אני שותף להרגשה הזו. תחושת האומניפוטנטיות משכרת. אבל בדרך כלל הייתי מוותר עליה. אני מעדיף, בדרך כלל, להשתמש בגיבור "כוח" וללמד אותו את אסכולות הקסם (יעיל מכיוון שלקראת סוף המשחק, הרבה פעמים, מיומנויות ההתקפה וההגנה חשובות יותר מה-spell power), מה שיוצר בעיות אצל חלק מהגיבורים. Ranger, למשל, לא יכול ללמוד fire magic. ומכיוון שה-rampart היא הטירה המועדפת עלי (מלבד ה-conflux, שלדעתי היא הטירה החזקה ביותר אבל דורשת כמות עצומה של משאבים), הרי שאני לא יכול, בדרך כלל, ללמד את הגיבור הראשי שלי (בדרך כלל יש לי אחד. לפעמים שניים) את כל אסכולות הקסם. חוץ מזה, מאחר ואני משתמש בגיבור "כוח", מיומנויות כמו offence מקבלות פתאום מקום של כבוד. כשיש רק שמונה מקומות למיומנויות, גיבור שלמד את כל אסכולות הקסם נשאר עם שלושה מקומות ריקים בלבד. פתאום נהיה מאוד צפוף. תוסיף לזה את diplomacy - מיומנות ארורה ב-homm2, שהפכה להיות אחת המשמעותיות ביותר ב-homm3, ואחת הסיבות שאני אוהב את הrampart (לגיבורים שלהם יש סיכוי גבוה מאוד ללמוד אותה) - ואת logistics (מיומנות שאצל ה-rampart, שוב, הופכת להיות משמעותית מאוד. אם כי לא בגלל הגיבורים אלא בגלל צבא ה-rampart, המהיר מאוד, ומכאן שאפשר להשתמש גם בגיבור אחר), ונשארת עם מקום אחד בלבד. הערך המוסף של כל אסכולות הקסם פשוט לא שווה, לשיטתי, ויתור על מיומנות נוספת. עכשיו רק נותר להחליט על איזו אחת (או שתיים) לוותר. אבל זה כבר נושא לדיון בפני עצמו.Og כתב: בH3 הייתי דואג לפתח את הגיבור שלי כך שיהיו לו כל ארבעת סוגי המיומנויות בקסם על EXPERT וברוב המוחלט של המקרים הייתי מצליח. בשזה הושג, הרגשתי בלתי מנוצח וזה פשוט היה כיף, הרגשה כזו של עוצמה. בMMH6 ההרגשה הזו נלקחה ממני.
ואלו, רבותי, היו 60 שניות של חפירה על אסטרטגיה ב-homm3.

