על המשחק הבא, אם לגשת לשורה התחתונה של סיקור מחשבותיי עליו, צריך להגיד שאתם צריכים לשחק בו, עכשיו, ויפה שעה אחת קודם. אם אין לכם סבלנות לקרוא את כל מה שארשום עליו כאן, בבקשה לפחות תבדקו את הקישור ששמתי בסוף ההודעה הזו. אני בינתיים אנסה לתאר במקצת את מה שאני מרגיש אחרי שסיימתי את יצירת האמנות המדהימה שנקראת To The Moon.
לא סתם אני אומר יצירת אמנות. אף משחק ששיחקתי בו בעבר לא עונה על ההגדרה הזו, מבחינתי, כמו שהמשחק הזה ענה עליה. קשה לקרוא לו משחק על פי אמות המידה הרגילות. יש בו מעט מאוד משחקיות, והמשחקיות המועטה שכן קיימת בו משמשת כדי לקדם את הסיפור, והיא באופן כללי חלשה. גם לגבי הגרפיקה אין שום דבר מיוחד להגיד. המשחק בנוי על מנוע ה-RPG Maker הבסיסי, אם כי לדעתי גם זה בסדר גמור, ולא פוגע בחוויה הכללית.
מה שכן יש במשחק הזה, זה סיפור. לא סתם סיפור. הסיפור הכי טוב שחוויתי אי פעם במשחק וידאו שהוא, ואחד שגם מצליח להתמודד היטב עם ספרים מצוינים שקראתי ועם סרטים מעולים שראיתי. סיפור שהוא בו זמנית גם אחד הסיפורים הכי עצובים שאי פעם חוויתי, גם מצחיק, גם שמח, וגם מדהים. הסיפור היה כל כך עצוב ומרגש, שהזלתי דמעה, ויותר מפעם אחת.
אף משחק אחר לא גרם לי בעבר לבכות. מעטים מאוד, אם בכלל, היו קרובים לכך. רק כדי להדגיש כמה הסיפור פה חזק.
את הסיפור מלווה פסקול פשוט מדהים, אין דרך אחרת לתאר כמה הוא מתאים לאווירה של הסיפור. אני יודע שלמשחק יש פסקול מעולה כשאני נשאר בתפריט שלו במשך דקה ויותר רק כדי להקשיב למוסיקת הנושא שלו. זה ככל הנראה הפסקול הכי טוב, בהתאמה לאווירת המשחק, ששמעתי במשחק בעבר.
מאחר שהמשחק בנוי רובו ככולו על עוצמת הסיפור שלו, לדבר עליו גם במקצת יהיה ספויילר שיהרוס באופן משמעותי את חווית המשחק. לכן אתאר בכלליות ומאוד בקצרה: אתם משחקים שני רופאים, בתקופה כלשהי בעתיד הלא מאוד רחוק, שתפקידם הוא להעניק את המשאלה האחת האחרונה לאדם גוסס לפני מותו. בהחלט סביר שהסיפור שואב השראה מסיפורים אחרים וסרטים שכבר היו קיימים לפני יצירת המשחק, הסרט Inception למשל בהחלט קפץ לי לראש כששיחקתי(לא שזה רע, מדובר בסרט מצוין)-אבל הסיפור בנוי בצורה כל כך טובה, ולא מפסיק להשתנות ולהפתיע לאורך כל אורך המשחק, שאי אפשר שלא להתרשם מההישג שהיוצרים הגיעו אליו.
המשחק קצר מאוד, כ-4 שעות, אבל זה לא חיסרון. בגלל שהסיפור הוא המרכיב הכי חשוב, מדובר למעשה בכמעט 4 שעות נטו של סיפור משובח לחלוטין-היה לי קשה להפסיק לשחק.
מעבר לכך-זה כנראה גם אחד המשחקים הבודדים שהסיפור שלו השפיע עלי לחשוב גם מחשבות על החיים האמיתיים. אם עדיין לא היה ברור ממה שרשמתי עד כה-מדובר באחת חוויות המשחק הכי טובות שהיו לי אי פעם.
ואם אקח ציטוט קצר מסיקור אחר שקראתי על המשחק ועונה על מה שאני חושב: Let me put it plain: To the Moon is the
best written game you’ll ever play, a true triumph of narrative, a game that shows that video games can tell stories as well as other mediums.
אין שום סיבה שלא תשחקו במשחק הזה, אלא אם ממש לא מתחשק לכם לקרוא סיפור, אפילו הכי טוב שקראתם אי פעם. אני רק אוסיף שהמשחק אמנם מתחיל קצת חלש ולאט, והוא מתחיל לתפוס רק אחרי בערך חצי שעה של משחק.
באתר המשחק
יש אפשרות להוריד דמו שנותן לכם שעת משחק חינם, והוא שוקל רק כמה עשרות מגה-בייט. לפחות תנסו אותו.
בנוסף יש בו גם טריילרים, אפשר לראות אותם, אבל לדעתי כדאי פשוט לנסות את הדמו כדי לא לעשות לעצמכם שום ספויילרים:
http://www.freebirdgames.com/to_the_moon" target="_blank
הציון שלי? 10 מתוך 10, חמישה כוכבים מתוך חמישה כוכבים, 100 מתוך 100...איזו שיטת ניקוד שלא תרצו, זה הציון כנראה הכי קל שהייתי צריך לתת למשחק מחשב שהוא, מבחינת מה שהוא מנסה להשיג, ומצליח בכך
הרבה מעל ומעבר למה שציפיתי ממנו לפני שהתחלתי לשחק בו.