מסע אל העבר

VampireHunter כתב:האנתר נכנס לפאב ושואל "האם מישהו יודעה משהו אל החרב אקרנות'?"

"מי שואל..? מה אתה רוצה לדעת עליה..? איך אתה יודע עליה ומה אתה יודע עליה...? תסלחו לי שנייה אני צריך להקיאא...."
מרטין הולך לחדר השירותים.

אני נכנס אחריו לשירותים ואומר לו:

"אני רוצה למצוא אותה...אני יודעה שהיא עשויה מחומר מאוד נדיר שאני האיתי רוצה להשיג..."

אני נעמד ליד הדלת של השרותים ומחכה עד שהוא יצא...

בוב, שבדיוק יצא מהשירותים לאחר שעסק שם בפעילות חיונית מאוד, נתקע בצייד שבדיוק נכנס אליהם. נדהם על שמישהו העז להטריד אותו לפני שהספיק לרחוץ את ידיו, הוא רוטן:
"מי אתה? מה אתה רוצה? ואיך זה קשור אלי?"

אני אלכימאי...שרוצה לדעת מאיזה חומר עשויה החרב הזאת...שמאתי שאתה יודעה די הרבה אל החרב...אז אני רוצה שתעזור לי למצוא אותה...

בוב לא מכיר הרבה חרבות. וכרגע, החרב היחידה שיש לו בראש היא החרב שבנדן שלו. בוב לא אוהב להיות מבולבל, והאלכימאי הזר שפתאום שואל על החרב שלו מבלבל אותו מאוד. בוב גם לא בטוח שהוא יודע מה זה אלכימאי. אבל בוב כן בטוח שאנשים מתים מבלבלים הרבה פחות מאנשים חיים, גם אם הם אלכימאים. הוא שולף את החרב מהנדן שלו ובתנועה מאיימת הוא אומר לצייד: "אם נדמה לך שתצליח לעבוד עלי ולגנוב את החרב שלי, אני מציע לך לחשוב שוב. עוף לי מהפרצוף לפני שתרגיש מאיזה חומר החרב הזו עשויה."

איך השגתה את חרב האקרנות'...חיפשתי אותה זם רב מאוד!מי נתן לך אותה?אתה יודעה משהו אליה?אני חייב לדעת!!!

*זמן

בוב הסתכל על החרב שלו, וניסה להיזכר מתי החליט לקרוא לה אקרנות'. לאחר כמה שניות של מאמץ, התייאש, ופנה להביט ביתר יושבי הפאב: "מישהו יודע מה האלכימאי הזה רוצה?"

הבזק גדול של אור לבן הופיע בחדר, והצעקות של בוב והצייד נשמעו פתאום.
כשהאבק התפזר, יושבי הפאב נדהמו לראות שמשום מקום הופיעו פתאום שני אנשים- אחד מהם נמצא על בוב והשני על הצייד, שנראים קצת מבולבלים כרגע.

"אייס... אני חושב שהגענו"

"הממ?"
אייס הרים את יד הברזל שלו כשהוא אוחז בחרב מקופלת בתישעים מעלות
"מאיפה זה הגיע? טוב נו;הנחיתה הייתה יותר טובה ממה שציפיתי! רכה דווקא! טוב, אין לנו זמן לבזבז! בוא נזוז!"
אייס פונה אל הברמן שעדיין עומד עם פה פעור "תסלח לי אדון, היכן בדיוק אנחנו נמצאים?"

בוב לא זכר עוד יום כל כך מעצבן כמו היום הזה.
כל מה שהוא רצה היה ללכת לשירותים. במקום זה הוא קיבל אלכימאי שמנסה לגנוב לו את החרב, ברק שבא משום מקום ואיש בגלימה כחולה ששיטח אותו על הרצפה.
הוא כבר עמד לוותר על כל הבלאגן וללכת הבייתה, כשגילה שהחרב שלו קיבלה צורה של בומרנג.

זה מאוד הכעיס את בוב.

בקפיצה שלא הייתה מביישת עז הרים, הוא זינק על אייס, אחז בגרונו, ניער אותו וצעק:
"החרב שלי! תראה מה עשית לחרב שלי מטומטם! עם מה אני אהרוג עכשיו את האלכימאי המוזר הזה?"

"ידיים למעלה, אה... מה שלא תהיה!"

לאחר שקין ירד ממני אני צועק לו בזעם "היי אתה שם...מי אתה? מאיפה באתה? איך אתה מאז לנחות אלי!!!"

"או, אני מאוד מצטער אדוני, פשוט אנחנו הגענו מהעתיד בכדי להציל את טירת העורב הלבן מיידי הנקרומסטר ונראה שנחתנו על חרביך, תראה, אני בטוח שאפשר לפתור את כל זה בצורה מתורבתת"
אך המילים נבלעו בתוך צעקותיהם של הנוכחים האחרים ונראה שבוב לא שמע את הדברים, טוב או זה או שהוא לא שם עליהם קצוץ כי הצוואר של אייס עדיין תפוס ומתחיל להגיע מאט מאוד חמצן לגוף שלו