המשחקים המומלצים שלכם

[Octarine]

סוף סוף גמרתי את Bastion. אחרי 15 שעות משחק, הרושם שלי נשאר אותו דבר: משחקיות כיפית, עלילה זניחה. אני לא מבין ממה יאצי התלהב.
עכשיו אני שוקל אם להתחיל New game plus כדי להשיג את כל ה-achievements...

[idoS]

משחק זיכרון מאתגר

במשחק ניתן לבחור שלוש רמות קושי, כאשר כל אחת מהן מקשה את המשחק בצורה משמעותית.
איכות הסאונד של המשחק מרשימה להפליא, כמו כן הגראפיקה מעולה. מומלץ בחום (למרות שעכשיו חורף).

[Octarine]

משחק זיכרון מאתגר

במשחק ניתן לבחור שלוש רמות קושי, כאשר כל אחת מהן מקשה את המשחק בצורה משמעותית.
איכות הסאונד של המשחק מרשימה להפליא, כמו כן הגראפיקה מעולה. מומלץ בחום (למרות שעכשיו חורף).

ובהמשך לכך:
https://www.youtube.com/watch?v=WicOCdOUWQo" target="_blank

[עידן]

משחק זיכרון מאתגר

במשחק ניתן לבחור שלוש רמות קושי, כאשר כל אחת מהן מקשה את המשחק בצורה משמעותית.
איכות הסאונד של המשחק מרשימה להפליא, כמו כן הגראפיקה מעולה. מומלץ בחום (למרות שעכשיו חורף).

ברצינות?

[C-man]

על המשחק הבא, Stealth Bastard, קל לי מאוד להמליץ. הסיבה המרכזית היא שהוא חינמי.

מדובר במשחק פלטפורמה/התגנבות, וכמו שהאתר הרשמי של המשחק מגדיר אותו, שילוב בין Metal Gear Solid ל-Super Meat Boy. אם אתם אוהבים לפחות את אחד הז'אנרים, אין סיבה לא לנסות את המשחק.

ביחס לגודלו הפיזי הקטן, לגרפיקה וכו', המשחק בנוי היטב לטעמי, והוא בהחלט עונה על הגדרת ה-Easy to learn, tough to master(טוב, לפחות עבורי שאני חלש במשחקים כאלו בד"כ).

בנוסף, הוא כולל גם יוצר שלבים שבנוי בתוך המשחק, אפשרות להוריד שלבים שאחרים יצרו(יש כבר למעלה מ-60 כאלו ברגע שאני רושם את ההודעה הזו), וכמו כן Global Leaderboards שבהם תוכלו להשוות את התוצאות שלכם אל מול העולם, ככה שיש תמריץ לחזור על אותם השלבים.
לא רע בשביל משחק חינמי שיצא לפני כמה ימים, ואם ימשיכו לשפר אותו, יש לו פוטנציאל גדול אף יותר.

אז למה אתם מחכים? לסרטון? נו טוב:

http://www.youtube.com/watch?v=z1dLNLji5n0" target="_blank

ואתר הבית למי שמתעצל לחפש:

http://www.stealthbastard.com" target="_blank

אני אוהב משחקי התגנבות, ואת Super Meat Boy. מעניין איך השילוב בינהם
נכנס לרשימת ה-2play שלי.

[עידן]

על המשחק הבא, אם לגשת לשורה התחתונה של סיקור מחשבותיי עליו, צריך להגיד שאתם צריכים לשחק בו, עכשיו, ויפה שעה אחת קודם. אם אין לכם סבלנות לקרוא את כל מה שארשום עליו כאן, בבקשה לפחות תבדקו את הקישור ששמתי בסוף ההודעה הזו. אני בינתיים אנסה לתאר במקצת את מה שאני מרגיש אחרי שסיימתי את יצירת האמנות המדהימה שנקראת To The Moon.

לא סתם אני אומר יצירת אמנות. אף משחק ששיחקתי בו בעבר לא עונה על ההגדרה הזו, מבחינתי, כמו שהמשחק הזה ענה עליה. קשה לקרוא לו משחק על פי אמות המידה הרגילות. יש בו מעט מאוד משחקיות, והמשחקיות המועטה שכן קיימת בו משמשת כדי לקדם את הסיפור, והיא באופן כללי חלשה. גם לגבי הגרפיקה אין שום דבר מיוחד להגיד. המשחק בנוי על מנוע ה-RPG Maker הבסיסי, אם כי לדעתי גם זה בסדר גמור, ולא פוגע בחוויה הכללית.

מה שכן יש במשחק הזה, זה סיפור. לא סתם סיפור. הסיפור הכי טוב שחוויתי אי פעם במשחק וידאו שהוא, ואחד שגם מצליח להתמודד היטב עם ספרים מצוינים שקראתי ועם סרטים מעולים שראיתי. סיפור שהוא בו זמנית גם אחד הסיפורים הכי עצובים שאי פעם חוויתי, גם מצחיק, גם שמח, וגם מדהים. הסיפור היה כל כך עצוב ומרגש, שהזלתי דמעה, ויותר מפעם אחת.

אף משחק אחר לא גרם לי בעבר לבכות. מעטים מאוד, אם בכלל, היו קרובים לכך. רק כדי להדגיש כמה הסיפור פה חזק.

את הסיפור מלווה פסקול פשוט מדהים, אין דרך אחרת לתאר כמה הוא מתאים לאווירה של הסיפור. אני יודע שלמשחק יש פסקול מעולה כשאני נשאר בתפריט שלו במשך דקה ויותר רק כדי להקשיב למוסיקת הנושא שלו. זה ככל הנראה הפסקול הכי טוב, בהתאמה לאווירת המשחק, ששמעתי במשחק בעבר.

מאחר שהמשחק בנוי רובו ככולו על עוצמת הסיפור שלו, לדבר עליו גם במקצת יהיה ספויילר שיהרוס באופן משמעותי את חווית המשחק. לכן אתאר בכלליות ומאוד בקצרה: אתם משחקים שני רופאים, בתקופה כלשהי בעתיד הלא מאוד רחוק, שתפקידם הוא להעניק את המשאלה האחת האחרונה לאדם גוסס לפני מותו. בהחלט סביר שהסיפור שואב השראה מסיפורים אחרים וסרטים שכבר היו קיימים לפני יצירת המשחק, הסרט Inception למשל בהחלט קפץ לי לראש כששיחקתי(לא שזה רע, מדובר בסרט מצוין)-אבל הסיפור בנוי בצורה כל כך טובה, ולא מפסיק להשתנות ולהפתיע לאורך כל אורך המשחק, שאי אפשר שלא להתרשם מההישג שהיוצרים הגיעו אליו.

המשחק קצר מאוד, כ-4 שעות, אבל זה לא חיסרון. בגלל שהסיפור הוא המרכיב הכי חשוב, מדובר למעשה בכמעט 4 שעות נטו של סיפור משובח לחלוטין-היה לי קשה להפסיק לשחק.
מעבר לכך-זה כנראה גם אחד המשחקים הבודדים שהסיפור שלו השפיע עלי לחשוב גם מחשבות על החיים האמיתיים. אם עדיין לא היה ברור ממה שרשמתי עד כה-מדובר באחת חוויות המשחק הכי טובות שהיו לי אי פעם.

ואם אקח ציטוט קצר מסיקור אחר שקראתי על המשחק ועונה על מה שאני חושב: Let me put it plain: To the Moon is the best written game you’ll ever play, a true triumph of narrative, a game that shows that video games can tell stories as well as other mediums.

אין שום סיבה שלא תשחקו במשחק הזה, אלא אם ממש לא מתחשק לכם לקרוא סיפור, אפילו הכי טוב שקראתם אי פעם. אני רק אוסיף שהמשחק אמנם מתחיל קצת חלש ולאט, והוא מתחיל לתפוס רק אחרי בערך חצי שעה של משחק.

באתר המשחק יש אפשרות להוריד דמו שנותן לכם שעת משחק חינם, והוא שוקל רק כמה עשרות מגה-בייט. לפחות תנסו אותו.
בנוסף יש בו גם טריילרים, אפשר לראות אותם, אבל לדעתי כדאי פשוט לנסות את הדמו כדי לא לעשות לעצמכם שום ספויילרים:

http://www.freebirdgames.com/to_the_moon" target="_blank

הציון שלי? 10 מתוך 10, חמישה כוכבים מתוך חמישה כוכבים, 100 מתוך 100...איזו שיטת ניקוד שלא תרצו, זה הציון כנראה הכי קל שהייתי צריך לתת למשחק מחשב שהוא, מבחינת מה שהוא מנסה להשיג, ומצליח בכך הרבה מעל ומעבר למה שציפיתי ממנו לפני שהתחלתי לשחק בו.

[Radioactive Grandpa]

אם מישהו כאן יפליג בהלל ושבחים על אחד מהמשחקים הכי טובים שיצא לו לשחק בהם בחייו, ולמרבה התדהמה יתברר שזה משחק שנבנה באמצעות RPG Maker - זה מוכרח להיות אתה.

אבל אחרי שנרגעתי מהאירוניה הקלה, חשבתי שזה מאוד נחמד. אי שם יש כל מיני אנשים עם השראה אדירה ליצירות מלאות תוכן, והם לא מוכרחים להיות עם רקע טכני-מחשבי מעמיק ונרחב כל-כך (אבל כן עם תפישה כזו), וזה באמת נחמד ומעודד להיווכח שכלים כאלו יכולים לאפשר להם להפיק את הרעיונות שלהם.

סיקרנת אותי מאוד עם ההמלצה הזו, והחלטתי להוריד את הדמו.
הקסם לא עבר אלי במהלך השעה הזו (אני גם משחק מאוד לאט. אם זו אכן שעה אמיתית מה שיוצר את המגבלה הטכנית ולא הערכת שעה במקום מסוים ברצף המשחק). הורדתי גרסה פרוצה כדי לתת לו נסיון נוסף.

[עידן]

אם מישהו כאן יפליג בהלל ושבחים על אחד מהמשחקים הכי טובים שיצא לו לשחק בהם בחייו, ולמרבה התדהמה יתברר שזה משחק שנבנה באמצעות RPG Maker - זה מוכרח להיות אתה.

ממש לא...שיחקתי ואהבתי אולי משחק אחד שנעשה ב-RPG Maker למעט To The Moon(והמשחק השני שאני מדבר עליו כנראה לא היה ממש מיוחד בדיעבד, שיחקתי בו כשהייתי קטן).

לדעתי אין שום סיבה לשחק ב-99% מהמשחקים שנבנים עם המנוע הזה. לא התרשמתי(בלשון המעטה) מאף משחק בערך מאלו שניסיתי. To The Moon שייך לאחוז שצריך לשחק בהם.

[עידן]

סליחה על הדאבל: עד איפה הגעת בשעת המשחק הזו(אתה יכול לרשום לי בספויילר)?

[Radioactive Grandpa]

לא התכוונתי לומר שאתה חובב משחקי RPG Maker... התכוונתי שאם עובדה מפתיעה כזו תופיע - קרוב לודאי שזה יהיה ממך.
(סתם כי נראה שאתה נחשף ללא-מעט חומרים אזוטריים, ועם אוריינטציה יפנית בפרט. אין כאן משמעויות נלוות. רק "סחתיין".)

הצג/הסתר תוכן

לתוך המגדלור, פעם ראשונה תוך זיכרון. זה היה אחרי שהוא התחיל לדבר על אשתו מול הקבר שלה, והד"ר חשפה את עצמה ונסתה לשאול אותו עליה.

[עידן]

הצג/הסתר תוכן

אוקיי, אתה יותר מוקדם ממה שחשבתי. נסה באמת עוד איזה חצי שעה, או אפילו שעה, ככה שתעבור לפחות חצי-רוב תקופת החיים שלו. אם עדיין לא תאהב-נו טוב. אני מאוד התחברתי, "על טעם ועל ריח" וכל זה

[עידן]

ושוב סליחה על הדאבל, אבל בדיוק ראיתי שיצא סיקור חדש למשחק לפני כמה ימים, אז הנה פסקה מתוכו ששוב, אני ממש מתחבר אליה(למעט השיר הספציפי שהוא מזכיר שלא הייתי מגזים בשבחים אליו-אם כי הוא באמת טוב מאוד):

Along with one of the best stories I've ever had the pleasure of experiencing in a video game comes some stellar presentation. While it isn't anything technically masterful, To the Moon shows you how pixels can still have a certain quality to them, to the extent that the use of pixels is actually preferable to the times when the developers use a hand drawn art style for a handful of scenes. There's an emotional nuance to the pixelated look, and I don't think the hand drawn portions added anything above and beyond this. While the graphics have their ups and downs, the sound design is utterly immaculate. There isn't any voice acting, but the music has a haunting poignancy that'll stick with you. One song in particular(sung by Laura Shigihara) ranks alongside "You Were There" from Ico as one of my favorite songs from any medium, let alone in games, and the scene it's used in quickly became my favorite.

אה, וכמובן ה-Tagline של אותו הסיקור: They're manly tears damn it!

אז מה שבטוח, RG, אני לא היחיד שמפליג בשבחים ל-To The Moon, למרות שהוא נעשה באמצעות RPG Maker

ואם כבר אני מגיב על מה שרשמת לי קודם, אני מסכים, בעיקרון. אני משחק בהרבה מאוד משחקים. אבל רובם לא "תופסים" אותי, וכפועל יוצא מכך, את רובם אני גם לא מסיים, ואפילו לא קרוב לכך בחלק לא מבוטל מהמקרים. אני לא חושב שיש לי אוריינטציה יפנית מיוחדת, עם זאת.

[עידן]

To The Moon זכה בפרס הסיפור הטוב ביותר לשנת 2011 ב-Gamespot. אין ראוי ממנו.

http://www.gamespot.com/best-of-2011-sp ... tml?page=3" target="_blank

עריכה: הוא גם היה מועמד לפרס השיר הטוב ביותר. גם מועמדות מוצדקת וראויה, אבל Bastion זכה. זוכה ראוי אף הוא.

עריכה 2: הוא גם היה מועמד לפרס המוסיקה הטובה ביותר. אין ספק גם במקרה הזה, מבחינתי. כמה טוב לדעת שאני לא כזה הזוי באהבת המשחקים שלי

עריכה 3: וגם מועמד לפרס התסריט הטוב ביותר. ולפרס הסוף הטוב ביותר. ולרגע הכי זכור. פורטל 2 זכה בכולם. לא בכל המקרים ברור לי למה. בכלל לדעתי ניסו יותר מידי לדחוף זכיות לפורטל 2 שם(ולא שאני חושב שהוא היה משחק לא טוב, להיפך).

[עידן]

Jamestown הוא משחק Top Down Shooter מצויין(עם Setting ייחודי במיוחד), אבל אני רוצה לתת דווקא דגש על הפסקול הפשוט מדהים שלו, על אחת כמה וכמה למשחק מהז'אנר הזה(הטוב ביותר בלי תחרות לדעתי), אבל גם בכלל. ממליץ בחום:

http://finalformgames.bandcamp.com/albu ... soundtrack" target="_blank

אהובים עלי במיוחד: Prologue, Lost Temple of Croatoa Suite, Prisoner of the Badlands

[עידן]

משחק חינמי קטן וייחודי: Fail-Deadly. יש שני צבאות שנלחמים אחד נגד השני, והשחקן שולט בשניהם. בתור צד שלישי שמעורב בסכסוך, ניצחון של אחד הצדדים הוא הפסד לך. המטרה היא השמדה של שניהם.

http://www.third-helix.com/?page_id=1099" target="_blank

הגעתי לניקוד של כ-54 אלף בניסיון הראשון שלי, בואו נסו לעבור אותי

משחק שני שברצוני להמליץ עליו הוא Defenders Quest. שם בנאלי במיוחד, וברגע שאגיד לכם שזה סוג של Tower Defense בטח תירתעו עוד יותר. אבל רגע! מדובר לא רק ב-TD, אלא בשילוב מצוין עם RPG. אין מגדלים, אלא דמויות שמחולקות ל-Classes לפי מיטב מסורת משחקי התפקידים למיניהם. בנוסף לרמות שאפשר לשפר את הדמויות בכל קרב בפני עצמו, הן גם עולות רמות מחוץ לקרב, לומדות יכולות חדשות ואפשר לקנות להם ציוד חדש.

את השלבים ניתן לעשות בכמה דרגות קושי, כשדרגות קושי גבוהות יותר נותנות יותר כסף, ניסיון ו-Loot. את כל זה עוטף סיפור לא מתוחכם(לפחות מניסיוני בינתיים) עם הומור פשוט אך לעיתים לא רע. הגרפיקה לא מדהימה, אך פרקטית, ומוסיקה טובה.

אני לא אוהב כמעט שום משחק TD כמו שכבר אמרתי פה בעבר(לא אהבתי את Defense Grid שנחשב לאחד הטובים בז'אנר), אך מצאתי את עצמי מתמכר למשחק הזה. שווה לכם לנסות את הדמו. את הדמו והמשחק עצמו שעולה כ-7 דולר ניתן למצוא כאן:

http://www.defendersquest.com/index.html" target="_blank