מסע אל העבר

Octarine כתב:אני ממליץ להשתמש רק במקלדת, וכדי לכוון מהר יותר להשתמש ב-.shift

אם אתה אומר שאתה שולט, רק עם המקלדת, יותר טוב ויותר מהר ממה שאני שולט עם מקלדת+עכבר, אז אל תעלב, אבל אני אאמין לזה רק לאחר שאני אראה את זה.

You want to put your money where your mouth is?

3. איך תוכיח?

1. תתפלא.
2. כבוד ועוצמה.
3. אפשר שכל אחד יקליט את עצמו משחק בשלב הראשון, נעלה ל-youtube וניתן לעולם להחליט.

(האמת, זה די סיכון מבחינתי, אני לא יודע מה הרמה שלך אבל אני משחק בד'כ רק ברמה השניה... )

Octarine כתב:3. אפשר שכל אחד יקליט את עצמו משחק בשלב הראשון, נעלה ל-youtube וניתן לעולם להחליט.

אווו! כן!

LOL
תעשה מקום, יויו...

Octarine כתב:1. תתפלא.
2. כבוד ועוצמה.
3. אפשר שכל אחד יקליט את עצמו משחק בשלב הראשון, נעלה ל-youtube וניתן לעולם להחליט.

(האמת, זה די סיכון מבחינתי, אני לא יודע מה הרמה שלך אבל אני משחק בד'כ רק ברמה השניה... )

1. או שלא.
2. יש לי בערימות משניהם.
3:
זה מה שאני מנסה לומר, אין לי שום רצון לבזבז זמן על תחרויות מסוג "מי יותר טוב", וגם אם היה, אני לא מקבל מזה כלום.

Octarine כתב:(האמת, זה די סיכון מבחינתי, אני לא יודע מה הרמה שלך אבל אני משחק בד'כ רק ברמה השניה... )

באמת חשבת שאני אפול בפח הזה? ציפית שאני אגיד "וואו, איזה חובבן, רק הרמה השניה, אני יכול לקרוע אותו."? צריך לקום קצת יותר מוקדם מזה כדי לתפוס את עוג מנמנם!

Og כתב:אין לי שום רצון לבזבז זמן על תחרויות מסוג "מי יותר טוב"

What's the matter? Are you a chicken?

Og כתב:צריך לקום קצת יותר מוקדם מזה כדי לתפוס את עוג מנמנם!

אני רק מכין לעצמי תירוץ למקרה שאפסיד. ומתוך עיקרון, מאז הצבא אני לא קם מוקדם.

הנושא הזה נגמר כאן.

הכל ברוח טובה, כן?

קישור חדש להורדה, באדיבות Octarine:

• חלק ראשון
• חלק שני
• חלק שלישי
• חלק רביעי
• חלק חמישי

יש לשמור את כל הקבצים באותה תיקייה ולאחר מכן לפרוס את הארכיון באמצעות תוכנת חילוץ כלשהי.

אחרי שישב לי איזה חודש על השולחן, החלטתי שהגיע הזמן להקליד את הסיקור של Crusader. הערות והארות יתקבלו בברכה.

=-=-=

השנה היא 2195. לאחר שנים רבות של מלחמות, ממשלות העולם כפי שאנו מכירים אותן היום קרסו ואת מקומן תפסו תאגידים כלכליים. במרוצת הזמן התאגידים קנו זה את זה והתאחדו עד שהוקם הקונצרן הכלכלי העולמי - WEC, ששולט למעשה על כל העולם. ה-WEC מבסס את שלטונו בעזרת המנגנון הצבאי שלו שנקרא "קרטל האבטחה", בראשו עומדים חיילי העילית - ה-Silencers או "המשתיקים" - המאומנים בכל סוגי הלחימה וניכרים למרחוק על ידי חליפת שיריון אדום בוהק.
ה-WEC מנהל לחימה עיקשת מול המורדים, קבוצה של עריקי קרטל האבטחה ופושעים פוליטיים שמנסים לחתור תחת שלטונו. אלא שיום אחד, חוליה של משתיקים שנשלחה לטפל במורדים מסרבת פקודה בנימוק שאלו אזרחים ומחליטה לסגת. פיקוד ה-WEC לא מהסס ושולח אחריהם יחידת וטרון כדי לחסל אותם, אך אחד מהם, הקפטן השתקן שאותו תשחק, מצליח להימלט ומחליט להצטרף לכוחות המורדים ולהילחם במעסיקיו לשעבר.

כך מתחיל מה שלטעמי הוא אחד ממשחקי האקשן הטובים ביותר של שנות ה-90. המשחק משתייך לז'אנר האקשן האיזומטרי, דומה מאוד למשחקים מז'אנר ה-Hack and Slash כמו דיאבלו שיצא שנה אחריו, אם כי ב-Crusader הדגש הוא על האקשן בלבד ללא אלמנטים של RPG. יוצרי המשחק בחברת Origin זצ'ל ניסו לאפשר לשחקן הרבה יותר חופש ממה שהיה נהוג באותה תקופה. בכל שלב תקבלו משימה מסויימת והבחירה באיזו טקטיקה לנקוט כדי לבצע אותה נתונה בידכם. רוצים להתקדם לאט, לחסל אויבים בירי מדוייק כדי לחסוך בתחמושת ולהימנע מאזעקות? בסדר. מעדיפים לרוץ באמוק תוך כדי ירי טילים ולפוצץ את הדלתות במקום לבזבז זמן בחיפוש אחר מפתחות? סבבה אגוזים. אפילו הריהוט התמים שתמצאו בדרך אינו חסין אש, וכמעט כל חפץ ברקע מלבד הקירות ניתן להריסה, מה שהיה חידוש גדול בזמנו. אל תטעו, המשחק עדיין ליניארי ומעטים המקומות שיאפשרו לכם ללכת במספר נתיבים מקבילים (בכל זאת, יש עוד כמה שנים עד שיגיע Far Cry) אבל עדיין תוכלו במידה רבה לקבוע את אופי המשחק המתאים לכם.

המשחק מכיל 10 נשקים שונים שיעזרו לכם לחורר, לשרוף ולאיין את האויבים במגוון דרכים גרפיות להחריד... יחסית לשנת 1995. על גופות האויבים ובתיבות וארונות הפזורים לאורך השלב תמצאו כסף (כלומר, בהנחה ששמתם לב לאן אתם יורים ולא פיצצתם את כל מה שנמצא בחדר) שבו תוכלו להשתמש בין השלבים כדי לקנות עוד תחמושת, מגינים וגאדג'טים שונים כמו מוקשים או פצצות עכביש נשלטות מרחוק. הוסיפו זאת לעובדה שניתן לשאת רק 5 נשקים בו זמנית וקיבלתם עוד אלמנט נוסף של תכנון טקטי במשחק.
האויבים גם הם מגוונים ומתחזקים ככל שמתקדמים השלבים, ותמצאו את עצמכם נלחמים בכל הארסנל המקיף של קרטל האבטחה, החל מהשומרים הפשוטים וכלה בלוחמי הקומנדו ורובוטי הסולטרון החמושים בזוג תותחי פלזמה שיכולים להפוך אדם לשלד חרוך ביריה אחת. קיימות ארבע רמות קושי שמשנות את כמות וסוג האויבים שתפגשו בכל שלב, כך שתוכלו לקבוע את רמת האתגר האישי.

בחזרה לעלילה, היא בעיקר תירוץ לאקשן ומתבטאת לרוב בתדריכים בין המשימות ולא בשלבים עצמם. לא תמצאו פה שום דבר שלא ראיתם בעשרות יצירות מד'ב אחרות, וגם את התפניות בעלילה אפשר לנחש בערך מהרגע הראשון. אלא שמדובר על משחק של אמצע שנות התשעים, ולכן הכל מועבר בקטעי FMV ואת כל הדמויות מגלמים שחקנים דרג ג' שעושים את תפקידים בהתלהבות הגובלת בקאמפ (וסליחה אם מישהו מהם קורא את זה... אגב, פיסת טריוויה: חלק מהשחקנים נפגשו גם בסדרת הילדים Wishbone שצולמה באותן שנים). שלא תהיה טעות, אני חושב שזה נפלא וחלק מהקסם של המשחק. בפרפזה על משינה: "קח, זה שנות התשעים."
לעומת הקטעים המצולמים, סרטוני ה-CGI עשויים נהדר ומרשימים גם היום, אם כי כמובן שלא משתווים לאף משחק מודרני.
הפסקול מורכב מטרקים של מוזיקה אלקטרונית קצבית, גם היא בניחוח ניינטיז. המוזיקה מתאימה לאווירת האקשן ללא הפסקה של המשחק, והתחבבה עלי למרות שבד'כ אני לא מאוהדי הז'אנר.

אחרי שהיללתי את המשחק, כמה מילים על מה שלא עובד.
הבעיה המורגשת ביותר של המשחק היא השליטה. האנימציה של הדמויות מורכבת מספרייטים, כלומר תמונות קבועות מראש, מה שאומר שניתן להסתובב רק לשמונה כיוונים מוגדרים והקפיצה תמיד תתבצע מעמידה ולמרחק קבוע. זה מאוד מעצבן כשאויב עומד בזוית כזו שמחייבת אותך לזוז ולעמוד מולו רק כדי שתוכל לכוון את הנשק לכיוונו כמו שצריך בזמן שהוא ממשיך להמטיר פצצות לכיוונך, או כשצריך לקפוץ מעל בור חומצה ופתאום בגלל שנתקלת בגרגר אבק או משהו האנימציה של הקפיצה נעצרת ולך נשאר רק לראות את הקפטן המסכן צונח אל מותו, נוקשה כפסל. כמו כן משום מה הדמות לא יכול לנוע קדימה במצב כריעה, רק להתגלגל לצדדים, מה שמקשה להיכנס בחלק מהפתחים הקטנים או לשפר עמדות בזמן שיורים עליך.
(אגב, העניין הזה שופר חלקית במשחק ההמשך בו לדמות השחקן הוקצו יותר ספרייטים, מה שאפשר חופש תנועה גדול יותר)

מבחינת המשחקיות עצמה, ככל שמתקדם המשחק השלבים הופכים להיות די דומים זה לזה. לא משנה אם המשימה היא לפוצץ גנרטור, להציל שבויים או לגנוב תרשים סודי, בסופו של דבר השחקן צריך להגיע מנקודה א' שבה הוא מתחיל לנקודה ב' בה נמצא הטלפורטר ליציאה, כאשר צורת המשחק בשלב עצמו לא משתנה באופן דרסטי. ומכיוון שיש 15 שלבים די ארוכים, בשלב מסוים הוא מתחיל לשעמם. זה לא מהמשחקים שאני ממליץ לסיים ב"ישיבה אחת" או בסשן אינטנסטיבי של כמה ימים, אלא עדיף לקחת אותו במנות קטנות והפסקות כדי שלא יימאס. כדי לרכך קצת את הביקורת צריך לציין שלפחות מבחינת העיצוב ותכנון השלבים קיים גיוון והשחקן עובר בכמה סביבות שונות, כך שתחושת ה-"כבר עשיתי את זה קודם" מגיעה רק בשלב מאוחר של המשחק.
הנקודה האחרונה היא ה-AI שדי מאכזב מנקודת המבט של הגיימר העכשווי. האויבים מפטרלים בשלב או ניצבים בעמדות מוגנות ויפתחו באש ברגע שיזהו אותך, אבל לא ינסו לאגף את השחקן או לתפוס עמדה אחרת. בשביל זה צריך לחכות עוד 3 שנים עד ש-Half Life יגיע...

לסיכום אחזור על מה שכתבתי בהתחלה. Crusader: No Remorse הוא אחד ממשחקי האקשן הטובים של שנות ה-90, ולמרות שאינו חף מבעיות הוא עדיין נשאר משחק מהנה גם היום, יותר מ-15 שנים אחרי שיצא. מומלץ בחום, ואל תפסידו גם את משחק ההמשך.

פנאן. העברת לי יופי של מושג. תודה וכל הכבוד על ביצוע המשימה.

יש כמה מקומות שדורשים תיקונים תחביריים, אבל נראה לי שאלו דברים שהיית רואה בעצמך אם היית עובר על זה פעם נוספת.

Radioactive Grandpa כתב:יש כמה מקומות שדורשים תיקונים תחביריים, אבל נראה לי שאלו דברים שהיית רואה בעצמך אם היית עובר על זה פעם נוספת.

כבר עברתי על זה כ'כ הרבה פעמים שאני לא רואה טעויות. אם יש ספר לי איפה.

עכשיו ההתלבטות היא עד כמה להיות קטנוני...

פסקה ראשונה:

Octarine כתב:לאחר שנים רבות של מלחמות[,] ממשלות

(בלי הפסיק הזה הייתי צריך לקרוא את המשפט שלוש פעמים בשביל להבין אותו.)

Octarine כתב:עד שהוקם הקונצרן הכלכלי העולם

נראה שחסר "של" בין המילים "הכלכלי" ל"העולם", או שהתכוונת למחוק את "העולם".

Octarine כתב:מבסס את שלטונו בעזרת קרטל האבטחה ובראשו

"קרטל האבטחה" - מצופה שתגיד את שמו או שתתן בו איזשהו סימן מייחד. אם לא, אז בלי היידוע (בפעמים הבאות הוא כמובן יכול להיות מיודע).

Octarine כתב:ופושעים פוליטים

צ"ל פושעים פוליטיים.

ובהמשך:

Octarine כתב:בהנחה ששמתם לב לאן אתם יורה

ואז ראיתי ממש את זה קורה שוב:

Octarine כתב:ותמצאו את עצמך נלחמים בכל הארסנל המקיף

ותהיתי לעצמי אם זה מכוון איכשהו בהתאם לאג'נדה כזו או אחרת, אבל יש יותר מדי עדויות אחרות בטקסט שסותרות את זה ומראות שזה לא מכוון... (כדאי בכל מקרה לעשות יישור של הפניה לקורא ליחיד או לרבים בכל הטקסט, ולא רק באותו משפט שבו זו שגיאה צורמת. אולי נסית לעשות את זה וזה מה שהותיר את המשפטים האלו.)


ובהערת אגב, אני ממליץ לך להשתחרר כבר מצה"ל ולהחזיר לגרשיים את כבודם האבוד, ולהשיב לגרש את ייחודו...