מסע אל העבר

"אני חושב שכרגע הצלתי אותך, אלכימאי... במקומך הייתי מדבר לעצמי קצת יותר בכבוד".

בוב אף פעם לא אהב שאומרים לו מה לעשות. הוא גילה שהוא אוהב את זה עוד פחות אחרי שהוא מתעלל בצדק במי שהשחית לו את החרב. למרות זאת, שמר על קור רוח, ואמר בהפתעה: "למה?"

ואז, קין אמר את משפט המחץ...
"משהו מלחיץ אותך, בוב?"
הוא קיווה שזה באמת השם שלו- זה מה שהיה רשום על הנדן.

"כי אנחנו אנשים מתורבתים" הייתה אמורה להיות תשובתו של אייס עד שראה את הגוון הירוק בפניו של בוב.
צווארו של בוב נתפס גם כן (ביד ברזל), "היי! תראה! אין לי זמן אלייך אורק מטונף, או מה שלא תהיה!"(סובלנות כלפיי גזעים "נחותים" אף פעם לא הייתה תכונתו החזקה של אייס, אבל קצת גזענות עדיין לא הזיקה לאף אחד. אם לא מחשיבים את צבא הדרקון השחור שהוכחד לגמרי בקרב נגד אורקים רק כי המלך שלהם שנא יצורים ירוקים)

בוב מעולם לא הכיר או שמע על קומנדר קין. יכול להיות שזה קשור לעובדה שקין בא לעולם הרבה אחרי שבוב כבר מת. לכן הוא לא יכול היה לדעת שמדובר בילד (לשעבר) גאון, שהספיק להציל את העולם כבר כמה פעמים. ולמרות תלבושתו המוזרה של קין, בכל יום רגיל הוא היה עונה: "לא".

אבל אז אייס תפס את צווארו של בוב ביד הברזל שלו. בוב לא כל כך אהב את הרעיון. הוא אהב אותו עוד פחות כששמע את אייס קורא לו "אורק" (בוב לא סימפט אורקים).

"אורק?!" שאג בוב. הוא בקושי הרגיש איך שהוא מאבד את השליטה בעצמו. לפתע השתלט עליו גל אנרגיה גדול והוא החל לשנות את צורתו.

לעיניהם המשתאות של הצייד, קין, אייס ושאר באי הפאב, דמותו של בוב המשיכה להשתנות, עד במקום הגלדיאטור הירקרק שעמד מולם, ניצב לפניהם זאב מאוד, מאוד גדול.

נראה שהיד של אייס כבר קצת קטנה בשביל הצוואר השרירי והענקי של החייה שעומדת לפניו וחושפת מלתעות ענק!
בכל מצב אחר אייס היה משתמש ביכולותיו הקסומות ונלחם עד שהיה מביס את הייצור המפלצתי, אבל הוא לא רצה לשרוף את הפאב שנראה כ"כ נחמד (אם מישהוא אחר אומר לכם שזאת לא הסיבה, הוא משקר), כך שאייס החליט לזנק לאחור ולפתוח בריצה כמו שרגליו לא רצו מעולם!

לזאבוב לא הייתה שום כוונה לתת לחצוף הקטן שאחז בצווארו להתחמק. אייס אולי רץ כמו שלא רץ מעולם, אבל הוא עדיין היה רק בן אדם. ולבן אדם אין סיכוי בתחרות ריצה מול זאב. בכמה קפיצות מהירות הגיע אל דלת הפאב וחסם את היציאה בגופו, תוך שהוא נוהם באיום לעבר אייס.

למזלו של אייס, הפאב שבו כל זה התרחש היה פאב זול. מאוד. אחד הדברים שהבליטו את העובדה הזו היה הרצפה המלוכלכת מאוד. כל כך מלוכלכת, עד ששיירי בשר צלוי נראו בכל פינה. וברגע שהזאבוב כבר עמד להתנפל על אייס, ניחוחו של הבשר כבר עלה באפו. הוא החל לאכול מהרצפה את השיירים, ולמרות שעדיין חסם את היציאה היחידה מהפאב, לא נראה שהוא מעוניין לתקוף. לפחות לא כרגע.

אייס גם שם לב שהפאב זול והחליט שהוא צריך תירוץ אחר ל"למה הוא לא תוקף" אאה זאת אומר סיבה! לא תירוץ, סיבה.
בכל מקרה אייס החליט שהוא לא יתקוף את הזאב שלא תוקף אותו חזרה (התעללות בחיות וכל זה).

[טוב, נו. אני משום מה, הייתי תחת הרושם שכבר עזבנו את השירותים, אבל לא משנה. אבל רק כדי שזה לא יקרה שוב - תשאירו עוד חלון פתוח ותרעננו אותו לפני שאתם שולחים הודעה. ככה תהיו בטוחים (עד כמה שאפשר) שאף אחד לא שלח הודעה בינתיים]

הזאבוב שנרגע בינתיים, התחיל להשתנות בחזרה לבוב. בוב מצא עצמו כשהוא רכון על ארבע, ואוכל בשר מטונף מהרצפה. הוא הקיא את הבשר בשאט נפש, וקם. "אוף," הוא אמר. "כל עניין שינוי הצורה הזה מתחיל להימאס עלי. איפה החרב שלי?" ואז נזכר שהיא הפכה לחצי מלבן. "אתה!" הוא הצביע על אייס. "אתה חייב לי חרב חדשה!".

אייס שהתלבט מאוד בין להגיד "אאה, אוקיי" ולהמשיך במשימתו החשובה לבין לשמור על כבודו ולצאת לקרב כנגד ירוק העור, לא שם לב שבינתיים הוא פשוט עומד שם ובוהה בבוב עם מבט די מטומטם מרוח על פניו

אני ניגש לבוב ואומר לו "היי אתה בוב...אם תשיג לי חומרים אז אני יכול ליצור לך חרב חדשה..."
לאחר מכן אני יושב אל אחד הכיסאות ומתבונן באיש המוזר אם הבגדים המוזרים ומנסע להבין מה זה הנשק שהוא מחזיק

מרטין יצא מהשירותים.
"אה... הפסדתי משהו?"
מרטין התחיל להלך בחוסר שיווי משקל.
"מישהו מוכן לעדכן אותי במהשהפסדתי בזמן ש.. אה.. הקאתי..?"

לאחר שהרוחות בחדר נרגעו(איכשהו, קל זה לא ממש היה), גיבורינו ניסו לספר זה לזה את הסיפור שלהם.

מרטין הסביר שוב את מטרתו, אליה כבר הסכימו להצטרף VampireHunter ו-Androsyn.

אייס וקין הסבירו אף הם את סיבת הימצאותם במקום, ואייס כעת ניסה לחשוב מה עליו לעשות, מאחר שהוא עצמו לא היה בטוח לגמרי.

הוא ידע שעליו ללכת או לטירת העורב הלבן...או שמא עליו לחפש את החרב המסתורית הזאת גם כן...? אולי היא תעזור לו להגיע למטרתו אף היא...?

אולי בכלל כדאי לו לקחת כיוון אחר...?

מה שלא יהיה, הוא החליט שכדאי לו לקחת איתו את קין לאיפה שהוא לא ילך.

בוב גם הוא לא הביע עדיין את דעתו מה ברצונו לעשות.

"המממ...נראה שהחרב הזאת תהייה שימושית בהבסת הצבא של הנקרומסטר...אני מוכן להצטרף אליכם אם לאחר שנשיג את החרב ניצא כולנו (כולל החרב) להלחם בנקרומסטר"

מרטין לקח עוד משקה.
"ענבים!!! ענבים!!"
הברמן נתן לו כאפה שיירגע, ומרטין המשיך:
"אני היחיד שיודע את המיקום של החרב! אתם צריכים לשלם לי בשביל שאני אהיה לכם מורה דרך!!"