נצרך הוא לא רק דבר שצורכים אותו, הוא גם דבר שצריכים אותו (לצד עוד כמה משמעויות ברורות על בסיס צריך-בעצמו). זה נכון שהעברית "מעדיפה את הפעיל", אבל סביל זה לא דבר רע, והוא בדרך כלל הרבה יותר מדויק (אפילו אם במקרה המסוים שלפנינו זה לא משתלב בצורה הכי נאה).
אני לא מאמין שכתבתי כ'כ הרבה על המשחק השטותי הזה, אבל זה מה שיצא לי. אם זה ארוך מדי תערוך, אני לא אכעס.
Beetlejuice: Skeletons in the Closet הוא משחק שמבוסס על הסדרה המצוירת Beetlejuice, שבתורה מבוססת על הסרט Beetlejuice (איזו הפתעה!). למי שלא מכיר את הסרט אני ממליץ בחום לראות אותו, הוא שייך לתקופה שבה טים ברטון עדיין עשה סרטים טובים. גם הסדרה די מוצלחת יחסית לסטנדרטים של סדרות ילדים מצוירות, למרות שהקשר לסרט הוא בעיקר בשמות של הדמויות ולא יותר מזה.
ונחזור למשחק – כאמור, הוא מבוסס די בחופשיות על פרק בסדרה (פרק 3 בעונה הראשונה, למי שמתעקש לדעת). בפרק ביטלג'וס מגלה שאחרי ששיקר לכולם וצבר "שלדים בארון" הוא צריך להיפטר מהם בעזרת אמירת האמת לפי שהם יגלו את השקרים שלו לכולם. במשחק תשלוט בדמותו של ביטלג'וס ועליך להשמיד את השלדים שמתרוצצים על לוח המשחק המשובץ על ידי יריקות. למה? ככה. בכל פעם שתפגע בשלד לידיה חברתך הטובה תמהר למקום עם שואב אבק ותעלים אותו. כשכל השלדים ישאבו תעבור שלב. אם שלד יגע בך בעודו ב"חיים", נפסלת. אם שלד יגע בלידיה היא תיכלא עד שתשחרר אותה. עד כאן פשוט וקל.
בהתחלה תוכל לירוק רק בבודדת אך בכל פעם שתהרוס שלד תקבל אפשרות לקחת בונוס. יש שלושה חיזוקי נשק: ירי רציף שנותן לך לירוק 4 פעמים ברצף, ירייה א-לה-מגרש השדים שתשחרר 8 יריקות בכל כיוון וראש שמאפשר לביטלג'וס לזרוק את ראשו לכיוון אליו הוא פונה. זה הנשק החביב עלי כי הראש חוזר למקום שבו ביטלג'וס נמצא ומאפשר בכך חיסולי קומבו. מיותר לציין שאם תיפסל החיזוק יעלם ותתחיל שוב עם היריקה הבסיסית. בנוסף קיימים עוד שני בונוסים: הנחשים שיקפיאו את כל השלדים בשלב למספר שניות והברק שישחרר את לידיה מהכלוב אם היא נתפסה. אפשרות לבונוס נוסף מגיעה בצורת החיפושיות שמסתובבות בשלב. בכל פעם שתאכל חיפושית שונה תקבל אות אחרת, אחרי שתתפוס 5 חיפושיות ותרכיב את המילה TRUTH (רואים את הקישור לעלילה בפרק? גאוני) כל השלדים בשלב יתפרקו וכל מה שיישאר לעשות זה לחכות ללידיה שתשאב את כולם.
גם האויבים מתחזקים עם העלייה בשלבים. בהתחלה תתקל בשלדים לבנים שמתים אחרי יריקה אחת אך בהמשך (או אם לידיה לא הספיקה לשאוב אותו בזמן והשלד קם לתחייה) יופיעו שלדים כחולים או ורודים שצריכים 2 או 3 יריקות בהתאמה. חוץ מהם מדי פעם יופיעו ה"חברים" של ביטלג'וס – ז'ק השלד, ג'ינג'ר העכבישה או המפלצת מעבר לרחוב (היי, ככה קוראים להם, זו לא המצאה שלי). סתם ככה הם לא משפיעים אבל אם יגע בהם שלד הם יכעסו, יתחילו לנוע מהר על הלוח ויפסלו אותך בנגיעה. אפשר להרגיע אותם עם ירייה או פשוט להימנע מלגעת בהם. האויב האחרון היא תולעת החול שתופיע אם תעמוד במקום אחד יותר מכמה שניות וגם כאן הפתרון פשוט – אל תפסיק לרוץ.
סה'כ מדובר במשחק שמשלב בצורה טובה פשטות ומשחקיות ממכרת. הוא נחמד להעביר כמה דקות משחק בכיף אבל בשלבים המתקדמים הוא הופך יותר ויותר מתסכל, במיוחד בגלל שחלוקת האויבים היא רנדומלית ואם נפסלת בשלב מתקדם והתחלת מחדש עם שלב של שלושה שלדים ורודים אין סיכוי להתאושש. כל 10 שלבים תקבל סיסמה והמשחק כנראה נגמר בשלב מסוים אבל אין לי מושג, אני בד'כ נפסל בסביבות שלב 60.
מומלץ למי ששיחק בו פעם ורוצה להיזכר או למי שממש רוצה לדעת מה העסיק אותנו בתחילת שנות התשעים. לכל השאר אני ממליץ לנסות במקום את אי הקופים שיצא באותה שנה.
