RPG-ראשי

[VampireHunter]

"משקה נוסף יספיק??"

[Azurerider]

בוב אף פעם לא אהב לחשוב הרבה. הוא העדיף בהרבה להשתכר. אבל בכל זאת, הוא היה זקוק לחרב חדשה. הוא אמנם יכל להילחם גם באגרופים, אבל העדיף בהרבה את מגע הפלדה של חרב טובה. "החרב הזו," הוא חשב לעצמו "נשמעת לי כמו משהו שאני צריך לבדוק."

"גם אני מצטרף" הוא הודיע. "ובגלל שלא נראה לי שיש פה מישהו שיודע להשתמש בחרב יותר טוב ממני, אני גם אשמור אותה לעצמי. אתם יכולים לקחת לעצמכם את האוצר. מישהו מתנגד?"
הוא הרים את מרטין מהצוואר לעבר התקרה, ואמר: "התשלום שלך יהיה מגעה הנעים של הרצפה. איך אני בשבילך?"

[ForgottenSoul]

"לא אכפת לי מי מחזיק בחרב, כל עוד הצד השני שלה תקוע עמוק בתוך הנקרומסטר! אז לפי מה שהבנתי בוב לוקח את החרב...אם כך, אם אתם רוצים שהקסמים שלי יגנו עליכם במסע הזה, אני אצטרך את מילתו של ה,,,מה אתה דרך אגב? לא משנה,,,שלאחר שהמסע הזה מסתיים הוא יוצא להלחם בנקרומסטר! עד המוות!!"
(אייס לא היה בטוח שהוא רוצה לבטוח במילתו של בוב, אך למען האמת הוא העדיף את בוב הופך לאט לאט לשלד מצחין אחרי מכת החומצה של הנקרומסטר במקרה והחרב לא באמת חזקה כמו שאומרים שהיא)

[C-man]

"מה קורה פה? אתם כולם מצטרפים גם למסע אחרי החרב? אני מוכן להתחלק...אני אקבל את הכוחות המסתוריים של החרב ובוב יקבל את החרב עצמה...מוסכם?

הממ.. מה עם האיש עם הקובע המוזר גם הוא מצטרף? ואיך קוראים לאיש עם התיק מלא בחומרים?"

*אומר בשקט* שמי הוא Androsyn למי שלא מכיר אותי עדיין...

[VampireHunter]

"לי קוראים הצייד...וזה זה לא סתם תיק מלאה בחומרים!!אלא חומרים מאוד נדירים שקשה לימצוא בטבע!!"

[עכבר כחול מדבר]

"משקה נוסף יספיק??"

מרטין ענה לו בעדינות: "לא!!!! אני רוצה את הזהב!!!"

בוב אף פעם לא אהב לחשוב הרבה. הוא העדיף בהרבה להשתכר. אבל בכל זאת, הוא היה זקוק לחרב חדשה. הוא אמנם יכל להילחם גם באגרופים, אבל העדיף בהרבה את מגע הפלדה של חרב טובה. "החרב הזו," הוא חשב לעצמו "נשמעת לי כמו משהו שאני צריך לבדוק."

"גם אני מצטרף" הוא הודיע. "ובגלל שלא נראה לי שיש פה מישהו שיודע להשתמש בחרב יותר טוב ממני, אני גם אשמור אותה לעצמי. אתם יכולים לקחת לעצמכם את האוצר. מישהו מתנגד?"
הוא הרים את מרטין מהצוואר לעבר התקרה, ואמר: "התשלום שלך יהיה מגעה הנעים של הרצפה. איך אני בשבילך?"

"אם תהרוג אותי לא יהיה לך לא כסף ולא חרב. וגם הנרקומן המאסטר הזה יישאר בחיים! זו החלטה שלך."
למרטין בחיים לא היה את האומץ להגיד את כל זה אם הוא לא היה שיכור.

[Azurerider]

בוב שקל את האפשרויות שעומדות בפניו. ממש התחשק לו להרוג מישהו, אבל הוא גם רצה חרב חדשה, ומה שמרטין אמר לו דווקא נשמע הגיוני. הוא גם לא ראה הרבה כבוד בלהרוג מישהו שיכור. באי חשק בולט הוא הוריד את מרטין לרצפה, ורטן לעבר אייס: "אתה יכול להיות בטוח שאני אעזור לכך עם הנקרופיל הזה שלך. אבל קודם כל," אמר בעיניים בוהקות "למצוא את החרב שלי!"

[עכבר כחול מדבר]

"אז סיכמנו כולם?" ניכר בקולו של מרטין שהוא מודה לאלים שבשמיים.
"אני מראה לכם את הדרך לחרב האקרנות', והכסף יהיה שלי? מובן שאני אחלוק איתכם קצת. 70% לי, ואת השאר תתחלקו ביניכם. סיכמנו?"
מרטין גיהק.
"אה.. ואם נמצא סרטנים בדרך אני רוצה לאכול אותם."

[Commander Keen]

"אני הולך לאן שאייס הולך, הוא הבטיח לי תמלוגים אם יצא מזה סרט".

[VampireHunter]

"אני ילך אחרי כל מי שיודעה מידע כל שהוא אל החרב..."

[ForgottenSoul]

אייס הידק את גלימתו, חיזק את רצועות כפפתו, בדק שלא גנבו לו כלום כל הזמן הזה שהוא היה עם המפוקפקים האלה, ניסה ליצור את המבט הכי מגניב שהוא יכל על הפנים (תקריב, תקריב בקשה)
"And so it begins”

[עידן]

לאחר שהחבורה הצליחה להתגבר על הבעיות הזמניות(או התמידיות), סוף סוף היא החליטה לצאת בחיפוש אחר החרב, כל אחד מסיבות משל עצמו, והם עדיין לא הוכיחו איך הם מסוגלים להתנהג ביחד כחבורה.

בוב החליט שאולי כדאי שהוא ימצא אישהו נפח לפני היציאה מהעיר כדי לקנות לעצמו חרב פשוטה לפחות, שכן הוא לא הרגיש בנוח בלי אחת.

עם מרטין מוביל בראש, החבורה שמה פעמיה אל מחוץ לעיר, לעבר מסע אל הלא נודע...

[Azurerider]

לקראת היציאה מהעיר, בוב הבחין בנפח מכין גרזן מחוץ לנפחיה שלו. הוא נעצר מול הנפחיה והביט בכלי הנשק המוצגים לראווה. חרב אחת צדה את עינו. הוא עמד לשאול את הנפח כמה החרב עולה, ואז נזכר שבעצם בזבז את כל הכסף שלו בלילה הקודם. למזלו של בוב, בצעירותו הוא גילה שמחסור בכסף אינו מכשול שלא ניתן לעבור. אבל הוא יזדקק לפעולת הסחה כדי שהנפח לא ישים לב אליו. הוא פנה אל החבורה וביקש מתנדב.

[VampireHunter]

"למה שאייס לא ישתמש באחד הכסמים שלו?!"

[ForgottenSoul]

"לא קשה מדיי", אמר אייס, ופרש את ידייו, ידו השמאלית (זאת עם הכפפה) החלה לזהור בצבעים סגולים.לפתע, לתדהמת הנוכחים נשלפה ידית של חרב מיידו, הוא תפס אותה בידו הימנית והחל לשלוף חרב מעוצבת בצורת עורב מיידו, הלהב הייתה מעוצבת היטב, חדה ומרהיבה. הוא הוציא אותה לגמרי, סובב אותה בידו והלהב התנוצצה באור השמש.
אייס התקרב אל בוב ושאל אותו איזו מן החרבות מצאה חן בעיניו, בוב שהיה עדיין די המום הצביע על המדף לעבר אחת החרבות.
אייס התקרב אל הנפח, הנפח הפסיק את העבודה על הגרזן והרים את מבטו. אייס סובב את החרב פעם נוספת והניחה על השולחן, הוא ליטף את הלהב באצבע יחידה וחייך. "אני מציע החלפות, החרב שלי, בעד זאת ששם על המדף"
הנפח הרים את חרבו של אייס ובדק אותה, הידית הייתה מעוצבת היטב, הלהב חד, ולא נראו שום פגמים. אייס חייך. "נראה שהוא לא יודע", הוא חשב.
סוד החרב היה שבעוד כ-5 או 10 דקות היא תתפוגג באוויר ותחזור לתוך הכפפה הקסומה של אייס.
אייס לא רצה לבזבז אנרגייה קסומה, והחרב לקחה ממנו לא קצת, אבל המבט על פניי חבריו החדשים היה שווה את זה. חוץ מזה מה שווה בוב ללא נשק טוב בידיו.
הנפח הרים את עיניו לעבר אייס, חייך, ואמר: