מסע אל העבר

טוב לא יודע אם זה המקום הנכון , אבל זו שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן והחלטתי לחלוק אותה ולשמוע דעות של אחרים...

אני זוכר בעבר שהיה לי קומודור 64 או אפילו בזמן ה אקס טי והדיסקטים היו לי מעט מאוד משחקים לשחק בו זמנית והרבה מאוד זמן פנוי
היום , עם בערך עשרה אמולטורים ואלפי רומים שונים והזמן המוגבל שיש לי ,אני מוצא שצצות לי שתי בעיות
אחת שקשה לבחור משחק לשחק, קשה אפילו לבחור באיזה אמולטור להשתמש ,זאת הבעיה הקלה יחסית ,בסוף אני מוצא משהו שתופס אותי, הבעיה הקשה יותר שאחרי שכבר בחרתי משחק קשה להתמיד בו , ברגע שרמת הקושי נעשית גבוהה(והמשחקים הישנים קשים בטירוף) גדל הפיתוי פשוט להעלות משחק אחר, כמובן שזה גרוע, כי אז לא באמת נעשים טובים מספיק בשום משחק ולא מצליחים להעריך ולחוות אותו כיצירה שלמה ואין ממש סיפוק ותחושת הישג

אם הזמן מצאתי באופן חלקי כל מני דרכים להתגבר על הבעיות האלה אבל אשמח לדעת אם גם אחרים נתקלים בהם ואם כן ,איך הם פותרים אותם

שאלת שאלה קשה שרבים התחבטו בה...
השיטה שלי היא קודם כל לקבל את העובדה שיש המון משחקים בעולם ואין סיכוי לנסות את כולם. אז מראש כדאי ללכת רק על כאלה שהם מספיק טובים כדי להיזכר ככאלה גם אחרי שנים. הצעד הבא הוא להתמקד בז'אנר מסויים שאתה אוהב או מעדיף, או לבחור חברה אחת או יוצר מסויים שקולע לטעם שלך, ככה אפשר למקד את החיפוש למשחקים שבאמת תהנה מהם.

בעניין הקושי, התשובה היא - Git gud.
ואם אין לך זמן או כוח, מרמים. זה בד'כ הרבה יותר קל כשמשתמשים באמולטורים, ואז יש לך הרבה פעמים צ'יטים מובנים או לפחות אפשרות פשוטה להפעיל אותם.
אני למשל לא מזמן שיחקתי ב-Fallout 2, משחק מעולה אבל הוא פשוט היה לי ארוך מדי. בשלב מסויים אחרי שראיתי שאני פשוט לא חוזר אליו כי הפסיק להיות מהנה, ומצד שני לא מתחיל שום משחק אחר כי אני באמצע, החלטתי להוריד עורך saved games, שיפרתי לעצמי קצת את הדמות ואז יכולתי בכיף להמשיך ולסיים את המשחק בניכוי כמה עשרות שעות grinding שהיה לוקח לי בדרך הרגילה. בסופו של דבר משחק צריך להיות כיף ולא מטלה. הסיפוק וההישג שלי הם בדר'כ לחוות את העלילה במשחק ופחות תחושת הישג על יכולת טכנית, אז מספיק לי לשחק כדי להגיע לסוף גם אם לא גיליתי 100% מהדברים שיש למשחק להציע. וכמובן שמראש אני בוחר כאלה שהדגש בהם הוא יותר הנראטיב ופחות המכניקה, אבל נראה לי שאצלך זה קצת הפוך.

לחילופין אני גם לא רואה בעיה לשחק בכמה דברים במקביל. אמנם זמן הגיימינג השבועי שלי הוא לא גדול, אבל אני מצליח לחלק אותו לקצת מכל דבר וככה לא להתקע על משחק אחד שישעמם אותי. זאת בהנחה שלא מצאתי משהו שאני רוצה לשחק רק בו כל הזמן, כמו שקרה לי עכשיו עם System Shock, למשל.

אבל אם המטרה שלך היא למשל לגמור את Battletoads בעצמך ובלי צ'יטים, אז העצה היחידה היא לקחת חופש ולהתאמן עד שירד דם מהאצבעות.

זה הרבה יותר קל כשאין לך זמן פנוי

OCTARINE
בהחלט התחברתי למה שאמרת , בהרבה משחקים אני בהחלט בוחר בגלל הנראטיב ,כמו בקווסטים וכו' , לא מזמן לדוגמא שיחקתי את קירנדיה 1 ו 2 ועשיתי
לעצמי חוק כזה שאם אני נתקע באותו מקום יותר משבוע אני מציץ נקודתית בפיתרון ,הזדקקתי לפעם או פעמיים כאלה וזה בהחלט לא הרס את הכיף של המשחק
במשחקים שהם יותר מבוססי דקסטרטי ,הסיפור הוא אחר, איכשהו אני מרגיש שלרמות פשוט הורס את הכיף של המשחק, שמבוסס הרבה על הפיצוי
של ההתמודדות מול הקושי והיכולת כאילו ללמוד את האינטילגנציה הספציפית של המשחק ,אבל מסכים איתך שגם פה אין טעם להגיע לרמה של תיסכול ועצבים
לצמצם את הרשימה לטובים ביותר ולשחק בכמה במקביל באמת עוזר