פתרונות: הפנתר הורוד: הוקוס פוקוס
הפנתר הורוד – הוקוס פוקוס – מדריך מלא
הפתנר הורוד: משימה בינלאומית - מדריך מצולם מלא בהילוך מהיר (ניתן להקליק על קטע כלשהו ע"מ לעבור להילוך איטי)
חלק 1 - האחוזה
אנחנו מגלים שהפנתר עוד קצת המום ממה שקרה, עדיין חושב שהכל היה חלום. הוא מתאושש ופונה לדבר עם האדון שמשגיח על הדלת. הכרת תודה כספית? שיקפוץ לנו. בינתיים. נרד למטה וניכנס לחדר שנמצא מימין. ניתן לפנתר להכיר את החמולה ונלך לדבר עם האיש הבלונדיני. הוא ינסה למכור לנו (בצורה כריזמטית ביותר) את המוצר שלו, אבל אנחנו יותר מתעניינים בסיכה שיוצאת ממנו תוך כדי נאומו. נרים אותה. כעת נצא מהחדר וניגש לחדר שנמצא ממול. הפנתר מבחין במוטיב, יפה לו. נלחץ על התמונה עם המשפחה המאושרת ונתן האומלל. גברת מה-שמה תבוא ותחפור לנו, אבל היי, לפחות היא נותנת טיפ. אני מניח שאתם סקרנים מדי בשביל לא להסתכל מה נמצא מתחת לבד האדום, נכון? יפה. עכשיו נעלה שוב במדרגות וניתן לברנש שנמצא שם את הכסף שקיבלנו. הוא מאחל לנו טיול נעים. נפתח את הארון וניקח את תומך החיוכים. נצא מהשירותים ונשתמש בסיכה על הדלת. אז מסתבר שזה לא היה חלום. עכשיו לא צריך רק להחזיר אותה להיות ילדה, היא גם רוצה להיות נסיכה, בת ים, נינג'ה קסומה ובת אלמוות? הילדים של היום. עכשיו צריך ללכת לדמוזר. נפתח את הוילון ונרד לעץ בו גר דמוזר. אחרי שנכנסנו אנחנו מוצאים את ספוט, חור שחור. נלחץ על הספר ואנחנו בדרך החוצה רק ש... אוי לא! זה דמוזר! בתאונה טרגית אנחנו נופלים לתוך ספוט. הוא אומר שבשביל להפוך את ויולט לבת אלמוות צריך למצוא את הדבר היחיד שחי בים המלוח בעולם. בשביל הקטע עם הנסיכה הקסומה צריך למצוא צחוק נסיכי בעל עבר מקפיא? אוקי, אותי הוא איבד כבר בים המלח. מזל שיש את המדריך הזה. הוא אומר שבשביל הקטע עם הנינג'ה צריך לאלתר. איזה מין חור זה, לא יודע איך להפוך ילדות לנינג'ות? התשובה הטובה ביותר לשאלה "לאן אנחנו הולכים עכשיו" היא סיביר.
חלק 2 - סיביר, ים המלח
הגענו וקיבלנו סוף-סוף את אחד הדפים מהספר. אייל כלשהו מופיע ומכריז שהוא לא שייך לאף אחד. אולי עוד נצטרך אותו. נרים את התיק שהוא נשא. כעת נדבר עם הבחור הרוסי וניתן לו את תומך החיוכים שמצאנו בארון. הוא מבטיח לנו טובה. נדבר שוב עם ג'אסיט ונגלה שהוא לא מנומס וקוטע את השיחה ב"מוזר, אני לא זוכר שביקשתי" (אחלה עבודה המתרגמים עשו...). נלך לכפר ונמצא את הזקנה שמקלפת את הציפורניים שלה. משום מה נראה כאילו יש לה אינסוף ציפורניים, כי היא לא עוצרת לרגע. קחו ציפורן מהערמה. אם תדברו עם הזקנה תגלו שהיא מחפשת את ג'אסיט החצוף. נמצא לזה פתרון בהמשך.
ניקח את האנטנה שנמצאת ליד האוהל. נכנס לאוהל ונגלה ילדה תוקפנית שמנסה לרצוח את הטלוויזיה שלה... אה, היא רק מנסה לתקן אותה. מסתבר שהילדה מכורה לסדרת ילדים שדומה באופן חשוב לברני. ניקח את המים המחוממים שנמצאים מעל לתנור ונחמם עליו את החלב שנפל לג'אסיט. נצא מהאוהל ונלחץ על ערמת השלג שנמצאת בין שני האוהלים. נשפוך לתבנית שיצרנו את המים שלקחנו. קיבלנו את קניפ, אחיו של הפנתר שעשוי מקרח. נזרוק לעבר הדובה על הצריף את החלב שחיממנו והיא תרדם. אחרי שהיא תעלה אפשר להניח בבטחה את בובת הקרח של הפנתר על גג הצריף ועליה לשים את האנטנה. עכשיו בלרני מדבר אל הילדה ברור. נחזור לאוהל ונגלה תמונה עגומה: הילדים של דורנו מכורים באופן חמור כל-כך לטלוויזיה שאפשר פשוט לגנוב להם את הקלטות מהמדף בלי שהם ישימו לב. ניקח שלוש קלטות מהמדף (תודה לילידים של דורנו).
נצא מהכפר. אם נסתכל בתוך החור בקרח נוכל לראות ממוטה קפואה. נצא מהמים ונשתמש בציפורן על הקרח שמעל למערה. אנחנו עדיין לא יכולים להיכנס. לא רוצים אותנו בסיביר? נשתמש בחור השחור ונלך לים המלח. איזה יופי! ישראל! במשחק! אפילו שומעים את 'ירושליים של זהב' ברקע! איזו התרגשות! זהו, נרגענו. עכשיו אנחנו מוצאים גוש מלח ענק שאיבד את הים. בעיה שלו, לקחנו אותו. ראינו מלקחיים מגניבים על המגבת של אלי, לקחנו גם אותם. עכשיו נסתכל על הסלע המוזר שנמצא ממש ליד שפת הים. יש שם פטריה עם קול נורא מעצבן. ננסה לקחת אותה עם הפינצטה אבל אלי שם לב. נאסוף אותה שוב בלי שאלי ישים לב.
כעת נדבר עם היען שנמצאת בצד השני של החוף. מסתבר שהוא (או היא, עוד פשלה של המתרגמים) רוצה לחזור הביתה אבל הים הגדול תקוע לה באמצע. החיים קשים. נחזור לסיביר וניתן לזקנה את גוש המלח שאספנו. ג'אסיט חזר. סוף טוב, הכל טוב. בשבילם. עכשיו נדבר עם הגוש הירוק שהופיע שם. זה סתם מטאור. נאסוף אותו. פתאום יש רעידת אדמה והזקנה חופרת לנו על עכברושים, או משהו כזה. כן, כן, מה שתגידי. נצא מהכפר וניכנס למערה. אין לי משהו חכם לכתוב כאן, אז בואו נעשה את זה מהר: פרעוש, עכברוש זקן ואפשר לבחור את כל השנים שכתובות. הלאה; נפלנו למאורת העכברושים. נדבר עם העכברוש הענק. נדבר עם הברמן והוא יתן לכם חידה. אני יודע שזה מדריך, אבל את התשובה לחידה הזאת אני ארשה לכם לנחש, אני מניח שזה לא יהיה קשה מדי. יש שיר נחמד ואנחנו חוזרים למאורה. הוא נותן לנו סנדוויץ' לא כשר, אבל נסלח לו. העכברוש הענק חוזר ובידו קורבן אומלל. אחרי שהוא הולך, ניקח את המסמר מהסלע. עכשיו נניח את הסנדוויץ' על הנדנדה ונצמיד אותו עם המסמר. נעלה על הצד השני של הנדנדה והעברוש הגדול יעיף אותנו למעלה. יופי, הגענו לעוד משוגע אחד. יש פה איזה עכברוש שמן שאומר שמרגישים את ההתעמלות שלו על פני האדמה... עדיף לזרום עם זה. רגע... אולי אנחנו צריכים עוד רעידת אדמה בשביל שהממוטה תצא סוף-סוף מהקרח. בשביל שערמת הסחבות תתחיל להתאמן אנחנו צריכים להביא למלך את הקלטות שגנבנו מהילדה המעצבנת, יש שם אחלה קטעים. אז אחרי שראינו את בלרני ממצמץ ואת הנזירה קורעת לרעים את הצורה, ניתן למלך את הקלטת עם החתיכה המתעמלת. נו, ברור שהיא תצליח למשוך את תשומת ליבם של העכברושים ...
נצא מהמערה ונגלה שכמעט כל הקרח נמס. עכשיו נקפוץ על גושי כאשר אנחנו מדלגים על הגושים הקטנים ונחזור לים המלח. ניכנס למערה והפנתר יגלה לנו שהוא פוחד מהחושך. הפחדן הזה. תוציאו את המטאור ותשימו אותו על הסלע ליד הפנתר. אה! הנה עוד דף מהספר! לידנו יש עוד בחור/ה (המתרגמים האלה...) שרוצה למצוא משהו, למרות שאין לו/לה מושג מה. בסדר, ניתן לה את הפינצטה של אלי. הפנתר יחרבש משהו לא ברור ויגיש לה/לו את הפינצטה. יופי, הוא/היא הלך/הלכה. נמאס לי לעשות 'סלשים'. ניקח את המשקפת ואת הפינצטה ונצא מהמערה. ניתן את המשקפת לאלי. יש! הוא קנה את זה! עכשיו אפשר להשתמש בפינצטה שלו על הפטריה בלי בעיה. מה זה? למה הים נעלם פתאום? לא משנה, עכשיו לפחות יש לנו פטריה. אפשר לקרוא ליען והיא תחצה את הים. הי, לא! לא בציבור! אה, זאת רק ביצה. עוד שיר. טוב, הים נעלם, בנות יענה מתחילות לשיר - סימן שזמן ללכת. נחזור לסיביר. נדלג לעבר הממוטה ונכניס את הביצה לתוך החדק שלו. צריך שוב לעבור לצד השני. ננסה להכניס את הממוטה לכיס... תודה לבחור הרוסי! חוזרים לאחוזה ומוסיפים את כל המרכיבים לקדרה. עכשיו נרד במדרגות וניכנס לחדר שנמצא מימין. איזה חגורה יפה, למה שלא נשאיל אותה? נחזור לחדר של נתן ונוסיף את החגורה לקדרה. הוקוס פוקוס - ויולט הפכה למשוגעת מורעבת. אל תאכלי את זה! מאוחר מדי. לנתן מתחלף הקול באופן פתאומי וחשוד והוא אומר שבשביל להעיר אותה צריך את נושא הנפש האנושי ותחינתו הנואשת של הג'יג'י. אוף איתם.
חלק 3 - אפריקה, אינדונזיה
נרד במדרגות וניכנס לחדר השמאלי. נקח עוגייה מהמחסן ונלחץ עם פליפ 'כבד קצוץ'. הכבד הזה מעניין. אולי עוד נחזור אליו. נוציא את ספוט ונלך לאינדונזיה (התמונה של בת הים). נקפוץ לים ונדבר עם הכריש האומלל. נלחץ על הספינה ונאסוף את השבלולים האלה או מה שזה לא יהיה. עכשיו נעלה בחזרה לספינה ונאסוף את השק שנמצא ליד הסנפירים. נשים את השבלולים או מה שהם לא יהיו בסיר. עכשיו, כשפראי האדם עסוקים, אפשר לקחת את הסנפירים בלי שהם ישימו לב. נחזור למצולות ונאסוף את הנחש בעזרת השק. ניתן את הסנפירים לכריש. מסתבר שכרישים עשוים מלגו, כי אפשר פשוט להחזיר להם איברים ללא צורך בניתוח. הכריש מבטיח לנו טרמפים.
עכשיו נלחץ על האלמוגים שנמצאים מצד ימין. תנו לדג את העוגייה ותעלו למעלה. עכשיו נלחץ על האי שנמצא משמאל. תודה לך, כריש. ניכנס לעומק האי ונלחץ על השלט עם הדרקון. יופי, עוד שיר. טוב, כדאי שנציל את כריך החזיר הזה, הוא בטח יעזור לנו איכשהו. נלחץ על הדרקונית ואז יגיע דרקון קטן ומעצבן. מלחמה היא רוצה? מלחמה היא תקבל. תנו לה את הנחש. ילדים - לדרקונים אין נעלי עקב וחצאית. רק רציתי שתדעו. עכשיו מסתבר שמה שהדרקונית רצתה באמת היה כריך חזיר ולא החזיר עצמו. הוא נותן לנו את הכריך ואנחנו עוברים לאפריקה. יש שם את הדף הלפני-אחרון של הספר וחבורה של תיירים שלא מבינים מתי צריך למחוא כפיים. נלך לצד שמאל. נאסוף את המקור, ננער את העץ ונאסוף את הפרי שנפל.
נחזור לאינדונזיה. עכשיו נלך לג'ונגלים של בורנאו, האי שעוד לא היינו בו. נדבר עם האורנגוטאן ואז נלחץ על העלה שבולט יותר מהרקע. (כמו הקירות המסתובבים בסקובי-דו). אמאל'ה! אנשים מפחידים! נשתמש במקור על החור בעץ ואז יצאו כל הציפורים. הם רוצים לציין את האירוע, לא נעזור להם? ברור שכן. נתן לאישה את השן והבחור יקעקע את המאורע עליה. היי, למה האישה עם הראש הענק לא הלכה? מסתבר שהיא רעבה. תנו לה את הסנדוויץ' והיא תתן לכם עצה. תשתמשו בפרי על הציפור והופה! היא שלכם.
נחזור לכדור הפורח באפריקה וניתן למר. ניגר את הטבעת שאספנו. יש! יין! נחזור לאחוזה וניתן לפליפ את היין ונקבל כבד. נחזור שוב לאפריקה ונלך לשבט המסאי. נדבר עם האיש הזקן ונשמע שיר כמו שאנחנו אוהבים. יפה. נדבר עם האיש שנראה מתוסכל. הוא רוצה בשר. היי, בדיוק נזכרתי שיש לנו כבד! אז ניתן לו את הכבד ואז הג'ינג'י הנמוך ידבר איתנו. קיבלנו ענן! (קצת קשה לצייר טחינה, אז זה הכי קרוב.) נחזור לאחוזה וניקח את צלחת הסלט הגדולה. נלך לחדר של נתן וניתן לו את הטחינה ואת הציפור. זה לא מספיק? טוב, צריך לאלתר. נשים בקדרה את הסלט שאספנו. WTF?!? מה זה צריך להיות? יופי, נהדר... יש עוד חלק.
חלק 4 - יוון
נאסוף שוב את הסלט שנשאר על הרצפה ונרד אל שולחן האורחים. מזל! היא לא שם. או שכן... האישה הזאת אומרת שצריך לדבר עם זאוס. ניקח את המצלמה שהאומללה זרקה. נחטט בתיק של החכמה הזאת פעמיים ונקבל בושם ומראה. נוצא את ספוט וניסע ליוון. נדבר עם כל החבר'ה ואז פוסידון יופיע. הוא קצת עצבני, אבל כשהוא נעלם אפשר לקחת לו את הכידון. ניתן את הבושם לאלת האהבה שבגלל שדילגתי על השיחות אני לא יודע מה שמה. אחרי שענן גדול מסניף את הריח שלה, זאוס יופיע. בכדי לטפל בכאב הראש שלו צריך להשתמש בכידון. שיט, חייבים לספר לו את האמת. זאוס גוזר עלינו מבחנים שיקבעו אם נחיה או נמות. לפחות אפולו מאמן אותנו. אחרי סרטון קצר וחביב נעלה על פגסוס וניסע אל הגורקוניות שנותרו בחיים. יאללה, בואו נפוצץ אותן. ניתן לגברת את הסלט והיא תהפוך לפסל. מגיע לה. אחרי שהשניה תאכל ניתן לה את המראה. היא קנתה את זה! רק נצלם אותם ואפשר לחזור להר אולימפוס. ניתן את הצילום לפוסידון. החידון מתחיל ולמען האמת זה לא משנה אם אתם טועים או צודקים, לפנתר תמיד יהיה תירוץ איך לא למות. אחרי שחזרנו להר אולימפוס, עם תירוץ או בלי, נשתמש בספוט וניקח את פוסידון איתנו אל האחוזה. מעכשיו צריך רק לשבת ולהסתכל.
יפה! סיימנו את המשחק! אני מקווה שנהנתם מהפתרון הזה, למרות החפירות.
נכתב ע"י yoyole123 ואושר לפרסום ב"מסע אל העבר".
