עוד רמז:
"ציפור מטומטמת! "
חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
מנהלים: Gordi, Radioactive Grandpa, Octarine, Og, אופיר
Re: חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
קרא שוב את החידהאופיר כתב:Joust
Re: חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
לאאופיר כתב:בת יענה
אבל דומה
Re: חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
כדי להשאיר את החידון חי - מה שחשבתי בהתחלה זה Yoshi, אבל אני לא יודע אם ואיך זה מתקשר לרמזים האחרים.
Re: חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
זה לא הדינוזאור מטיל הביצים (לפחות זה נראה כמו ביצים... הרי הוא אוכל משהו - והתוצאה של אכילה היא משהו אחר).C-man כתב:כדי להשאיר את החידון חי - מה שחשבתי בהתחלה זה Yoshi, אבל אני לא יודע אם ואיך זה מתקשר לרמזים האחרים.
עוד רמז
"kweh"
"...a shot in the dark"
זה עדיין נראה לי לא סביר אבל אנחש בכל זאת את מה שחשבתי מהרגע הראשון: Chocobo.
Re: "...a shot in the dark"
that's rightBluePrint כתב:זה עדיין נראה לי לא סביר אבל אנחש בכל זאת את מה שחשבתי מהרגע הראשון: Chocobo.
ולמה לא סביר?
just because
לא יודע, כך נראה לי ברגע הראשון.astralc כתב:that's right
ולמה לא סביר?
לא שיחקתי Final Fantasy מעולם, רק מכיר שחקנים נלהבים של הסדרה.
I know, I know... I'm late
אני חוזר לחידת "בהשראת":
קול ידית הדלת גרמה למושל להרים את עיניו מהשולחן והמסמכים הפזורים, הוא הביט מעבר לכתפי ומיד קם עם חיוך על פניו.
עשיתי כמותו, מניח את כוסית הפורט שמזג לי לפני שניגשנו לעסקים, והסתובבתי לראות את היצור היפיפה שעמד בדלת.
"ויולה, יקירתי..." הוא קרא והושיט את ידו, "בבקשה, הכנסי. אני רוצה שתכירי את קפטן בוייר".
האישה הצעירה גלשה אל המושל מבלי להזיז תלתל ברעמת שערה החום-אדמדם או קפל בשמלותיה, גזרתה הנהדרת העידה על מחוך צרפתי הנושא אותה מבפנים.
"אליזבת, הרשי לי להציג את קפטן בנג'מין בוייר.
קפטן בוייר, בתי ויולה מרידית צ'סטרפילד".
קדתי קלות ונישקתי את ידה שחילצה מאחיזת אביה, מנסה להיראות מכובד יותר מהרקע להמצאותי במקום.
קול ידית הדלת גרמה למושל להרים את עיניו מהשולחן והמסמכים הפזורים, הוא הביט מעבר לכתפי ומיד קם עם חיוך על פניו.
עשיתי כמותו, מניח את כוסית הפורט שמזג לי לפני שניגשנו לעסקים, והסתובבתי לראות את היצור היפיפה שעמד בדלת.
"ויולה, יקירתי..." הוא קרא והושיט את ידו, "בבקשה, הכנסי. אני רוצה שתכירי את קפטן בוייר".
האישה הצעירה גלשה אל המושל מבלי להזיז תלתל ברעמת שערה החום-אדמדם או קפל בשמלותיה, גזרתה הנהדרת העידה על מחוך צרפתי הנושא אותה מבפנים.
"אליזבת, הרשי לי להציג את קפטן בנג'מין בוייר.
קפטן בוייר, בתי ויולה מרידית צ'סטרפילד".
קדתי קלות ונישקתי את ידה שחילצה מאחיזת אביה, מנסה להיראות מכובד יותר מהרקע להמצאותי במקום.
Guess what
הא הא! הפעם התקלתי אתכם, אה?
שקלתי אם לזמן מלצרית למלא את כוס היין כששני ספלים גדולים צלצלו במתכתיות עם נחיתתם על השולחן בקול רעם, מוסיפים מתוכנם לאין ספור הסימנים על העץ הזקן.
"האם תצטרף אלי למשקה, קפטן בוייר?"
האיש שהתיישב מולי היה מעט נמוך ממני ונראה שניסה לפצות על כך בלבושו. הוא חייך כאילו ידע משהו שאני לא.
"לא" השבתי בהחלטיות לאחר שהורקתי את תוכן פי חזרה לתוך הספל.
לא ביררתי מה מגישים במקום למי שלא מבקש שתייה מסויימת ונראה לי שהרגע גיליתי. את הנוזל בספל לא הייתי שופך לביצה, מחשש שתזדהם.
החיוך לא זע מפניו.
"אם המשקה לא לטעמך, את מה שיש לי לומר לבטח תשתה בשקיקה".
בחנתי אותו בדקדוק, לפי בגדיו המהודרים יכול היה להרשות לעצמו וויסקי ישן, לא את שתן הכלבים שהביא.
"כמה יעלה לי להקשיב?"
"בערך 150" הוא השיב ברצינות גמורה, "זאת אומרת, אם אתה רוצה לדעת איפה אחיך".
"איזה אח?"
לא הראתי לו את הפתעתי. הוא באמת ידע משהו שאני לא.
"אהה... כן, קפטן בוייר הידוע הוא אדם גלמוד ללא משפחה, מתברר שטעיתי ואני מצטער שהטרדתי אותך".
האיש לא נראה כמתכוון לעזוב, רק נשען לאחור והביט בי מעברו השני של השולחן.
"רק אתן לך קצת מידע בחינם על שגזלתי מזמנך" הוא אמר לאחר שתיקה קצרה ורכן חזרה אל השולחן, "אחד, גבריאל בוייר, נתפש ע"י פלין לפני שלושה שבועות במסעו האחרון מערבה".
הוא נשאר לשבת כשקראתי לאיש צוות ושלחתי אותו עם פתק, לגם בעדינות מספלו בזמן שחיכינו והזמנתי כוס יין נוספת, ואף לא הופתע כשדמיאן הופיע מאחוריו.
לאחר שספר את הכסף והסתירו בכיס אחד, הגיש לי פתק שהוציא מכיס אחר.
שם המקום, הכוחות השומרים עליו, אפילו שם המושל ומספר מקורות מידע שניתן לקנות היו מפורטים בו.
הנדתי בראשי לאות הסכמה שעסקינו סגורים ודמיאן זז מהמקום בו חסם את דרכו של הברנש לברוח.
נראה מאד מרוצה מעצמו הוא רוקן את הספל לפני שקם מהשולחן.
"איך אתה שותה את הביוב הזה?" שאלתי, "אני לא הייתי נוגע בזה גם אם היו משלמים לי".
"ובכן..." הוא חייך, "לי, הרגע שילמו בעין יפה".
ועם זאת הוא הסתובב ועזב את המקום.
שקלתי אם לזמן מלצרית למלא את כוס היין כששני ספלים גדולים צלצלו במתכתיות עם נחיתתם על השולחן בקול רעם, מוסיפים מתוכנם לאין ספור הסימנים על העץ הזקן.
"האם תצטרף אלי למשקה, קפטן בוייר?"
האיש שהתיישב מולי היה מעט נמוך ממני ונראה שניסה לפצות על כך בלבושו. הוא חייך כאילו ידע משהו שאני לא.
"לא" השבתי בהחלטיות לאחר שהורקתי את תוכן פי חזרה לתוך הספל.
לא ביררתי מה מגישים במקום למי שלא מבקש שתייה מסויימת ונראה לי שהרגע גיליתי. את הנוזל בספל לא הייתי שופך לביצה, מחשש שתזדהם.
החיוך לא זע מפניו.
"אם המשקה לא לטעמך, את מה שיש לי לומר לבטח תשתה בשקיקה".
בחנתי אותו בדקדוק, לפי בגדיו המהודרים יכול היה להרשות לעצמו וויסקי ישן, לא את שתן הכלבים שהביא.
"כמה יעלה לי להקשיב?"
"בערך 150" הוא השיב ברצינות גמורה, "זאת אומרת, אם אתה רוצה לדעת איפה אחיך".
"איזה אח?"
לא הראתי לו את הפתעתי. הוא באמת ידע משהו שאני לא.
"אהה... כן, קפטן בוייר הידוע הוא אדם גלמוד ללא משפחה, מתברר שטעיתי ואני מצטער שהטרדתי אותך".
האיש לא נראה כמתכוון לעזוב, רק נשען לאחור והביט בי מעברו השני של השולחן.
"רק אתן לך קצת מידע בחינם על שגזלתי מזמנך" הוא אמר לאחר שתיקה קצרה ורכן חזרה אל השולחן, "אחד, גבריאל בוייר, נתפש ע"י פלין לפני שלושה שבועות במסעו האחרון מערבה".
הוא נשאר לשבת כשקראתי לאיש צוות ושלחתי אותו עם פתק, לגם בעדינות מספלו בזמן שחיכינו והזמנתי כוס יין נוספת, ואף לא הופתע כשדמיאן הופיע מאחוריו.
לאחר שספר את הכסף והסתירו בכיס אחד, הגיש לי פתק שהוציא מכיס אחר.
שם המקום, הכוחות השומרים עליו, אפילו שם המושל ומספר מקורות מידע שניתן לקנות היו מפורטים בו.
הנדתי בראשי לאות הסכמה שעסקינו סגורים ודמיאן זז מהמקום בו חסם את דרכו של הברנש לברוח.
נראה מאד מרוצה מעצמו הוא רוקן את הספל לפני שקם מהשולחן.
"איך אתה שותה את הביוב הזה?" שאלתי, "אני לא הייתי נוגע בזה גם אם היו משלמים לי".
"ובכן..." הוא חייך, "לי, הרגע שילמו בעין יפה".
ועם זאת הוא הסתובב ועזב את המקום.
Business Unusual
אדם לא מנוסה היה חושב שמדובר באי-סדר, לדמיאן ואנוכי זה היה עסקים כרגיל. דגש על עסקים.
אנשים צועקים מכל מקום, מטען נישא לכל כיוון אפשרי, ואנחנו מנצלים את המהומה להרוויח.
דמיאן ידע מה הוא עושה, הסכמנו מראש להפטר מכל הבדים, התבלינים ושאר מותרויות, ועם יומן המצאי בידו סמכתי עליו שישיג מחיר טוב.
השארתי אותו לטפל בעניינים ופניתי בעצמי לדאוג למכירת שלושת התותחים המיותרים שהבאנו איתנו, ולקנות תחמושת.
אנשים צועקים מכל מקום, מטען נישא לכל כיוון אפשרי, ואנחנו מנצלים את המהומה להרוויח.
דמיאן ידע מה הוא עושה, הסכמנו מראש להפטר מכל הבדים, התבלינים ושאר מותרויות, ועם יומן המצאי בידו סמכתי עליו שישיג מחיר טוב.
השארתי אותו לטפל בעניינים ופניתי בעצמי לדאוג למכירת שלושת התותחים המיותרים שהבאנו איתנו, ולקנות תחמושת.
hint hint, nudge nudge
עם כל עניינינו מסודרים הוריתי לדמיאן להוביל את קבוצת המצטרפים, בעצמי נשארתי והתיישבתי בשולחנו של הזקן שניסה לתפוש את תשומת ליבי מהרגע שנכנסנו.
הבגדים הישנים ומראהו המרופט באופן כללי הטריד אותי מעט, תהיתי מה הוא יכול להציע לי ושמרתי את ידי קרובה לנשק.
האיש סקר את פרצופי בעינו הלא טובה. את עינו הטובה נראה שאיבד ללהב דק לפני עשרות שנים.
"קפטן בוייר" הוא לחש בקול שנשמע כלא מסוגל ליותר. לא עוד.
הנדתי בראשי לאישור.
"אני רוצה להציע לך הצעה".
עם יד מעט רועדת הוא הגיש לי דף קרוע, עליו שורטטה מפה ביד חפוזה.
"מה זה?"
"זה דף מתוך היומן של קומודור גילהם, שורטט שבועיים לאחר שהשיג את "המלכה האצטקית", המובילה של 'רכבת הכסף'".
לא הייתי מאמין לו אלמלא החותם המוכר של גילהם בפינת המפה.
"ואזו תועלת זה יביא לי" טענתי נגדו, "השטח המשורטט מכסה עשרות מייל".
הבנתי מה הוא רוצה ולהוריד את מחיר פיסת המידע המפוקפקת עבר לראש סדר העדיפויות.
"אני יכול לסמן לך את הנקודה המדויקת, בתמורה לתכולת ארנקך".
שמרתי על ארשת פנים רצינית אך בפנים חייכתי מאוזן לאוזן, את ארנקי השלכתי על השולחן ולפי קול החבטה ניתן היה לספור את המטבעות שהכיל.
"זה יהיה תוספת נחמדה" הזקן חייך במקומי, "אבל אני מתכוון לארנק השני שאתה מחזיק עליך, זה לעת צרה".
"אינני יודע על מה אתה מדבר".
לשמור על פנים חתומות לפתע הפך למשימה קשה.
"אל תעמיד פנים שאינך עוסק במה שהינך עוסק" אמר האיש כשהוא מעלים את ארנקי אל תוך בגדיו, "אחרת הקבוצה שקיבלת אל פיקודך לא היתה מצטרפת ואני לא הייתי מציע לך את המפה הזו. כולם יודעים שבמקצוע כשלך יש לדאוג לרווחתך הפרטית כי אין יודע מה יביא המחר".
בחנתי אותו למספר רגעים כשחשבתי על כך, עובר בין פניו המסומנות בעשרות שנים של חיים קשים לבין פיסת הנייר הפרושה על השולחן.
לבסוף תלשתי את השקיק התלוי על צווארי והנחתי אותו בידו, לא התכוונתי לוותר על הזדמנות כזו, קלושה ככל שתהיה.
הזקן ליקק אצבע ונגע במפה, משאיר עליה נקודה שחורה.
"כאן".
הבגדים הישנים ומראהו המרופט באופן כללי הטריד אותי מעט, תהיתי מה הוא יכול להציע לי ושמרתי את ידי קרובה לנשק.
האיש סקר את פרצופי בעינו הלא טובה. את עינו הטובה נראה שאיבד ללהב דק לפני עשרות שנים.
"קפטן בוייר" הוא לחש בקול שנשמע כלא מסוגל ליותר. לא עוד.
הנדתי בראשי לאישור.
"אני רוצה להציע לך הצעה".
עם יד מעט רועדת הוא הגיש לי דף קרוע, עליו שורטטה מפה ביד חפוזה.
"מה זה?"
"זה דף מתוך היומן של קומודור גילהם, שורטט שבועיים לאחר שהשיג את "המלכה האצטקית", המובילה של 'רכבת הכסף'".
לא הייתי מאמין לו אלמלא החותם המוכר של גילהם בפינת המפה.
"ואזו תועלת זה יביא לי" טענתי נגדו, "השטח המשורטט מכסה עשרות מייל".
הבנתי מה הוא רוצה ולהוריד את מחיר פיסת המידע המפוקפקת עבר לראש סדר העדיפויות.
"אני יכול לסמן לך את הנקודה המדויקת, בתמורה לתכולת ארנקך".
שמרתי על ארשת פנים רצינית אך בפנים חייכתי מאוזן לאוזן, את ארנקי השלכתי על השולחן ולפי קול החבטה ניתן היה לספור את המטבעות שהכיל.
"זה יהיה תוספת נחמדה" הזקן חייך במקומי, "אבל אני מתכוון לארנק השני שאתה מחזיק עליך, זה לעת צרה".
"אינני יודע על מה אתה מדבר".
לשמור על פנים חתומות לפתע הפך למשימה קשה.
"אל תעמיד פנים שאינך עוסק במה שהינך עוסק" אמר האיש כשהוא מעלים את ארנקי אל תוך בגדיו, "אחרת הקבוצה שקיבלת אל פיקודך לא היתה מצטרפת ואני לא הייתי מציע לך את המפה הזו. כולם יודעים שבמקצוע כשלך יש לדאוג לרווחתך הפרטית כי אין יודע מה יביא המחר".
בחנתי אותו למספר רגעים כשחשבתי על כך, עובר בין פניו המסומנות בעשרות שנים של חיים קשים לבין פיסת הנייר הפרושה על השולחן.
לבסוף תלשתי את השקיק התלוי על צווארי והנחתי אותו בידו, לא התכוונתי לוותר על הזדמנות כזו, קלושה ככל שתהיה.
הזקן ליקק אצבע ונגע במפה, משאיר עליה נקודה שחורה.
"כאן".
-
Radioactive Grandpa
- מנהל
- הודעות: 5893
- הצטרף: ד' ספטמבר 01, 2004 4:08 am
- איש קשר:
Re: חידון מסע אל העבר - זיהוי משחקים ישנים לפי רמזים!
כולי תקווה שאיש לא יגדע לך את ההשראה בְפיתרון. 