא הגיעה אליו רק לפעמים: בית רוחות, שנראה כמו פרודיה על משחקי הפק-מן המקוריים... הרוחות משונות מאוד והמבוך מצוין. כמו שאמרתי- השלב החמישי הוא תעלומה! אה-הא! למישהו יש את הסלולרי של אינדי ג'ונס?
המשחק מציע הרבה דרגות קושי ומהירויות לבחור, כשניתן גם לשלוט על האינטליגנציה המלאכותית של ה"רעים" שמשתנים מדי שלב (עכבישים, כרישים, עקרבים, רוחות והאויבים בשלב החמישי הלא נודע). ביום שבו החליפו את ה-IBM האהוב ל-686... כבר לא היה לנו את איש הכד... שנים רבות של סבל...
זאת, עד שבעקבות חיפוש באתר מצאתי את איש הכד, שחייך אלי חיוך שובב (ואני יכול להישבע שהוא קרץ!). מיד התקשרתי לאחותי שתבוא מהר מהקיבוץ שבו היא גרה - כי חייבים לשחק!
אז נכון שצריך להוריד את מוסלו בשביל לשחק, אבל זה שווה כל שנייה של הורדה!