אחרי זמן רב ב-to play list שלי, שיחקתי וסיימתי סוף סוף את המשחק האחרון, עד כה, בסדרת Blackwell:
Blackwell Deception.
למעשה, אין לי יותר מידי מה לפרט. המשחק מצוין, כמו שאר המשחקים בסדרה. הוא ממשיך היטב את הסיפור של הסדרה, בעודו פותר כמה קצוות קודמים, ויוצר כמה חדשים, לקראת משחק נוסף בסדרה(בתקווה שיהיה אחד כזה).
היה לי חבל שהאנימציה של הדמויות בבועות דיבור נעלמה, אך זה הפסיק להפריע בשלב מסוים. מעבר לכך, נראה שהמשחקיות המשולבת של שתי דמויות, אחת רוח רפאים והשנייה אנושית, כל אחת עם היכולות שלה, הגיעה לרמה גבוהה(זה התפתח ממשחק למשחק בסדרה). נקווה שימשיכו כך.
הסיקור הקודם שלי על שלושת המשחקים הראשונים בסדרה:
viewtopic.php?f=6&t=16794&p=115171&hilit=#p115171" target="_blank
ועכשיו...למשחק השני שסיימתי היום. אני כבר אומר שמדובר בביקורת לא חיובית, והוא
ממש לא מהמשחקים המומלצים שלי. מדובר במשחק עם השם הארוך
Superbrothers: Sword & Sworcery EP.
שיחקתי וסיימתי אותו מאחר וזכיתי ב-HIB האחרון, והתחלתי ממנו כי את רוב שאר המשחקים אני מכיר. אני שמח שלא שילמתי עליו כסף.
זה עוד אחד מהמשחקים האלו שנחשבים לאמנות או ווטאבר, כמו Limbo. אבל באמת שניסיתי לאהוב אותו. בהתחלה הוא אפילו היה סבבה לדעתי. רק שהוא הלך והדרדר ככל שהמשכתי לשחק בו.
נתחיל ממשהו שהוא לא חיסרון ולא יתרון-האורך שלו. כנראה כמו כל המשחקים האמנותיים, זה פשוט חובה שהאורך של המשחק לא יעלה על 4 שעות או משהו כזה, כי זה גם הזמן שלקח לי לסיים אותו. ואם לא הייתי מסתבך וחוזר על אותו מהלך בדיוק כמה פעמים, כנראה הייתי מסיים אותו במשהו כמו 3 שעות.
על כל פנים, משחקים במשחק בחורה(לקח לי זמן להבין שהיא בחורה) ו...טוב, בערך כל דבר אחר שאגיד הוא "ספויילר". הסיפור במשחק הוא בעיקר הומוריסטי, ולא סוג ההומור שמצחיק אותי. מעבר לכך הוא חלש, לטעמי, ולא הבנתי את רובו. חלקים גדולים מהסוף של המשחק הזויים לגמרי. ולא בקטע טוב במיוחד, אלא סתם מטומטם ולא מוסיף כלום.
מבחינת מה שטוב במשחק-אהבתי את העיצוב הגרפי המינימליסטי. גם את המוסיקה בהחלט אהבתי, למרות שאני לא שותף לאלו שמהללים אותה כ"מדהימה, יוצאת דופן" וכן הלאה. היא טובה, אבל לא צריך להיסחף.
לפני שאגע במשחקיות, עוד משהו שעצבן אותי-היה יכול להיות
מאוד נחמד, אם המשחק לא היה מנסה לגרום לי לצייץ ב-Twitter(שאין לי) על
כל שטות שאני עושה במשחק. גם היה אפשר לוותר על להגיד לאורך המשחק, יותר מפעם אחת, כמה Twitter זה מדהים וחשוב וחיוני למשחק(איך זה חיוני-לא הבנתי). רק על זה אני מוריד אצלי למשחק כמה נקודות. ברצינות...
ומכאן, לבעיה המרכזית במשחק-המשחקיות. נתחיל מהקלה-המשחק עוצב במקור ל-Iphone/Ipad, אז אני די מתעלם מהשליטה הגרועה והלא ממש נוחה. מתרגלים לזה. אבל המשחקיות עצמה...אוץ'. יש במשחק קרבות, שהדרך לנצח אותם היא להקיש בתזמון הנכון על חרב או מגן. זה מרגש בערך כמו שזה נשמע. מזל שיש מוזיקת קרב איכותית, זה כמעט הדבר היחיד שציפיתי לו לקראת הקרב.
הפאזלים במשחק גם לא דורשים חשיבה. הם פשוט דורשים לחיצה/גרירה/משיכה/שקר כלשהו אחר שלא ממש מתאים למשחק מחשב של אובייקטים שונים במסך, בד"כ ברצף נכון מסוים. זה לא כיף. זה מעיק.
ולתלונה האחרונה שלי-בערך החל מאמצע המשחק, יש חשיבות לצורת הירח. כדי להתקדם במשחק, צריך שיהיה full/dark moon בקטעים מסוימים. וזה מושפע מהזמן "האמיתי", התאריך של המחשב שלכם. כן, כן, קראתם נכון. ייחודי? כן. מגניב? לא. מטומטם? מאוד.
כדי להתקדם, אתם צריכים או לחכות שיהיה ירח מלא במציאות, למשל(משמע-לא לגעת במשחק לפרק זמן שעשוי להיות די ארוך). פתרון אחר הוא לנצח בקרב מסוים במשחק ואז לקבל גישה לחדר בו ניתן לשנות את הירח. אחלה. רק שהליכה לחדר הזה דורשת כמה דקות של זמן אמיתי, מאחר והדמות הולכת באיטיות מחרידה, וגם היא כוללת תמיד(או לפחות לי היה תמיד) קרב נגד
אותו יצור בדיוק כל פעם. שוב, אלמלא המוזיקה המצוינת בקרב הזה, לא יודע אם הייתי מחזיק מעמד. איזה ייאוש. לא ברור לי מה המפתחים חשבו לעצמם בקטע הזה.
הדרך השלישית היא לרמות ולשנות את הזמן במחשב שלכם. אם אתם רוצים לסיים את המשחק ולא אכפת לכם שהמשחק יקרא לכם "רמאים"-זו כנראה האופציה הטובה ביותר. יחסוך מכם הרבה עצבים.
זהו, פירטתי מספיק. לא אמשיך לפרט על התלאות שהמשחק העביר אותי בגלל ההסברים שכמעט לא קיימים, והניסוי וטעייה שעשיתי כדי להתקדם. זה לא היה כיף, זה היה מייגע. סיימתי את המשחק בתקווה לסיפור עם סוף מיוחד/מעניין/טוב לפחות, אבל גם זה לא ממש קיבלתי.
עריכה: פיסת מוזיקה שאהבתי מהמשחק, מהקרב "הרנדומלי" האינסופי:
http://www.youtube.com/watch?v=gugkjEfI ... ure=relmfu" target="_blank
(במשחק זה גם משולב עם אפקטים קוליים מצוינים)
עריכה 2: אם מישהו מכם שיחק במשחק(הוא כאמור חלק מה-HIB 5) ואהב אותו, אשמח לשמוע. בכל זאת, נראה כי הטעם "האמנותי" שלי במשחקים כנראה די שונה ממה שהרוב נהנים ממנו...