מסע אל העבר

הובנת... רק כדי למנוע אי הבנות עתידיות.

אין הבחנה מבחינת כתיב חסר ניקוד, כמו אינספור מקרים אחרים (כמו מילה ומילה על-פי כללי האקדמיה, באותו שרשור שפרסמתי פעם).
אתה למעשה מתכוון להבדל בין צורת העבר להווה עבור אותו שורש באותו בניין (?). כל שורש שגרתי בבניין נפעל נשמע ונכתב (כתיב חסר ניקוד) זהה בעבר ובהווה (נכתב, נמצא, נשאר), וגם שורשים לא שגרתיים בבניין פעל (חג, גר, נס). ויתור עליהם מהסיבה הזו נשמע לי טפשי.

איתן כתב:אתה מועמד לIPHO?
מזל טוב!

תודה

איתן כתב:1. אם אתה מגיע לשלב הקיץ, אל תטרח ללמוד לפניו, אבל בהרצאות שלהם תכתוב הכל (אם תלמד לפני, יהיה לך משעמם בהתחלה ובסוף לא תקשיב)

קודם שאני אעבור את השלב השני בעוד יומיים השני א"כ נדבר..
עכשיו כשאני חושב על זה, אולי כדאי שתענה לי על כמה שאלות עכשיו בקשר לשלב ב'. יש לך כמה דקות?

Og כתב:אבל ברצינות, בלי קשר למוצא או אפילו לזמן שהייה בארץ - אינטליגנציה היא לא ערובה לכישורי כתיבה ו/או כישורים לשוניים. אם תעיין באתר, תוכל למצוא בקלות עוד שגיאות (או במקרה ש"קורית" זה תקין - שגיאות אחרות).

ברור, רק נתתי דוגמה למקום שהופיעה בו המילה.

Radioactive Grandpa כתב: אין הבחנה מבחינת כתיב חסר ניקוד, כמו אינספור מקרים אחרים (כמו מילה ומילה על-פי כללי האקדמיה, באותו שרשור שפרסמתי פעם).

כן, זה מה שאמרתי, יש רבים כאלה, אף שפה אינה מושלמת, אבל כשאפשר, וכשההקשר יכול להיות בעייתי, אני נוקט במשנה זהירות.

Radioactive Grandpa כתב:אתה למעשה מתכוון להבדל בין צורת העבר להווה עבור אותו שורש באותו בניין (?). כל שורש שגרתי בבניין נפעל נשמע ונכתב (כתיב חסר ניקוד) זהה בעבר ובהווה (נכתב, נמצא, נשאר), וגם שורשים לא שגרתיים בבניין פעל (חג, גר, נס). ויתור עליהם מהסיבה הזו נשמע לי טפשי.

המממ.... לא... התכוונתי ל"תמה" כצורת הנקבה של תם. אין לי בעיה עם מילים בעלות אותה המשמעות.

Og כתב:כל זמן המשחק שלי בקסם התות, היה בנסיון לתקן את הבעיה בדוסבוקס בדיאלוג הראשון עם אברא. וכל אחת מן 20 הפעמים שבהן הקשבתי לדיאלוג הזה, נשכתי את הלשון, זה פשוט כ"כ צרם לי, השימוש בו"ו החיבור ההוא... כמו שאמרתי מקודם, יש דברים שאני בטוח שהן טעויות, אבל זה הוא לא אחד מהם, אז רציתי לשאול אותך, R.G, האם זה תקין? אני לא זוכר את המשפט אבל אני מניח שאתה תזכור, זה משהו כמו:
"אולי תנסה להפסיק ולהשתטות"
ו"ו החיבור שם, היא תקנית?

אני לא בא להוכיח שהצורה תקנית או לא, אבל היום המורה להיסטוריה הכתיבה לנו את זה:
"הפלישה הזו באה כדי לנסות ולבלום את פלישת בעלות הברית למרוקו ואלג'יר."
כששאלתי אותה אם היא יודעת אם זה תקני או לא היא אמרה שהיא היא לא יודעת.

רק חשבתי לשתף אתכם במקרה : ).

אגב, למי שחושב שהמורים של היום הם לא כמו המורים של פעם, ואי אפשר להסתמך על דבריהם - הוא צודק, אבל הרוב המוחלט של המורים בבית ספרי הם המורים של פעם. למרות זאת בשנים האחרונות חלק מהמורים הותיקים מתחילים להתחלף במורים צעירים, שעל פי מה שראיתי ממה שלמדתי אצל כמה מהם - הם ברמה נמוכה בהרבה מהמורים הותיקים.

גם המורים של פעם לא ממש היו המורים של פעם (the whole thing is overrated) ובכלל, כולנו בני אדם וכולנו טועים.

העניין הוא, שבמשפט שאמרת זה נשמע נכון והגיוני, רק שאני לא יודע איך להסביר (או למצוא, למעשה) את ההבדל בין המשפט מקסם התות למשפט של מורתך.

ההבדל הוא שאין ניגודיות בין הפעלים באותו הקְשר בו ניתנו, כך שהסתירה הלוגית פחות צורמת, ומה שהרבה יותר מזכיר את צורת החזרה של סוג הנשוא המורחב שהזכרתי קודם: "הלך וגבר".


יש מורים של פעם (כְדור) ויש מורים של פעם (עוד איזה חצי דור אחורנית, כשישראל בחיתוליה). לא אלו ולא אלו הם המורים ה"ותיקים" של היום. הדרדור לדעתי הוא ממש לא תופעה של השנים האחרונות, אלא מושרש הרבה יותר עמוק, אבל זה מקום קצת מצחיק לפתוח את זה ברצינות...
כך או כך, C-man, אתה כמובן משליך מן המקרה הפרטי אל הכלל (אבל זה לא שאתה לא צודק). אני יכול לתת תסריט נגדי בו מורה לא-יוצלחת רובצת שנים רבות וארוכות במערכת החינוך מפאת התחשבות המערכת בוותק שלה וחוסר הנעימות כלפיה, בעוד שתמיד עשויים לצוץ מורים חדשים מהזן הנחשב יותר ויותר נדיר בימינו, אלו שהגיעו לתחום החינוך מתוך ערכיות אידיאליסטית טהורה, או כשרון מובהק בתחום.

המשפט האחרון שלי היה בהקשר של בית הספר שלי. בביה"ס שלי לא מעט מורים לימדו את הורי התלמידים, והייתי אומר שהגיל הממוצע הוא 40-50 (אולי יותר).
כשאמרתי שבשנים האחרונות מתחילים להתחלף המורים התכווונתי לביה"ס שלי ספיציפית (מה שלפי הבנתי התחיל לקרות כבר מזמן בבתי ספר אחרים, בעיקר עירוניים).
וכמובן שיש מורים ותיקים בביה"ס שלא ממש טובים (לי יש 2 מתוך 9, אחד בגלל שהוא לא ממש משתדל, ואחת מנסה, אבל היא פשוט לא יודעת ללמד (לבגרות בכל אופן)). לעומת זאת, לא ראיתי מורים צעירים יוצאים מן הכלל (גם אם הם בקיעים במקצוע שלהם, זה לא אומר שיש להם מה שדרוש בשביל ללמד), וגם שמעתי רק דברים רעים על מורים חדשים שמלמדים כיתות אחרות.

טוב, מספיק לז**ן בשכל, יש לי מבחן בהיסטוריה ללמוד אליו

C-man כתב:בקיעים במקצוע שלהם

סתם תיקון,
בקיעים, זה רק אם ניתן לבקע אותם (לצורך שחרור אנרגיה גרעינית למשל)
בקיאים זה מה שרצית לומר

נכון..
אבל אני זוכר גם שעוג פעם תיקן אותי מבקיא לבקי, אז ברבים זה בקיאים או בקיים או מה?

הצורה "בקיא" אינה שגיאה.
כמו גם "קריא" ו"בריא".

מצד שני, המילה "קרי" לא קיימת במשמעות של קריא (אם זה עם שווא בהתחלה, אז קרי=כלומר)
את המילה "בקי" כבר ראיתי כתובה בעבר... אולי גם זה נכון

זה נכון. שתי הצורות אפשריות (בקי ובקיא).

כן, ברבים זה "בקיאים". בלבד.

רק רגע אחד...

כל חיי השתמשתי ב"בקיא" וזאת בגלל שכך ראיתי בכל מקום (אנחנו מדברים על טרום עידן האינטרנט ; בעיקר ספרים) רק לאחרונה שוטטתי במרשתת וחיפשתי מידע על המילה. למיטב זכרוני, המסקנה שלי הייתה שזה פשוט לא תקין, אז התחלתי להשתמש ב"בקי".

היום אני כבר רגיל לבקי, אבל בכל זאת אני אשמח מאוד לסימוכין שיוכיחו שגם "בקיא" תקין בעברית בת זמננו.

הדבר הכי פשוט יהיה להפנות אותך למילון אבן-שושן בן זמננו, המהדורה האחרונה, שם תמצא את בקיא מצויין ליד בקי באותו הערך. מקור שתי המילים בתקופת התלמוד.

מעבר לכך, אפשר לדבר קצת (או הרבה) על המקור וההגיון שמאחורי המלה, אם זה מעניין.

אין לי את המילון הנ"ל אבל אני אשמח אם תוכל לבדוק מאיזו שנה ההוצאה שברשותך כי זה נראה לי מוזר שבאתר האקדמיה עצמה מופיע רק "בקי".

ואגב, אם כבר הגדלת לעשות ותיקנת את "זמננו" שלי ל"זמנינו", אז אני חייב לשאול: אם "הזמן שלנו" הוא "זמנינו", מהם "הזמנים שלנו" ?