מדריך ל-VirtualBox

הקדמה

שלום רב,
אתם נמצאים כאן כי אתם רוצים להפעיל תכנה או משחק במערכת הפעלה שאינה מותקנת על המחשב שלכם, לדוגמה: חלונות 95.

מדריך זה יסביר לכם, צעד-אחר-צעד, כיצד להתקין את התכנה VirtualBox, ואיך להפעיל מערכת הפעלה אחרת בעזרתה.

לפני הכל, חשוב לציין שאמנם ניתן להפעיל גם DOS או 'DOS תחת חלונות' בעזרת VirtualBox, אבל הרבה יותר מומלץ להפעיל יישומי דוס בעזרת האמולטור דוסבוקס. באוקטובר 2007 נבדקו כל משחקי הדוס שבאתר תחת דוסבוקס ופחות מאחוז אחד מהם נמצא לא עובד עם האמולטור, אז שוב, מאוד מומלץ להתרגל אליו עבור משחקי דוס.

בחזרה לעניין, משחקי חלונות ישנים משתמשים בהרבה ממשקים שלא עובדים במערכות הפעלה בנות ימינו, כגון חלונות XP, חלונות ויסטה או חלונות 7. לרוב, במשחקים מפורסמים קיימים טלאים או טריקים לגרום להם לעבוד במערכות הפעלה חדשות אבל מה עם משחקים שנשכחו? לא הצלחתם להפעיל את "גלגל המזל" של C.V.R טכנולוגיות ב XP ? בעיות עם משחקים של מחשבת מעידן החלונות (כגון "סופר מרגל" וכו')? המדריך הזה הוא מה שאתם צריכים!

המדריך נכתב בהשראת המדריך ל-Virtual PC. במקור, האתר המליץ על Virtual PC לוירטואליזציה של מערכות הפעלה ישנות. אולם, בימינו ישנם מספר חסרונות לשימוש ב-Virtual PC: התוכנה כבר לא בפיתוח, לא עובדת על חלונות 8.1 ומעלה (ולמעשה ההפעלה שלה בעייתית כבר החל מחלונות 7) ולא ניתן להתקין אותה על מערכות הפעלה שאינן "חלונות". ל-VirtualBox אין את החסרונות הללו, למרות שהתמיכה שלה בהפעלה של "חלונות 95" פחות מוצלחת.

אינדקס

נספח א': התקנת דרייבר לכרטיס מסך
נספח ב': יצירת כונן קשיח חדש והתקנת מערכת הפעלה
1. ב.1. יצירת כונן וירטואלי חדש
2. ב.2. התקנת מערכת הפעלה
נספח ג': היסטוריה ומידע על המדריך
1. ג.1. היסטוריה
2. ג.2. קרדיט
3. ג.3. יצירת קשר
4. ג.4. קישורים ומידע נוסף

1. ההיסטוריה של VirtualBox:

מתוך ויקיפדיה:

VirtualBox היא תוכנה להפעלת מכונות וירטואליות המפותחת על ידי אורקל. היא מיועדת בעיקר להפעלה מסביבת שולחן העבודה ומאפשרת להריץ בקלות יחסית מערכת הפעלה אחת מתוך מערכת הפעלה אחרת. התוכנה פותחה על ידי חברת התוכנה הגרמנית אינוטק. הגרסה הראשונה שוחררה תחת רישיון קנייני, ובינואר 2007 הפיצה החברה גרסה תחת רישיון GPL.‏[1] בשנת 2008 נרכשה החברה על ידי סאן מיקרוסיסטמס.‏[2] סאן נרכשה בשנת 2010 על ידי חברת אורקל.

החבילה הבסיסית של התוכנה שוחררה לציבור תחת רישיון GPLv2 בשנת 2010, כך שניתן להשתמש בה ללא תשלום. זוהי הגרסה שבה נשתמש במדריך.

<לאינדקס>

2. על פעולת התכנה (בקצרה):

התכנה מאפשרת לכם להגדיר מאפיינים של מחשב: כונן קשיח, זכרון, התקנים פנימיים וחיצוניים, ועוד ואז יוצרת מעין מחשב וירטואלי (להלן: "מכונה וירטואלית") כך שבעצם, יש לכם מחשב בתוך מחשב.

לאחר מכן ניתן להתקין במכונה הווירטואלית מערכת הפעלה שבה תחפצו (או להוריד אחת מוכנה - ראו בהמשך).

<לאינדקס>

3. הורדה והתקנה:

כאמור, אנו נשתמש בחבילת הבסיס של VirtualBox, אשר מוצעת להורדה בחינם מאתר החברה. נכון לרגע כתיבת המדריך, הגרסה האחרונה של התוכנה היא 5.0.12, אך ההוראות במדריך זה לא אמורים להשתנות מהותית במידה וקיימת גרסה חדשה יותר. מומלץ תמיד להוריד את הגרסה האחרונה של התוכנה, אלא אם כן קיימת סיבה מיוחדת להמנע מגרסאות מסויימות (למשל: החל מגרסה מסויימת הוסרה התמיכה במערכות הפעלה ישנות).

3.1 הורדה:

כידוע, קישורי הורדה הם דבר שמשתנה עם הזמן. נכון לכתיבת הגרסה האחרונה של מדריך זה, ניתן להוריד את VirtualBox כאן, תחת "VirtualBox platform packages". הורידו את הגרסה שמתאימה למערכת ההפעלה שיש לכם.

3.2 התקנה:

ההתקנה של VirtualBox פשוטה ביותר, וישנו רק עניין אחד שצריך לשים לב אליו במהלך ההתקנה: כחלק מההתקנה, על התוכנה לאתחל את חיבורי הרשת שלכם. במילים אחרות, ההתקנה הולכת לנתק את המחשב שלכם מהרשת באופן זמני ולחבר אותו מחדש לאחר מספר שניות. כלומר, לא כדאי להתקין את התוכנה אם אתם נמצאים במצב בו אינכם רוצים להיות מנותקים מהרשת (למשל: תוך כדי הורדה של משהו).

כעת, להתקנה עצמה: לאחר ההורדה, הפעילו את הקובץ שקיבלתם. באשף ההתקנה שמופיע, לחצו על "Next"/"Install" עד לסיום ההתקנה. חכו בסבלנות לסיום ההתקנה ולחצו על "Finish".

<לאינדקס>

4. הפעלה ראשונה ויצירת מכונה וירטואלית:

כמה מילים לפני שנתחיל: לאורך המדריך נשתמש במונחים "מערכת ההפעלה המארחת" ו"מערכת ההפעלה האורחת" לתיאור שתי מערכות ההפעלה שמשמשות בתהליך. "מערכת ההפעלה המארחת" הינה מערכת ההפעלה שלכם, זו שאתם משתמשים בה ביומיום - חלונות 7, 8.1, 10, לינוקס וכד'. זוהי מערכת ההפעלה המודרנית יותר. "מערכת ההפעלה האורחת" היא המערכת שאנו מעוניינים "לשחזר", במקרה שלנו "חלונות 95" או "חלונות 98".

עם הפעלת התוכנה בפעם הראשונה, יופיע בפניכם מסך הפתיחה של VirtualBox. הוא יהיה ריק ברובו, מכיוון שטרם יצרתם מכונה וירטואלית. לכן, השלב הראשון יהיה ליצור מכונה וירטואלית חדשה. נעשה זאת על ידי לחיצה על כפתור ה-New בפינת המסך (תמונה), מה שיתחיל אשף קצר.

השלב הראשון באשף הוא בחירת שם למכונה הוירטואלית החדשה. ניתן לבחור בכל שם. לאחר מכן, יש לבחור במערכת ההפעלה הרצויה (למשל: חלונות 95). בצעו את הבחירה הרצויה (תמונה) והמשיכו אל השלב הבא.

המסך הבא מאפשר לכם לבחור את כמות הזכרון שברצונכם להקצות למכונה הווירטואלית (תמונה). עקרונית, כשמדובר בזכרון, כמה שיותר יותר טוב, אך מכיוון שכמות הזכרון שתבחרו תנוכה מהזיכרון במחשב האמיתי שלכם (רק בזמן שהמכונה הווירטואלית מופעלת, כמובן) היו מתונים בבחירת כמות הזכרון. עקרון מנחה אפשרי הוא בחירה בכמות כפולה מהערך המומלץ (כלומר, 64MiB לחלונות 95, 128MiB לחלונות 98 וכן הלאה), וזאת בהנחה שאתם יכולים להרשות זאת לעצמכם (כלומר, אם יש לכם מחשב עם כמות זיכרון גדולה). אם במחשבכם יש 512MiB זכרון RAM או פחות, בחרו בכמות הזכרון המומלצת.

המסך הבא הוא מסך הגדרת הכונן הקשיח. מסך זה הוא החשוב ביותר עבורנו, כאן תבחרו אם ליצור כונן קשיח (Hard Disk) חדש (הנשמר כקובץ במחשב שלכם) למערכת הווירטואלית שיצרתם או אם להשתמש בקובץ כונן קשיח שמישהו הכין מראש (תמונה). אם תבחרו ביצירת כונן קשיח חדש, תצטרכו לאתחל אותו ולהתקין בו מערכת הפעלה, מדריך זה אמנם מסביר כיצד לעשות זאת, אך בקצרה ובצורה עקרונית בלבד – מכיוון שהנ"ל הוא תהליך די מסובך, הכנו עבורכם קובץ כונן קשיח וירטואלי המכיל גרסה של חלונות 95 בעברית מותקנת מראש. ניתן ומומלץ מאוד להוריד אותו מכאן, לפרוס אותו לתיקייה שתבחרו (כלומר, להפעיל את הקובץ שהורדתם מהקישור והוא יפרוס את קובץ ה-VHD למיקום שתבחרו) ואז לבחור באפשרות Use an Existing Virtual hard disk file, ללחוץ על כפתור ה-Browse, לנווט למקום בו פרסתם את קובץ ה-VHD ולבחור אותו.

אם בכל זאת תעדיפו ליצור כונן וירטואלי חדש, אנא עיינו בנספח ב'. ושוב: בחירה זו לא מומלצת להדיוטות.

זהו, עליכם רק ללחוץ על כפתור ה- Finish. סיימתם ליצור את המכונה הווירטואלית (תמונה).

מכיוון שאנחנו מעוניינים להריץ מערכת הפעלה ישנה, עלינו לבטל את השימוש בטכנולוגיות וירטואליזציה. לשם כך, סמנו את המכונה הוירטואלית החדשה שיצרתם ובחרו ב-Settings (או לחלופין הקליקו על המכונה עם הלחצן הימני של העכבר ובחרו ב-Settings). בחלון שנפתח, עברו לחלק ה-System, ותחת לשונית Acceleration הסירו את הסימון מ-Enable Vtx/AMD-v (תמונה).

בנוסף, לשם הפשטות במדריך זה, אנחנו נבצע שני שינויים נוספים. ראשית, נבטל את השימוש בכרטיס רשת. שוב, תחת Settings, עברו לחלק ה-Network והסירו את הסימון מ-Enable Network Adapter (תמונה). בניגוד לסעיף הקודם, שבלעדיו לא ניתן להפעיל מערכת הפעלה ישנה באמצעות VirtualBox, במקרה זה מדובר בצעד שאנו מבצעים למען הפשטות. משתמשים מתקדמים יכולים להשאיר את כרטיס הרשת ולהשתמש בו על מנת לשתף קבצים בין מערכת ההפעלה המארחת למערכת ההפעלה האורחת, כפי שמוסבר בסעיף 7.3.

שנית, נבטל את יציאת ה-USB של מערכת ההפעלה. תחת Settings, עברו לחלק ה-USB והסירו את הסימון מ-Enable USB Controller (תמונה).

אשרו וחזרו למסך הראשי.

<לאינדקס>

5. הפעלה ושימוש בסיסי:

כדי להפעיל מכונה וירטואלית מסויימת, סמנו אותה ולחצו על כפתור ה-Start. לאחר כדקה או שתיים, מערכת ההפעלה האורחת אמורה להטען במלוא הדרה (תמונה).

לאחר הטעינה, אתם אמורים לראות את המסך הראשי של המכונה הווירטואלית. על התפריטים בפס העליון ועל הסמלים בפס התחתון יורחב קמעה בסעיף 8, אך בינתיים נתרכז במה שבאמצע: מערכת ההפעלה האורחת (Guest). הקליקו עם הכפתור השמאלי במרכז החלון ותופיע בפניכם הודעה, אשר מסבירה שברגע שתקליקו איפשהו במערכת ההפעלה הווירטואלית העכבר ינעל ולא תוכלו להוציא אותו. בכדי לשחרר את העכבר ולהחזיר אותו למערכת ההפעלה המארחת (Host), יש ללחוץ על המקש המארח. ברירת המחדל למקש המארח היא מקש ה- Ctrl הימני (חדי העין ישימו לב שעובדה זו מוזכרת בפינה הימנית התחתונה של המסך), אך ניתן לשנותה במסך האפשרויות הראשי.

עקרונית, כבר ניתן לעשות עם מערכת ההפעלה האורחת כל שברצונכם. הוראות לשימוש כללי ב- VirtualBox ניתן למצוא בסעיף 7 ובסעיף 8. אך לפני כל זה, ייתכן שמהכרותכם עם תוכנות אחרות לניהול מכונות וירטואליות (או מהכרות עם VirtualBox לוירטואליזציה של מערכות הפעלה אחרות) אתם מעוניינים להתקין את ה-Guest Additions - תוסף אשר משפר בצורה משמעותית את האינטראקציה בין מערכת ההפעלה המארחת לזו האורחת. עם זאת, למרבה האכזבה, VirtualBox לא יצרו Guest Additions לחלונות 95 ולחלונות 98.

<לאינדקס>

6. תכנות שמומלץ להתקין במכונה הווירטואלית:

6.2 DirectX:

על כל מערכת הפעלה מסוג חלונות החל מ95 ומעלה מומלץ להתקין את התוסף DirectX שכן משחקים רבים לא יפעלו ללא הממשקים המובנים בו. הגרסה האחרונה שתומכת בחלונות 95 היא 0.8a, אך לא מומלץ להתקינה, עדיף להתקין גרסה מוקדמת יותר, כגון v6.0 תחילה. תמיד ניתן לשדרג גרסה חדשה יותר אם יש צורך. את גרסה 6.0 ניתן להוריד כאן.

<לאינדקס>

7. אינטראקציה בין מערכת ההפעלה המארחת לבין מערכת ההפעלה האורחת:

7.1 העברת קבצים:

למרבה הצער, מכיוון שלא ניתן להתקין את ה-Guest Additions על חלונות 9x, העברת קבצים בין מערכת ההפעלה המארחת למערכת ההפעלה האורחת הינה קצת מסורבלת. השיטה הנוחה ביותר למשתמשים מתחילים, אם כן, הינה יצירת קובץ ISO עם תכנה חיצונית כגון Folder2ISO (ראו את הפסקה הבאה) או אפילו עם תוכנת צריבה כגון נירו והעלאתו ככונן תקליטורים (ראו תת-סעיף הבא: "התקנים פנימיים נוספים"). החסרון הגדול של שיטה זו: לא ניתן להעביר קבצים מתוך מערכת ההפעלה האורחת חזרה אל מערכת ההפעלה המארחת. בסעיף 7.3 נסקור שיטה להעברת קבצים באמצעות תיקיות משותפות, אשר מתאימה יותר למשתמשים מתקדמים.

נסקור בקצרה תהליך יצירה של קובץ ISO באמצעות Folder2ISO.

הורידו את התוכנה והפעילו אותה.
בשדה הראשון, בחרו את התיקייה ממנה תרצו ליצור קובץ ISO, כלומר את התיקייה שמכילה את הקבצים שתרצו להעביר אל המכונה הוירטואלית
בשדה השני, בחרו את המיקום שאליו תרצו לשמור את קובץ ה-ISO שנוצר (תמונה). בדוגמא שבתמונה אנחנו יוצרים מהתיקייה "barrow" קובץ בשם "game.iso".
לסיום, לחצו על כפתור ה-"Generate ISO" וחכו ליצירת הקובץ. את קובץ ה-ISO שנוצר תוכלו לטעון אל המכונה הוירטואלית באמצעות השיטה שמוסברת בתת-סעיף "התקנים פנימיים נוספים".

7.2 התקנים פנימיים נוספים:

כמו שלמחשבכם יש התקנים פנימיים נוספים מלבד כונן קשיח: כונן תקליטורים (CD), כונן תקליטונים ('דיסקטים' בעגת העם) וכו', גם למכונה הווירטואלית יש התקנים כאלה. כונני התקליטורים והתקליטונים מאופשרים אוטומטית עם יצירת המכונה הווירטואלית, והם היחידים שנתייחס אליהם במדריך זה.

גישה לתקליטונים אפשרית בשתי צורות: האחת, גישה לכונן התקליטונים הפיזי במחשבכם (במידה ויש לכם אחד כזה). האפשרות השנייה, היא Choose Disk Image, כלומר להעלות קובץ תמונה של תקליטון (קבצים עם סיומת IMG או IMA) ככונן וירטואלי (תמונה). ניתן ליצור כאלה קבצים בעזרת תכנות כגון Winimage.

גם הגישה לתקליטורים כוללת שתי אפשרויות וגם הן דומות לאלו של התקליטונים (תמונה). האפשרות הראשונה היא "Host Drive", כלומר להשתמש בכונן התקליטורים הפיזי של המחשב או בכונן וירטואלי של מערכת ההפעלה המארחת (עוד על כך בהמשך) ככונן התקליטורים של המכונה הווירטואלית - אין צורך להסביר. האפשרות השנייה היא "Choose Disk Image", כלומר, האפשרות להשתמש בקובץ תמונה של תקליטור (לפעמים נקרא גם ISO). החיסרון הגדול כאן הוא שהתכנה תומכת רק בקבצי ISO ולא באף סוג קובץ אחר. הווה אומר שפורמטים התומכים ברצועות מוזיקה (כגון BIN-CUE, NRG, MDS וכו') לא נתמכים. ישנן שתי אפשרויות שתגרומנה לתכנה לתמוך בסוגי קבצים אחרים, הראשונה היא להמיר את הפורמט המבוקש לפורמט ISO, ניתן לעשות זאת בעזרת תכנות לטיפול בקבצי תמונה, כגון ISOBuster, אך אפשרות זו לא תאפשר שימוש ברצועות מוזיקה ובנוסף היא מסורבלת יותר. האפשרות השנייה (שטובה יותר ופשוטה יותר) היא להשתמש בכונן וירטואלי (נקרא גם "אמולטור CD") כגון Daemon Tolls או אלכוהול ואז לטעון אליו את קובץ התמונה שברצונכם להפעיל ואז לבחור באפשרות הראשונה בתפריט הCD, הלא היא: "Host Drive" על אות הכונן הווירטואלי.

מדריך לשימוש ב Daemon Tolls ניתן למצוא כאן.

<לאינדקס>

7.3 תיקיות משותפות:

עבור משתמשים מתקדמים, ניתן גם להגדיר חיבוריות רשת במערכת ההפעלה האורחת וכך ליצור תיקייה משותפת בין מערכת ההפעלה המארחת לזו האורחת. באמצעות תיקייה זו, ניתן לשתף קבצים בשני הכיוונים בקלות.

הצעד הראשון עבור הגדרת רשת במערכת ההפעלה האורחת הוא שינוי ההגדרות של המכונה הוירטואלית כך שתכלול כרטיס רשת (זהו בעצם ביטול של אחד הצעדים שעשינו בסעיף 4). לשם כך יש לכבות את המכונה הוירטואלית (ישנן הגדרות שלא ניתן לשנות כאשר המכונה דלוקה) ולהכנס להגדרות. שם, תחת חלק ה-Network, יש לסמן את התיבה של "Enable Network Adapter". תחת "Attached to" יש לבחור "Bridged" (ייתכן שהגדרות אחרות יעבדו בנוסף), ותחת "Adapter Type" לבחור ב-"PCnet Fast III" (תמונה). בשאר ההגדרות יש להשאיר את ברירת המחדל. יש לאשר ולהפעיל את המכונה הוירטואלית.

כשמערכת ההפעלה תטען לחלוטין, היא תאתר את החומרה החדשה ותתקין אותה אוטומטית (תמונה). כשההתקנה מסתיימת, יש להקליק על הסמל "שכנים ברשת" עם הלחצן הימני של העכבר ולבחור ב"מאפיינים" (תמונה).
כעת:

יש לסמן את "Client for Netware Networks" וללחוץ על "הסר" (תמונה).
יש להקליק על "הוספה", לבחור ב"פרוטוקול", לסמן את "Microsoft" מימין, לבחור ב-"TCP/IP" ולאשר (תמונה).
יש לוודא ש"כניסת ראשית לרשת" מסומן כ"Client for Microsoft Networks".
יש ללחוץ על "שיתוף קבצים והדפסה", לסמן "אני מעוניין באפשרות לתת לאחרים גישה לקבצים שלי" ולאשר (תמונה).
תחת הלשונית "בקרת שיתוף", יש לוודא שמסומנת האפשרות הראשונה (תמונה).

בסופו של דבר, יש לאשר. המערכת תבקש להתחיל את עצמה מחדש, ויש לאשר זאת. אם האתחול לוקח זמן רב מדי (מעל 5 דקות), ניתן לאתחל את המערכת "בכוח" על ידי פתיחת תפריט "Machine" ובחירה ב-"Reset".

כאשר המערכת תעלה מחדש, יוצג מסך כניסה עם שם משתמש וסיסמא (תמונה). ניתן להשאיר את הסיסמא ריקה וללחוץ על "אישור" על מנת להתחבר. הצעד הבא יהיה יצירה של תיקייה משותפת. חזרו לשולחן העבודה והקליקו על מקום ריק עם הלחצן הימני של העכבר. בחרו ב"חדש"->"תיקייה" וקראו לה "Shared". הקליקו עליה עם הלחצן הימני ובחרו ב"שיתוף" (תמונה). בחרו לשתף את התיקייה עם סוג גישה "מלאה" ואשרו (תמונה). אין צורך למלא סיסמא. אם הצלחתם, הסמל של התיקייה ישתנה ותתווסף לתיקייה מעין יד (תמונה).

כעת נותר לבדוק האם המערכת קיבלה כתובת IP. לחצו על "התחל" ובחרו ב"הפעלה". שם, כתבו "winipcfg" (תמונה). אשרו ובדקו בחלון שנפתח מה מוצג תחת "IP Address" (תמונה). רשמו את הכתובת בצד (בדוגמא שלנו מדובר ב-"10.0.0.5"). שימו לב: הכתובת הזו עשויה להשתנות בכל פעם שתפעילו את המערכת מחדש. בשלב זה, ניתן לסגור את החלון.

את השלב הזה נעשה מתוך מערכת ההפעלה המארחת. יש לפתוח את סייר הקבצים, ובשורת הניווט לכתוב שני סלשים ("\\") ומיד אח"כ את כתובת ה-IP שמצאנו בסעיף הקודם. כלומר, עבור הדוגמא שלעיל, נכתוב "‎\\10.0.0.5‎" (תמונה). נלחץ Enter ואנחנו אמורים לראות את התיקייה המשותפת שיצרנו (תמונה). כעת ניתן ליצור קובץ בתיקייה זו, ולראות אותה בתוך מערכת ההפעלה האורחת (תמונה).

<לאינדקס>

7.4 שימוש בעכבר:

עבור מספר מערכות הפעלה (Windows 98 SE, למשל), אפשר לשנות בהגדרות של המכונה ב-VirtualBox, תחת הכרטיסייה System -> Motherboard, את הערך בשדה Pointing Device ל-USB Tablet. שינוי זה מאפשר להזיז את העכבר בחופשיות בין המחשב המארח למכונה הוירטואלית.

<לאינדקס>

8. פעולות בסיסיות ושונות:

עקרונית, אין יותר מה להסביר, אתם משתמשים במערכת ההפעלה האורחת כפי שהייתם משתמשים בה אילו הייתה מותקנת במחשב אמיתי, למעט כמה מקשים מיוחדים שרובם ככולם מתוארים בתפריט Input. לדוגמה, לחיצה על המקש המארח+F (ברירת המחדל היא Ctrl+F) תעבירכם למצב מסך-מלא ולחיצה נוספת על צירוף המקשים הנ"ל תחזירכם לתצוגה במצב חלון (עם זאת, מכיוון שלא ניתן להתקין את ה-Guest Additions, הרזולוציה בשני המקרים תהיה זהה). בנוסף, ניתן לאתחל (Reset) את המכונה הווירטואלית, להשהות אותה (Pause), ועוד. על מנת לכבות את המכונה הווירטואלית מומלץ מאוד להשתמש בפעולת הכיבוי של מערכת ההפעלה (התחל>כיבוי>לכבות את המחשב) אך אם אפשרות זו אינה ישימה ניתן לבצע כיבוי על ידי לחיצה על כפתור ה-X של החלון הראשי (תמונה). לעיתים, כיבוי או אתחול של מערכת ההפעלה בדרך ה"סטנדרטית" אורכת זמן רב מדי (כלומר, תקועה) ולכן אין ברירה אלא לבצע פעולה "בכוח" באמצעות ה-X או באמצעות בחירה באפשרות כלשהי תחת תפריט "Machine".

בנוסף, שימו לב לפס בתחתית החלון (קיים רק במצב חלון ולא במצב מסך-מלא):

VirtualBox Icons

כל צלמית מסמלת התקן פנימי ואת השימוש בו, כך לדוגמה, הצלמית הראשונה משמאל מסמלת את הכונן הקשיח הווירטואלי, השנייה את כונן התקליטורים הווירטואלי וכן הלאה. אור ירוק בצלמית דולק כאשר המכונה הווירטואלית קוראת מן ההתקן ואור כתום מסמן כתיבה לאותו התקן. עקרונית, ניתן לומר שצלמיות אלה מתפקדות בדומה למנורות (לדים, למעשה) החיווי שבקדמת המחשב שלכם.

אם יש פעולה שאינכם יודעים לבצע, או שלא הבנתם פעולה מסוימת, ראו דרכי יצירת קשר בנספח ג.3.

<לאינדקס>

9. מגבלות:

סעיף זה יסקור מגבלות שונות של VirtualBox.

9.1 הפעלת משחקים המשתמשים ב-SecureROM:

SecuROM הינה תוכנה לניהול זכויות דיגיטלי (DRM) אשר בהקשר שלנו מנסה למנוע פריצת משחקים והפצתם באופן לא חוקי. משחקי SecureROM לא משתלבים יפה עם VirtualBox, והעצה הרווחת היא להפעיל משחקים כאלו באמצעות תוכנת וירטואליזציה אחרת בשם VMware Workstation.

<לאינדקס>

נספח א' - התקנת דרייבר לכרטיס מסך:

הדרייבר שמגיע עם ההתקנה של חלונות 95 או חלונות 98 הוא בסיסי ביותר, ולא מאפשר צפייה ברמת צבעים גבוהה או ברזולוציה גבוהה. על מנת להתגבר על כך, יש להתקין דרייבר של צד שלישי. הדרייבר המומלץ הוא של SciTech (השם המלא הוא SciTech Display Doctor 7 beta). ניתן למצוא אותו כאן או כאן (או בחיפוש בגוגל). לאחר שהעברתם אותו לתוך מערכת ההפעלה האורחת, התקינו אותו באמצעות הפעלת תוכנת ההתקנה (תמונה). לאחר ההפעלה, לחצו על Next עד לסיום ההתקנה. לאחר מכן, הפעילו מחדש את מערכת ההפעלה האורחת כנדרש.

לאחר ההפעלה מחדש, לוח הבקרה של SciTech Display Docter יפתח אוטומטית. יש לסגור אותו. כעת, יש להקליק על שולחן העבודה עם הלחצן הימני של העכבר ולבחור ב"מאפיינים" (תמונה). עברו ללשונית "הגדרות" ובחרו ב"שינוי סוג צג" (תמונה). תחת "סוג מתאם", בחרו ב"שינוי" (תמונה). בחרו ב-SciTech Display Doctor ואשרו (תמונה). אתם תתבקשו להכניס דיסק - לחצו על אישור. במסך הבא לחצו על "עיון" (תמונה). בחלון שנפתח, נווטו אל C:\Progra~1\Scitec~1\disk ואשרו. אשרו את כל החלונות והפעילו מחדש את מערכת ההפעלה האורחת כנדרש.

במידה וההפעלה מחדש אורכת זמן רב מדי (כלומר, אתם רואים את הכיתוב "Windows is now restarting" מעל דקה או שתיים), ניתן לאתחל את מערכת ההפעלה "בכוח" באמצעות פתיחת תפריט Machine ובחירה ב-Reset (תמונה). לאחר העלייה מחדש, מערכת ההפעלה עשויה להציע לעלות ב"מצב בטוח". לרוב ניתן להתעלם ולעלות במצב רגיל (תמונה).

המערכת תעלה מחדש עם הדרייבר שהותקן, והמראה יהיה הרבה יותר נעים לעיניים (תמונה).

<לאינדקס>

נספח ב' - יצירת כונן קשיח חדש והתקנת מערכת הפעלה:

כאמור בסעיף 4, נספח זה בא להסביר בצורה עקרונית ומקוצרת את תהליך יצירת הכונן הקשיח הווירטואלי ואת תהליך התקנת מערכת ההפעלה. נספח זה אינו מיועד להדיוטות!

ב.1 יצירת כונן וירטואלי חדש:

כאשר אתם מתבקשים לבחור בין יצירת כונן וירטואלי חדש לבין שימוש בקובץ כונן קשיח מוכן מראש בחרו באפשרות השנייה (תמונה). המסך הבא הוא מסך בחירת הפורמט של הכונן הקשיח החדש (תמונה). ניתן להשאיר את ברירת המחדל ולהמשיך אל השלב הבא.

המסך הבא הוא בחירת סוג הכונן (תמונה). ברירת המחדל לסוג הכונן הווירטואלי היא "דינמי", כלומר שהגודל של הקובץ במחשבכם הוא לא הגודל המקסימלי שבחרתם עבור הכונן הווירטואלי, אלא הגודל של המידע שנמצא עליו. האפשרות השנייה היא כונן בגודל קבוע, שיתפוס מראש את הגודל שהקצתם לו. ניתן להשאיר את ברירת המחדל ולהמשיך.

במסך הבא תוכלו לקבוע את המיקום של הכונן הקשיח ואת הגודל המקסימלי שלו (תמונה). כאמור, אם הכונן הוא דינמי, הגודל שלו יתחיל מאפס ויוכל להתרחב עד לגודל שתקבעו במסך זה. אם הכונן הוא בגודל קבוע, הוא יתפוס את הגודל הנ"ל מראש. 2GB הוא גודל סביר לכונן עבור חלונות 9x. צרו את הכונן והמשיכו לפי המדריך.

ב.2 התקנת מערכת הפעלה:

טרם התקנת מערכת הפעלה, יש צורך ליצור מחיצה/ות ולאתחל את הכונן. הדרך הפשוטה ביותר ליצור מחיצה היא בעזרת התכנה Fdisk שניתן למצוא בתקליטון אתחול של חלונות 95 או חלונות 98. ניתן להוריד תקליטונים כאלה כאן. לאחר הורדה וטעינת התקליטון למכונה הווירטואלית, כפי שמוסבר בתת-סעיף 7.2 (טיפ: אם התכנה Winrar מותקנת אצלכם במחשב, ניתן להקליק עם הכפתור הימני על קובץ ה- EXE שהורדתם מהאתר דלעיל ולבחור: "חלץ לכאן". אע"פ שתינתן שגיאה, יחולץ קובץ IMG שתוכלו לטעון ככונן תקליטונים במקום לבזבז תקליטון פיזי). יש להפעיל את המכונה הווירטואלית בעזרתו ולהשתמש בתכנת ה- Fdisk (כאן לא המקום להסביר על פעולתה) ליצור את המחיצה הפעילה. חשוב לזכור שרוב הגרסאות של חלונות 95 לא תומכות במערכת קבצים FAT32 ולכן אם אתם מתכננים להתקין חלונות 95 יש ליצור מחיצה של FAT עם פחות מ2.1 ג'יגה-בתים של מקום (לא לשכוח שברירת המחדל של Fdisk שבא עם תקליטון אתחול של חלונות 98 היא ליצור מחיצה של FAT32 ולא של FAT).

לאחר יצירת המחיצה והפעלת המכונה הווירטואלית מחדש, יש לאתחל את המחיצה באמצעות הפקודה Format.

רק לאחר מכן יש להכניס תקליטור של מערכת ההפעלה שברצונכם להתקין ולטעון אותו כפי שמוסבר בתת-סעיף 7.2. כעת התקינו את מערכת ההפעלה כפי שהייתם עושים במחשב רגיל.

<לאינדקס>