הקטע של דיאבלו
נשלח: ש' מרץ 01, 2008 10:11 pm
חשבתי לעצמי, באיזה נושא אני אתקע את זה כהערת אגב כלשהי, ואז פתאום חשבתי, רגע, לא זה ייעוד הפורום בעצם? להרחיב את הדיון על משחקי עבר מעבר לשאלות על בעיות טכניות, המרכיבות כנראה למעלה מ-80 אחוזים ממנו?
אז לאחר הפתיח המתפלצן בהרהוריותו, אני שמח לבשר שכרגע סיימתי את דיאבלו (בעקבות המלצה בשרשור החידון. אחלה מקור חשיפה למשחקים!). ואז התחילו התהיות.
מה בעצם עשה את דיאבלו כזה שם-דבר? כלומר, הוא משחק חמוד. חמוד מאד אפילו.
אבל... מה בעצם? כלומר, מבחינת הכיפיות במשחקיות, האדרנלין, בסופו של דבר מדובר בקליקים חוזרים ונשנים על מפלצות, בצורה יותר מונוטונית מהמעאפנים שבמשחקי המכות. מבחינת הטקטיקה, אני בטוח שזה עולה הרבה מעבר לרמות הטקטיות שנדרשו לי כדי לסיים את המשחק, אבל עד כמה גבוה זה כבר יכול להגיע? כלומר, עם הממשקיות הקיימת בדיאבלו 1, אתה לא יכול לשלב בשיאו של קרב יותר מדי כשפים שונים תוך לחימה נקודתית והמקסימום, כפי הנדמה לי, הוא הובלת המפלצות לנתיב מסויים בו כישוף יזכה למירב האפקטיביות שלו. אני טועה? מבחינת הגראפיקה, אינני מחובר כרגע מספיק למוכר בתקופה, אבל אני מניח שב-1997 ראינו דברים הרבה יותר מרשימים (כמו שב-2000 ללא ספק חווינו דברים מרשימים יותר גראפית מדיאבלו 2).
יש עוד שני דברים שאני חושב שעשויים להיות נקודות החוזק של המשחק: עושר העולם הפנימי שלו (כל החפצים, הכשפים, הקווסטים והסיפורים המרכיבים את כלל העלילה), וצורת מבנה השלבים הייחודית שלו המשתנה במבט שטחי ממשחק למשחק, הנלווית גם למאגר קווסטים שגם נבחרים רנדומלית ממשחק למשחק.
זה? זו המהפכנות שבמשחק שעשתה אותו לכזה "עילוי"? או שמא זו התקדמות פורצת דרך בז'אנר עצמו, שגראפיקה ומשחקיות מודרניות ושוטפות כאלו טרם נראו בממלכת ה-RPG? (וכאן ראוי לציין שכל קשר מקדים ביני ובין RPG הוא לטוב ביותר [שבוודאי יתפרש כגרוע ביותר], טיפה RuneScape.)
וכך מצאו אור כל חובבי ה-RPG ונפרצו מצוואר הבקבוק שהדהד בתרועות כאלו שנשמעו בכל עולם המשחקים?
ובנימה פחות פלצפנית ויותר גיקית, באיזו דמות שחקתם? כי כרגיל, הלוחם מסתמן כבחירה אידיאלית לשטחיים שבינינו בעוד שהקוסם הוא הבחירה הטקטית-אסטרטגית, זה שנתקעים איתו בתחילת המשחק ולקראת סופו קוטפים את רב הפירות (והקשת למי שמתעקש להיות ייחודי).
ובתור אחד ששחק בכולם קצת ורק עם הלוחם (כלוחם-מכושף..) טרח להגיע עד הסוף, הקסמים באמת נהיים כאלו אפקטיביים כדי להתבסס עליהם גרידא? איך אפשר לנצח את דיאבלו כבודו אם לא בחרב? כל אפשרות אחרת נראית לי בלתי אפשרית.
אז לאחר הפתיח המתפלצן בהרהוריותו, אני שמח לבשר שכרגע סיימתי את דיאבלו (בעקבות המלצה בשרשור החידון. אחלה מקור חשיפה למשחקים!). ואז התחילו התהיות.
מה בעצם עשה את דיאבלו כזה שם-דבר? כלומר, הוא משחק חמוד. חמוד מאד אפילו.
אבל... מה בעצם? כלומר, מבחינת הכיפיות במשחקיות, האדרנלין, בסופו של דבר מדובר בקליקים חוזרים ונשנים על מפלצות, בצורה יותר מונוטונית מהמעאפנים שבמשחקי המכות. מבחינת הטקטיקה, אני בטוח שזה עולה הרבה מעבר לרמות הטקטיות שנדרשו לי כדי לסיים את המשחק, אבל עד כמה גבוה זה כבר יכול להגיע? כלומר, עם הממשקיות הקיימת בדיאבלו 1, אתה לא יכול לשלב בשיאו של קרב יותר מדי כשפים שונים תוך לחימה נקודתית והמקסימום, כפי הנדמה לי, הוא הובלת המפלצות לנתיב מסויים בו כישוף יזכה למירב האפקטיביות שלו. אני טועה? מבחינת הגראפיקה, אינני מחובר כרגע מספיק למוכר בתקופה, אבל אני מניח שב-1997 ראינו דברים הרבה יותר מרשימים (כמו שב-2000 ללא ספק חווינו דברים מרשימים יותר גראפית מדיאבלו 2).
יש עוד שני דברים שאני חושב שעשויים להיות נקודות החוזק של המשחק: עושר העולם הפנימי שלו (כל החפצים, הכשפים, הקווסטים והסיפורים המרכיבים את כלל העלילה), וצורת מבנה השלבים הייחודית שלו המשתנה במבט שטחי ממשחק למשחק, הנלווית גם למאגר קווסטים שגם נבחרים רנדומלית ממשחק למשחק.
זה? זו המהפכנות שבמשחק שעשתה אותו לכזה "עילוי"? או שמא זו התקדמות פורצת דרך בז'אנר עצמו, שגראפיקה ומשחקיות מודרניות ושוטפות כאלו טרם נראו בממלכת ה-RPG? (וכאן ראוי לציין שכל קשר מקדים ביני ובין RPG הוא לטוב ביותר [שבוודאי יתפרש כגרוע ביותר], טיפה RuneScape.)
וכך מצאו אור כל חובבי ה-RPG ונפרצו מצוואר הבקבוק שהדהד בתרועות כאלו שנשמעו בכל עולם המשחקים?
ובנימה פחות פלצפנית ויותר גיקית, באיזו דמות שחקתם? כי כרגיל, הלוחם מסתמן כבחירה אידיאלית לשטחיים שבינינו בעוד שהקוסם הוא הבחירה הטקטית-אסטרטגית, זה שנתקעים איתו בתחילת המשחק ולקראת סופו קוטפים את רב הפירות (והקשת למי שמתעקש להיות ייחודי).
ובתור אחד ששחק בכולם קצת ורק עם הלוחם (כלוחם-מכושף..) טרח להגיע עד הסוף, הקסמים באמת נהיים כאלו אפקטיביים כדי להתבסס עליהם גרידא? איך אפשר לנצח את דיאבלו כבודו אם לא בחרב? כל אפשרות אחרת נראית לי בלתי אפשרית.