מסע אל העבר :: ארכיון פורום :: RPG-ראשי
| פרטים | הודעה |
|---|---|
|
RPG-ראשי
והנה אנחנו מתחילים.
בנושא הראשון(http://www.masagames.f2s.com/f/viewtopic.php?t=10547) השארתי רק הערות כלליות ואת הדמויות של כולם. נא להגיב שם, ולא כאן, על דברים שלא קשורים להתקדמות המשחק. בגלל שבערך כל מי שמשתתף אמר לי שזה מוזר שאני גם אהיה המספר וגם אהיה דמות, אני לא אהיה דמות. משתתפים: אני(מספר), C-Man( במשחק- Androsyn), Commander Keen (משחק את עצמו), Azurerider(במשחק- בוב), ForgottenSoul(במשחק- אייס דרקווינד), עכבר כחול מדבר(במשחק- מרטין) וטראנקס(במשחק-קוחאבאדו). אם מישהו רוצה להשתתף בהמשך, שירשום בנושא RPG(נושא זה ישמש גם אם מישהו רוצה להעיר לגבי המשחק אישהן הערות). כמה הערות לפני שמתחילים: חופש פעולה: אתם יכולים לעשות הכל בגדר ההגיוני. זאת אומרת, אל תעשו משהו כמו לזמן דרקון שחור גדול בהתחלה שיהרוג את כל האוייבים. מקסימום תוכלו לעשות אשלייה של דרקון כזה, שתימשך למשך זמן קצר, תפחיד את האוייבים למשך זמן קצר, אך הם יבינו זאת כשההשפעה תפוג. וגם את זה תעשו רק אם אתם חושבים שהדמות שלכם בכלל מסוגלת לעשות דבר כזה. קרב: פעם ראשונה שאני מסביר את זה, אבל זה גם בשביל עצמי. באופן כללי, גם כאן תפעלו לפי ההיגיון הבריא שלכם. אורך הקרב הוא לפי החלטתכם הבלעדית. כן גם הנזק שאותו אתם חושבים שאתם יכולים לגרום לאוייב. רק תשתדלו לתאר כמה שיותר(באיזו יד אתם משתמשים, באיזה סוג נשק וכו'). לדוגמא, אם הדמות שלכם היא לוחם מיומן ואתם נלחמים נגד גובלין בודד, אז הגיוני שבתור אחד תעשו את זה: אלווין נעץ את חרבו בגובלין, גורם לו נזק בינוני. תוך שימוש באינסטינקטים שלו, אלווין התחמק ממכת הנגד של הגובלין, קפץ מאחוריו, ותקע בלב הגובלין את חרבו, גורם למותו. אתם בטח מבינים שעם מכשף לא סביר שהייתם יכולים לעשות את מה שקרה אחרי ההתחמקות, גם הנזק שלכם עם חרב בטח היה גבוה פחות. בנוגע לנזק: אם בדוגמא שבא נתתי אלווין היה נלחם נגד שני גובלינים, הרי שאלא אם הוא לוחם ברמה גבוהה במיוחד(לפי איך שנראה לכם שהדמות שלכם התקדמה במהלך המשחק), בזמן שהוא היה מתחמק מהגובלין הראשון, סביר שהוא יחטוף נזק מהגובלין השני. אני באופן עקרוני אמור להחליט על הנזק שכל דמות תספוג. אתם תרשמו את ההודעה שלכם, ואני אח"כ אגיד כמה נזק צברתם במהלך הקרב, לפי ראות עיניי. עם זאת, אם אתם יודעים, לדעתכם, שחטפתם נזק, אתם מוזמנים לרשום זאת בעצמכם(לא בנקודות מדוייקות אלא בכלליות-קל,בינוני, כבד וכו'). כמובן שכשנלחמים בחבורה, אנשים יכולים לעזור זה לזה, ולפיכך לפגוע/להרוג את האוייב מהר יותר. בנוגע למוות: ככלל, אתם לא ממש אמורים למות. אם זאת, אם מישהו עושה מספר שגיאות רב בקרב שלדעתי ראוי שהוא ימות, אני יכול להחליט להרגו. במקרה כזה יהיה צורך כנראה לקחת אותו למקדש ולהחיותו שם. לפי הסיפור. בנוגע לרמות/שלבים של הדמות: מצידי אתם יכולים כעבור כמה זמן לבחור לכם יכולות חדשות לפי רצונכם ולפי מה שאתם חושבים לנכון, רק כדאי לומר לי על כך לפני כן. אני חושב שזהו עם ההערות הכלליות של לפני המשחק. הכי חשוב: תהנו ממנו:) זאת המטרה המרכזית אחרי הכל. |
|
העולם הוא מקום מוזר. צדדים שונים נלחמים זה בזה, ובכלל לא בטוח שהם עצמם מבינים למה.
ישנם כל כך הרבה סוגי גזעים, צדדים ודיעות שונות בעולם, שלעיתים קשה בכלל לחלקו באופן מוגדר. ניתן אולי למצוא בו את כוחות הטוב או את כוחות הרשע, אך ניתן גם למצוא את הכוחות שמגדירים עצמם ניטרליים, וכן את צבאות הקאוס, שמטרתם לא ברורה אולי לאיש מלבד הם עצמם. סיפורנו מתחיל בעיר אגרוניה , עיר הבירה של הממלכה הגדולה באיזור, סירניה. שנים התהלכו שמועות, אגדות וסיפורים שונים על חרב מסתורית, ששמה הוא אקרנות', אשר מקומה לא ידוע, ושלה כוחות מסתוריים, שנאמר עליהם שיכולים או להרוס את העולם, או לאזנו. בתוך הפאב הגדול והידוע של העיר אגרוניה, אשר אליו מתכנסים גיבורים שונים בשביל לחפש הרפתקאות, הציג עצמו אדם בקול גדול בשם מרטין, והודיע למבקרי הפאב הגדול שהוא יודע את מיקומה של החרב אקרנות', ושהוא מעוניין בחבורה אמיצה של לוחמים נועזים אשר תבוא איתו דרומה, שם לטענתו החרב נמצאת, במערה מוגנת היטב, כדי לעזור לו להשיג את החרב. כשנשאל ע"י מבקרי הפאב מה ייצא להם מזה, מרטין אמר שבמקום אשר בו נמצאת החרב נמצאים אוצרות גדולים, ושעושר גדול צפוי למי שמגיע לשם. בנוסף לכך, לטענתו לא רק מי שישיג את החרב צפוי לקבל עליה שליטה בלעדית וכוחות גדולים, אלא גם כל מי שיהיה באיזור אמור לקבל כוחות מסתוריים. מרטין חיכה לאנשים אשר יציעו להצטרף אליו. לא נראה שאיש חשב לשאול את מרטין למה הוא מחפש את החרב. |
|
איש מיסתורי ולא מוכר שישב בפינת הפאב ניגש למרטין ושואל בשקט...
איך אתה יודע שהחרב נמצאת במערה...? ואיך אוכל להאמין לך שבאמת אקבל משהו מן המסע הזה? |
|
בינתיים בטירת העורב הלבן...
אייס קילל בשקט את מזלו הרע. לא נראה שנותרה לו ברירה מלבד להיכנס לשער...אל תוך העתיד... ברגע שאייס עבר את השער הוא הגיע למקום אשר נראה לו מוזר מאוד ומעניין כאחד. העתיד. אייס ידע שעליו למלא את בקשתו של ג'ק. עליו למצוא את קומנדר קין הזה בכל מחיר. הוא ידע שכנראה רק כך הוא יוכל להציל את גורל העבר...וכנראה גם את גורל העתיד. למרות שלא ידע איך ולמה עליו לעשות זאת, אייס היה נחוש לחפש את קין ויהי מה. הוא צעד לעבר הבניין הגבוה הראשון שנגלה מולו, ושנראה לו גם מעניין מספיק בכל מקרה בשביל לבדוק אותו ולראות מה יוכל לגלות בפנים. |
|
אני שוכח לבדוק האם השער מאחוריי נסגר כי רותקתי בהתפעלות מהעולם החדש שנפרש לפניי. כרכרות חסרות סוסים נעות במהירות מדהימה! בניינים שכמותם לא ראיתי מעולם! אנשים לבושים בכל מני בגדים מוזרים. כשאני מתקדם אל הבניין הגבוהה ממולי אינני מפסיק לרגע להסתכל לצדדים ולהתפלא מעוד פרט השונה מעולמי. אני מתקדם אל הדלת השקופה שנפתחת לפניי, ונכנס פנימה. אני מתקדם אל האדם הראשון שאני רואה ושואל אותו "תסלח לי, האם תוכל לומר לי איפה אוכל למצוא את קומנדר קין?"
|
|
ניכר שהבן-אדם שנשאל ע"י אייס הופתע לחלוטין מהשאלה.
הוא ענה בקצרה: "אני לא מכיר אף אחד בשם קומנדר קין" והמשיך הלאה בדרכו החוצה מהמבנה, תוך שהוא מהרהר על אילו אנשים מוזרים יש כיום בעולם... אייס החליט שהוא כנראה צריך לנסות דרך אחרת לגלות עוד פרטים על קין. כל דבר, העיקר להגיע אליו. |
|
מופתע על כך שאנשים לא שמעו מעולם על "קומנדר קין" הגיבור הנודע, מציל העולמות, "כנראה שלמצוא אותו לא יהיה כ"כ קל! אין לי סיכוי למצוא אותו, אני אפילו לא יודע את שמו האמיתי, כל מה שאני יודע עליו זה, שהוא גיבור, המממ, אהא! אם אינני יכול למצוא את קומנדר קין, קומנדר קין יצטרח למצוא אותי! שמעתי בעבר ממוריי על הרפתקאותיו, ועל איך שהוא חיסל את הקוסם המרושע ארקית', אם אצליח להתחזות לארקית' ולגרום לו לחשוב שהוא עדיין חיי, אוכל לגרום לו לבוא אליי!!"
ואם הרעיון הזה אני יוצא אל הרחוב בחיפוש אחר חנות בגדים בניסיון להתחפש לארקית' (הקסמים כבר לא יהיו בעיה) |
|
זה הייתי אני למעלה
|
|
C-man כתב/ה: איש מיסתורי ולא מוכר שישב בפינת הפאב ניגש למרטין ושואל בשקט... איך אתה יודע שהחרב נמצאת במערה...? ואיך אוכל להאמין לך שבאמת אקבל משהו מן המסע הזה? על אף שהאיש פנה למרטין בשקט ובדיסקרטיות מרטין הטיפש ענה לו בקול רם כך שכל מי שנכח בחדר יכל לשמוע: "איך אני יודע שהחרב נמצאת במערה?? אחד האחים שלי סיפר לי שהוא רוצה לצאת למסע. הוא סיפר לי על החרב. הוא סיפר לי גם על.. <יארג> האוצרות..!" מבט של שקיקה התמלא בפניו של הילד. [הזכרתי כבר שמרטין מאוד צעיר? בערך בן 16 או 17] "אני לא יכול לצאת למסע לבדי. אנטי לא מבטיח לך דבר, אבל יש לי עיסקה הוגנת למדי: מי שיבוא איתי ייקח את החרב. אני אקח את האוצרות..." ניצוצות עלו בעיניו הגדולות של מרטין. והוא חייך חיוך עם הרבה שיניים. מרטין הזמין משקה. ושתה הכל בלגימה אחת. הקצף נזל מפיו, כל פניו היו מרוחות בקצף, בעודו מחייך חיוך חמדני. |
|
אנונימי כתב/ה: אם אצליח להתחזות לארקית' ולגרום לו לחשוב שהוא עדיין חיי, אוכל לגרום לו לבוא אליי!!" ואם הרעיון הזה אני יוצא אל הרחוב בחיפוש אחר חנות בגדים בניסיון להתחפש לארקית' (הקסמים כבר לא יהיו בעיה) בילי בלייז, הלא הוא קומנדר קין בצעירותו, היה בדרך לאכול משהו בהפסקת צהריים- לאחר שעזב את עסקי הצלת העולם כשהיה בן 11, הוא עזב את בית הספר אחרי שהוא גילה שהמורה שלו למתמטיקה אדיוט (המורה שלו היה צריך מחשבון בשביל למצוא את השורש ה-11 של 2,456,789) ופתח עסק לשדרוג פיראטי של מכוניות (מישהו אמר מנוע רקטי?). בכל מקרה, בילי היה בדרך לאכול משהו כשהוא פגש באמצע הרחוב אדם מוזר, עם תחפושת של מכשף, שישב לנוח על איזה ספסל ובאופן לא מחשיד בכלל קרא עיתון שהיו בו חורים לעיניים. הוא היה נראה לו מוכר מאיפשהוא, אבל הוא לא הצליח להיזכר מאיפה (מישהו אמר קין 4...?). הוא נעצר לרגע, ואז שמע את האיש המחופש אומר בשקט: "קין?". לאחר שיחה, בילי השתכנע ללכת לביקור אצל ההורים ולהוציא מהמחסן את קסדת הפוטבול, מקל הפוגו ואקדח הלייזר- למען האנושות (האמת היא שהמכשף אמר לו שזה כדי להרוויח כסף מלחלק חתימות למעריצים...). |
|
טוב, אנחנו הולכים לבדוק האם השער שלי עדיין פתוח! (וגם כמה יצורים כבר נכנסו להווה בגלל השער הפתוח...אופס)
|
|
למרבה הצער, ארבעה שלדים נכנסו מבעד לשער שאכן נשאר פתוח לזמן מה, אך למרבה המזל(או שלא?) הוא נסגר מסיבה לא ידועה זמן מה לאחר מכן, מה שמנע ממפלצות מאיימות יותר מלהיכנס דרכו.
למרבה המזל(כמה מזל יש היום, הא?) , האנשים ברחוב הניחו שהשלדים שנכנסו מבעד לשער הם ילדים בתחפושת ותו לא. לפחות בינתיים. כדאי לטפל בזה מהר. אייס ניסה להסביר במהירות לקין את המצב לפני שהשלדים יתחילו להטיל טרור ברחובות העיר... |
|
יאי...עכשיו אי אפשר לחזור!
אני עומד ומחכה לראות את קין מדגים בפניי את היכולות המדהימות שלו ששמעתי ממוריי. מחייך ומתלהב שאראה בקרוב את האגדות הגדולות מתגשמות מול עיניי |
|
קין עומד בהלם מוחלט. במשך שניות עוברים מול הפרצוף שלו יצורים שנלחם בהם בעבר. שלד אף פעם לא היה אחד מהם.
בום! אחד מהשלדים הביא מכה לקין- אבל פגע בקסדה. מהאקדח שקין הספיק להוריד את הניצרה שלו נפלטת קרן צהובה שפוגעת בשניים מהשלדים וממוטטת אותם. קין מנסה לברוח, אבל אייס תופס אותו. |
|
אייס מסובב את קין לאחור "אין לנו זמן ללכת עכשיו! חייבים לחסל את השלדים האלה! קדימה! צא לשם ותראה לי את יכולותייך המדהימות!" (קין נזרק אל השלד והשלד חוטף נגיחה בחזה ונרתע לאחור)
|
|
"האיש המוזר הזה חושב שיש לי כוחות מיוחדים!" קין חשב לעצמו (עם אייקיו 314 אפשר לחשוב מ-מ-ש מהר). השלד האחרון שנשאר רץ לכיוון של קין ואייס. קין מחליט לירות עם אקדח הלייזר על הריצפה, בזווית שתשגר אותו 90 מעלות למעלה בגלל גל ההדף של הפיצוץ.
השלד עוקב אחרי קין שמעופף באוויר (ואייס המופתע שעף בזווית קצת אחרת...), וקין מספיק לירות שוב, ומשמיד את השלד הרביעי. |
|
לאחר שאייס מתעורר עם כאב ראש קשה ומדרכה קשה מתחתיו, הוא מסתכל מסביבו ורואה את קין מעליו?
אייס "וואו! איך עשית את זה?!!" |
|
(תוצאות של קרבות הולכות להיכתב בתוך כוכביות)
* אויבים: חוסלו. נזק: נזק קל לקין ולאייס כתוצאה מהלייזר. אייס נראה בהלם. * קין מבין במהירות שכדאי להסתלק מהמקום לפני שתגיע המשטרה... אייס מבין שעכשיו הוא יצטרך איכשהו לחזור אחורה בזמן...בדרך לא ברורה. |
|
מה? משטרה?! חכה...אנחנו הטובים פה, נגיד למשטרה שהותקפנו ביידי שלדים, מה הבעיה? היי...לאן? הלווווו!" נשמעות הצעקות מאדם בגלימה ויד מברזל שנסחב ברחובות על ידי אדם אחר בקסדה
|
|
אייס מנסה לשכנע את קין לחזור איתו לעבר כדי לעזור לו במשימה.
"תן לי סיבה אחת טובה לעזור לך, איש מחופש". |
|
"אבל אתה גיבור! הצלת כל כך הרבה פעמים את העולם!"
"פרשתי מהעסק הזה ממזמן, זה לא משתלם, וגם החלטתי להשקיע בחיי הפרטיים עכשיו" "אז אתה פשוט תיתן לארץ שלי ליפול תחת הנקרומסטר?" "אאאה....כן" אייס ניסה לחשוב מה יגרום לגאון בגיל ה-20 פלוס לצאת איתו אל העבר ולהלחם בכוחות האופל. "שמעת פעם על טירת האיזמרגד?" "אאה...לא נראה לי" "זאת טירה שנמצאת בארץ שלי, אתה יודע מה יש שם?" "זהב? יהלומים? כל הדברים האלה לא מעניינים אותי" "בחורות, המון בחורות! הבחורות הכי יפות שראית בחייך מחכות שם רק לגיבורים הגדולים של הארץ, הן כל כך יפות שמלאכים נראים לידם כמו חלזונות!" אייס ממשיך לתאר (הקטע צונזר) |
|
עכבר כחול מדבר כתב/ה: על אף שהאיש פנה למרטין בשקט ובדיסקרטיות מרטין הטיפש ענה לו בקול רם כך שכל מי שנכח בחדר יכל לשמוע: "איך אני יודע שהחרב נמצאת במערה?? אחד האחים שלי סיפר לי שהוא רוצה לצאת למסע. הוא סיפר לי על החרב. הוא סיפר לי גם על.. <יארג> האוצרות..!" מבט של שקיקה התמלא בפניו של הילד. [הזכרתי כבר שמרטין מאוד צעיר? בערך בן 16 או 17] "אני לא יכול לצאת למסע לבדי. אנטי לא מבטיח לך דבר, אבל יש לי עיסקה הוגנת למדי: מי שיבוא איתי ייקח את החרב. אני אקח את האוצרות..." ניצוצות עלו בעיניו הגדולות של מרטין. והוא חייך חיוך עם הרבה שיניים. מרטין הזמין משקה. ושתה הכל בלגימה אחת. הקצף נזל מפיו, כל פניו היו מרוחות בקצף, בעודו מחייך חיוך חמדני. *sigh* האיש המיסתורי- ...אסכים לבוא איתך בתנאי שאקבל את החרב או מחצית מן האוצר. המערה שאתה מדבר עליה מסוכנת מאוד ושורצת במפלצות שאף אחד עוד לא חזר משם כדי לספר עליהן. אנחנו חייבים עוד אנשים כדי לצאת למסע וגם לחזור ממנו... מה עם אחיך? הוא יצתרף למסע? דרך אגב שמי הוא Androsyn. |
|
אחרי שקין השתכנע, ("בסדר, אם יצא מזה סרט אתה תקבל תמלוגים") אייס וקין יושבים ומנסים לחשוב איך לפתוח את השער לעבר.
"בוא נראה... כדי לחזור לעבר אנחנו צריכים לזוז יותר מהר ממהירות האור... אפילו ה-BWB Megarocket יכולה להגיע רק לחצי מזה- וזה עוד בלי התנגדות אוויר..." "אה.. כן, מה שתגיד" "אהא! אם אתה באת מהעבר, זאת אומרת שכל מה שאנחנו עומדים לעשות בעבר כבר קרה! אני חושב שעליתי פה על משהו!" "הא?" "הממ... מאיזו שנה באת?" "2005, התקופה החמישית" "כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה למצוא ספר שכתוב בו את מה שקרה בתקופה ההיא, ואז נגלה איך הצלחנו לחזור לעבר..." |
|
"אתה חושב שיש ספר שמתעד כזה דבר?"
"בטח! בספרייה העירונית אפשר למצוא הכל" והם התקדמו אל הספרייה העירונית בעוד שאייס משחזר בראשו את השיחה בניסייון נואש להבין על מה לעזאזל קין מדבר |
|
"אהא! מצאתי! תולדות התקופה החמישית" קין יצא מאחורי אחד המדפים עם ספר ענק.
"עכשיו תחפש את 2005" "אוקיי... טירת העורב הלבן... שער-זמן... למצוא את קומנדר קין..." "נו?" "המממ..." "מה?" "מעניין מאוד..." "מה?!" "באמת מעניין מאוד..." "מה?!?!?!" "רשום כאן שישבנו בספריה ציבורית כלשהיא עם מטרה לא ברורה, ואז פתאום..." הבזק לבן הופיע פתאום בחדר, וקין ואייס נעלמו. |
|
ציטוט: *sigh* האיש המיסתורי- ...אסכים לבוא איתך בתנאי שאקבל את החרב או מחצית מן האוצר. המערה שאתה מדבר עליה מסוכנת מאוד ושורצת במפלצות שאף אחד עוד לא חזר משם כדי לספר עליהן. אנחנו חייבים עוד אנשים כדי לצאת למסע וגם לחזור ממנו... מה עם אחיך? הוא יצתרף למסע? דרך אגב שמי הוא Androsyn. נעים להכיר - מרטיןןןןןןןן.. מרטין לוקח עוד משקה. "החרב - לא איכפת לי. אני רק רוצה את <יאארג> האוצרות!" (אותו מבט חולני) "ואוצר - ארר.. אני מוכן להתחלק בו.. אם יצטרפו עוד אנשים.. בנוגע לאחי.." (לוקח עוד משקה) זה תלוי על מי אתה מדבר. יש לי כמה עשרות אחים.. אם אתה מדבר על זה שסיפר לי על החרב - וגם שירטט מפה - הוא מת." מרטין נעמד על השולחן. ניכר עלוי שהוא מתחיל להתשכר. "מי עוד רוצה להצטרף למסע?????? מי???" מרטין לוקח עוד משקה. |
|
Androsyn לוקח את המשקה של מרטין, זורק אותו החוצה ואומר...שתית מספיק..
|
|
זה לא מונע ממרטין לקחת משקה נוסף.
 [עכבר כחול מדבר] |
|
האנתר נכנס לפאב ושואל "האם מישהו יודעה משהו אל החרב אקרנות'?"
|
|
*הצייד...
|
|
VampireHunter כתב/ה: האנתר נכנס לפאב ושואל "האם מישהו יודעה משהו אל החרב אקרנות'?" "מי שואל..? מה אתה רוצה לדעת עליה..? איך אתה יודע עליה ומה אתה יודע עליה...? תסלחו לי שנייה אני צריך להקיאא...." מרטין הולך לחדר השירותים. |
|
אני נכנס אחריו לשירותים ואומר לו:
"אני רוצה למצוא אותה...אני יודעה שהיא עשויה מחומר מאוד נדיר שאני האיתי רוצה להשיג..." |
|
אני נעמד ליד הדלת של השרותים ומחכה עד שהוא יצא...
|
|
בוב, שבדיוק יצא מהשירותים לאחר שעסק שם בפעילות חיונית מאוד, נתקע בצייד שבדיוק נכנס אליהם. נדהם על שמישהו העז להטריד אותו לפני שהספיק לרחוץ את ידיו, הוא רוטן:
"מי אתה? מה אתה רוצה? ואיך זה קשור אלי?" |
|
אני אלכימאי...שרוצה לדעת מאיזה חומר עשויה החרב הזאת...שמאתי שאתה יודעה די הרבה אל החרב...אז אני רוצה שתעזור לי למצוא אותה...
|
|
בוב לא מכיר הרבה חרבות. וכרגע, החרב היחידה שיש לו בראש היא החרב שבנדן שלו. בוב לא אוהב להיות מבולבל, והאלכימאי הזר שפתאום שואל על החרב שלו מבלבל אותו מאוד. בוב גם לא בטוח שהוא יודע מה זה אלכימאי. אבל בוב כן בטוח שאנשים מתים מבלבלים הרבה פחות מאנשים חיים, גם אם הם אלכימאים. הוא שולף את החרב מהנדן שלו ובתנועה מאיימת הוא אומר לצייד: "אם נדמה לך שתצליח לעבוד עלי ולגנוב את החרב שלי, אני מציע לך לחשוב שוב. עוף לי מהפרצוף לפני שתרגיש מאיזה חומר החרב הזו עשויה."
|
|
איך השגתה את חרב האקרנות'...חיפשתי אותה זם רב מאוד!מי נתן לך אותה?אתה יודעה משהו אליה?אני חייב לדעת!!!
|
|
*זמן
|
|
בוב הסתכל על החרב שלו, וניסה להיזכר מתי החליט לקרוא לה אקרנות'. לאחר כמה שניות של מאמץ, התייאש, ופנה להביט ביתר יושבי הפאב: "מישהו יודע מה האלכימאי הזה רוצה?"
|
|
הבזק גדול של אור לבן הופיע בחדר, והצעקות של בוב והצייד נשמעו פתאום.
כשהאבק התפזר, יושבי הפאב נדהמו לראות שמשום מקום הופיעו פתאום שני אנשים- אחד מהם נמצא על בוב והשני על הצייד, שנראים קצת מבולבלים כרגע. "אייס... אני חושב שהגענו" |
|
"הממ?"
אייס הרים את יד הברזל שלו כשהוא אוחז בחרב מקופלת בתישעים מעלות "מאיפה זה הגיע? טוב נו;הנחיתה הייתה יותר טובה ממה שציפיתי! רכה דווקא! טוב, אין לנו זמן לבזבז! בוא נזוז!" אייס פונה אל הברמן שעדיין עומד עם פה פעור "תסלח לי אדון, היכן בדיוק אנחנו נמצאים?" |
|
בוב לא זכר עוד יום כל כך מעצבן כמו היום הזה.
כל מה שהוא רצה היה ללכת לשירותים. במקום זה הוא קיבל אלכימאי שמנסה לגנוב לו את החרב, ברק שבא משום מקום ואיש בגלימה כחולה ששיטח אותו על הרצפה. הוא כבר עמד לוותר על כל הבלאגן וללכת הבייתה, כשגילה שהחרב שלו קיבלה צורה של בומרנג. זה מאוד הכעיס את בוב. בקפיצה שלא הייתה מביישת עז הרים, הוא זינק על אייס, אחז בגרונו, ניער אותו וצעק: "החרב שלי! תראה מה עשית לחרב שלי מטומטם! עם מה אני אהרוג עכשיו את האלכימאי המוזר הזה?" |
|
"ידיים למעלה, אה... מה שלא תהיה!"
|
|
לאחר שקין ירד ממני אני צועק לו בזעם "היי אתה שם...מי אתה? מאיפה באתה? איך אתה מאז לנחות אלי!!!"
|
|
"או, אני מאוד מצטער אדוני, פשוט אנחנו הגענו מהעתיד בכדי להציל את טירת העורב הלבן מיידי הנקרומסטר ונראה שנחתנו על חרביך, תראה, אני בטוח שאפשר לפתור את כל זה בצורה מתורבתת"
אך המילים נבלעו בתוך צעקותיהם של הנוכחים האחרים ונראה שבוב לא שמע את הדברים, טוב או זה או שהוא לא שם עליהם קצוץ כי הצוואר של אייס עדיין תפוס ומתחיל להגיע מאט מאוד חמצן לגוף שלו |
|
"אני חושב שכרגע הצלתי אותך, אלכימאי... במקומך הייתי מדבר לעצמי קצת יותר בכבוד".
|
|
בוב אף פעם לא אהב שאומרים לו מה לעשות. הוא גילה שהוא אוהב את זה עוד פחות אחרי שהוא מתעלל בצדק במי שהשחית לו את החרב. למרות זאת, שמר על קור רוח, ואמר בהפתעה: "למה?"
|
|
ואז, קין אמר את משפט המחץ...
"משהו מלחיץ אותך, בוב?" הוא קיווה שזה באמת השם שלו- זה מה שהיה רשום על הנדן. |
|
"כי אנחנו אנשים מתורבתים" הייתה אמורה להיות תשובתו של אייס עד שראה את הגוון הירוק בפניו של בוב.
צווארו של בוב נתפס גם כן (ביד ברזל), "היי! תראה! אין לי זמן אלייך אורק מטונף, או מה שלא תהיה!"(סובלנות כלפיי גזעים "נחותים" אף פעם לא הייתה תכונתו החזקה של אייס, אבל קצת גזענות עדיין לא הזיקה לאף אחד. אם לא מחשיבים את צבא הדרקון השחור שהוכחד לגמרי בקרב נגד אורקים רק כי המלך שלהם שנא יצורים ירוקים) |
|
בוב מעולם לא הכיר או שמע על קומנדר קין. יכול להיות שזה קשור לעובדה שקין בא לעולם הרבה אחרי שבוב כבר מת. לכן הוא לא יכול היה לדעת שמדובר בילד (לשעבר) גאון, שהספיק להציל את העולם כבר כמה פעמים. ולמרות תלבושתו המוזרה של קין, בכל יום רגיל הוא היה עונה: "לא".
אבל אז אייס תפס את צווארו של בוב ביד הברזל שלו. בוב לא כל כך אהב את הרעיון. הוא אהב אותו עוד פחות כששמע את אייס קורא לו "אורק" (בוב לא סימפט אורקים). "אורק?!" שאג בוב. הוא בקושי הרגיש איך שהוא מאבד את השליטה בעצמו. לפתע השתלט עליו גל אנרגיה גדול והוא החל לשנות את צורתו. לעיניהם המשתאות של הצייד, קין, אייס ושאר באי הפאב, דמותו של בוב המשיכה להשתנות, עד במקום הגלדיאטור הירקרק שעמד מולם, ניצב לפניהם זאב מאוד, מאוד גדול. |
|
נראה שהיד של אייס כבר קצת קטנה בשביל הצוואר השרירי והענקי של החייה שעומדת לפניו וחושפת מלתעות ענק!
בכל מצב אחר אייס היה משתמש ביכולותיו הקסומות ונלחם עד שהיה מביס את הייצור המפלצתי, אבל הוא לא רצה לשרוף את הפאב שנראה כ"כ נחמד (אם מישהוא אחר אומר לכם שזאת לא הסיבה, הוא משקר), כך שאייס החליט לזנק לאחור ולפתוח בריצה כמו שרגליו לא רצו מעולם! |
|
לזאבוב לא הייתה שום כוונה לתת לחצוף הקטן שאחז בצווארו להתחמק. אייס אולי רץ כמו שלא רץ מעולם, אבל הוא עדיין היה רק בן אדם. ולבן אדם אין סיכוי בתחרות ריצה מול זאב. בכמה קפיצות מהירות הגיע אל דלת הפאב וחסם את היציאה בגופו, תוך שהוא נוהם באיום לעבר אייס.
למזלו של אייס, הפאב שבו כל זה התרחש היה פאב זול. מאוד. אחד הדברים שהבליטו את העובדה הזו היה הרצפה המלוכלכת מאוד. כל כך מלוכלכת, עד ששיירי בשר צלוי נראו בכל פינה. וברגע שהזאבוב כבר עמד להתנפל על אייס, ניחוחו של הבשר כבר עלה באפו. הוא החל לאכול מהרצפה את השיירים, ולמרות שעדיין חסם את היציאה היחידה מהפאב, לא נראה שהוא מעוניין לתקוף. לפחות לא כרגע. |
|
אייס גם שם לב שהפאב זול והחליט שהוא צריך תירוץ אחר ל"למה הוא לא תוקף" אאה זאת אומר סיבה! לא תירוץ, סיבה.
בכל מקרה אייס החליט שהוא לא יתקוף את הזאב שלא תוקף אותו חזרה (התעללות בחיות וכל זה). |
|
[טוב, נו. אני משום מה, הייתי תחת הרושם שכבר עזבנו את השירותים, אבל לא משנה. אבל רק כדי שזה לא יקרה שוב - תשאירו עוד חלון פתוח ותרעננו אותו לפני שאתם שולחים הודעה. ככה תהיו בטוחים (עד כמה שאפשר) שאף אחד לא שלח הודעה בינתיים]
הזאבוב שנרגע בינתיים, התחיל להשתנות בחזרה לבוב. בוב מצא עצמו כשהוא רכון על ארבע, ואוכל בשר מטונף מהרצפה. הוא הקיא את הבשר בשאט נפש, וקם. "אוף," הוא אמר. "כל עניין שינוי הצורה הזה מתחיל להימאס עלי. איפה החרב שלי?" ואז נזכר שהיא הפכה לחצי מלבן. "אתה!" הוא הצביע על אייס. "אתה חייב לי חרב חדשה!". |
|
אייס שהתלבט מאוד בין להגיד "אאה, אוקיי" ולהמשיך במשימתו החשובה לבין לשמור על כבודו ולצאת לקרב כנגד ירוק העור, לא שם לב שבינתיים הוא פשוט עומד שם ובוהה בבוב עם מבט די מטומטם מרוח על פניו
|
|
אני ניגש לבוב ואומר לו "היי אתה בוב...אם תשיג לי חומרים אז אני יכול ליצור לך חרב חדשה..."
לאחר מכן אני יושב אל אחד הכיסאות ומתבונן באיש המוזר אם הבגדים המוזרים ומנסע להבין מה זה הנשק שהוא מחזיק |
|
מרטין יצא מהשירותים.
"אה... הפסדתי משהו?" מרטין התחיל להלך בחוסר שיווי משקל. "מישהו מוכן לעדכן אותי במהשהפסדתי בזמן ש.. אה.. הקאתי..?" |
|
לאחר שהרוחות בחדר נרגעו(איכשהו, קל זה לא ממש היה), גיבורינו ניסו לספר זה לזה את הסיפור שלהם.
מרטין הסביר שוב את מטרתו, אליה כבר הסכימו להצטרף VampireHunter ו-Androsyn. אייס וקין הסבירו אף הם את סיבת הימצאותם במקום, ואייס כעת ניסה לחשוב מה עליו לעשות, מאחר שהוא עצמו לא היה בטוח לגמרי. הוא ידע שעליו ללכת או לטירת העורב הלבן...או שמא עליו לחפש את החרב המסתורית הזאת גם כן...? אולי היא תעזור לו להגיע למטרתו אף היא...? אולי בכלל כדאי לו לקחת כיוון אחר...? מה שלא יהיה, הוא החליט שכדאי לו לקחת איתו את קין לאיפה שהוא לא ילך. בוב גם הוא לא הביע עדיין את דעתו מה ברצונו לעשות. |
|
"המממ...נראה שהחרב הזאת תהייה שימושית בהבסת הצבא של הנקרומסטר...אני מוכן להצטרף אליכם אם לאחר שנשיג את החרב ניצא כולנו (כולל החרב) להלחם בנקרומסטר"
|
|
מרטין לקח עוד משקה.
"ענבים!!! ענבים!!" הברמן נתן לו כאפה שיירגע, ומרטין המשיך: "אני היחיד שיודע את המיקום של החרב! אתם צריכים לשלם לי בשביל שאני אהיה לכם מורה דרך!!" |
|
"משקה נוסף יספיק??"
|
|
בוב אף פעם לא אהב לחשוב הרבה. הוא העדיף בהרבה להשתכר. אבל בכל זאת, הוא היה זקוק לחרב חדשה. הוא אמנם יכל להילחם גם באגרופים, אבל העדיף בהרבה את מגע הפלדה של חרב טובה. "החרב הזו," הוא חשב לעצמו "נשמעת לי כמו משהו שאני צריך לבדוק."
"גם אני מצטרף" הוא הודיע. "ובגלל שלא נראה לי שיש פה מישהו שיודע להשתמש בחרב יותר טוב ממני, אני גם אשמור אותה לעצמי. אתם יכולים לקחת לעצמכם את האוצר. מישהו מתנגד?" הוא הרים את מרטין מהצוואר לעבר התקרה, ואמר: "התשלום שלך יהיה מגעה הנעים של הרצפה. איך אני בשבילך?" |
|
"לא אכפת לי מי מחזיק בחרב, כל עוד הצד השני שלה תקוע עמוק בתוך הנקרומסטר! אז לפי מה שהבנתי בוב לוקח את החרב...אם כך, אם אתם רוצים שהקסמים שלי יגנו עליכם במסע הזה, אני אצטרך את מילתו של ה,,,מה אתה דרך אגב? לא משנה,,,שלאחר שהמסע הזה מסתיים הוא יוצא להלחם בנקרומסטר! עד המוות!!"
(אייס לא היה בטוח שהוא רוצה לבטוח במילתו של בוב, אך למען האמת הוא העדיף את בוב הופך לאט לאט לשלד מצחין אחרי מכת החומצה של הנקרומסטר במקרה והחרב לא באמת חזקה כמו שאומרים שהיא) |
|
"מה קורה פה? אתם כולם מצטרפים גם למסע אחרי החרב? אני מוכן להתחלק...אני אקבל את הכוחות המסתוריים של החרב ובוב יקבל את החרב עצמה...מוסכם?
הממ.. מה עם האיש עם הקובע המוזר גם הוא מצטרף? ואיך קוראים לאיש עם התיק מלא בחומרים?" *אומר בשקט* שמי הוא Androsyn למי שלא מכיר אותי עדיין... |
|
"לי קוראים הצייד...וזה זה לא סתם תיק מלאה בחומרים!!אלא חומרים מאוד נדירים שקשה לימצוא בטבע!!"
|
|
ציטוט: "משקה נוסף יספיק??" מרטין ענה לו בעדינות: "לא!!!! אני רוצה את הזהב!!!" ציטוט: בוב אף פעם לא אהב לחשוב הרבה. הוא העדיף בהרבה להשתכר. אבל בכל זאת, הוא היה זקוק לחרב חדשה. הוא אמנם יכל להילחם גם באגרופים, אבל העדיף בהרבה את מגע הפלדה של חרב טובה. "החרב הזו," הוא חשב לעצמו "נשמעת לי כמו משהו שאני צריך לבדוק." "גם אני מצטרף" הוא הודיע. "ובגלל שלא נראה לי שיש פה מישהו שיודע להשתמש בחרב יותר טוב ממני, אני גם אשמור אותה לעצמי. אתם יכולים לקחת לעצמכם את האוצר. מישהו מתנגד?" הוא הרים את מרטין מהצוואר לעבר התקרה, ואמר: "התשלום שלך יהיה מגעה הנעים של הרצפה. איך אני בשבילך?" "אם תהרוג אותי לא יהיה לך לא כסף ולא חרב. וגם הנרקומן המאסטר הזה יישאר בחיים! זו החלטה שלך." למרטין בחיים לא היה את האומץ להגיד את כל זה אם הוא לא היה שיכור. |
|
בוב שקל את האפשרויות שעומדות בפניו. ממש התחשק לו להרוג מישהו, אבל הוא גם רצה חרב חדשה, ומה שמרטין אמר לו דווקא נשמע הגיוני. הוא גם לא ראה הרבה כבוד בלהרוג מישהו שיכור. באי חשק בולט הוא הוריד את מרטין לרצפה, ורטן לעבר אייס: "אתה יכול להיות בטוח שאני אעזור לכך עם הנקרופיל הזה שלך. אבל קודם כל," אמר בעיניים בוהקות "למצוא את החרב שלי!"
|
|
"אז סיכמנו כולם?" ניכר בקולו של מרטין שהוא מודה לאלים שבשמיים.
"אני מראה לכם את הדרך לחרב האקרנות', והכסף יהיה שלי? מובן שאני אחלוק איתכם קצת. 70% לי, ואת השאר תתחלקו ביניכם. סיכמנו?" מרטין גיהק. "אה.. ואם נמצא סרטנים בדרך אני רוצה לאכול אותם." |
|
"אני הולך לאן שאייס הולך, הוא הבטיח לי תמלוגים אם יצא מזה סרט".
|
|
"אני ילך אחרי כל מי שיודעה מידע כל שהוא אל החרב..."
|
|
אייס הידק את גלימתו, חיזק את רצועות כפפתו, בדק שלא גנבו לו כלום כל הזמן הזה שהוא היה עם המפוקפקים האלה, ניסה ליצור את המבט הכי מגניב שהוא יכל על הפנים (תקריב, תקריב בקשה)
"And so it begins&#8221; |
|
לאחר שהחבורה הצליחה להתגבר על הבעיות הזמניות(או התמידיות), סוף סוף היא החליטה לצאת בחיפוש אחר החרב, כל אחד מסיבות משל עצמו, והם עדיין לא הוכיחו איך הם מסוגלים להתנהג ביחד כחבורה.
בוב החליט שאולי כדאי שהוא ימצא אישהו נפח לפני היציאה מהעיר כדי לקנות לעצמו חרב פשוטה לפחות, שכן הוא לא הרגיש בנוח בלי אחת. עם מרטין מוביל בראש, החבורה שמה פעמיה אל מחוץ לעיר, לעבר מסע אל הלא נודע... |
|
לקראת היציאה מהעיר, בוב הבחין בנפח מכין גרזן מחוץ לנפחיה שלו. הוא נעצר מול הנפחיה והביט בכלי הנשק המוצגים לראווה. חרב אחת צדה את עינו. הוא עמד לשאול את הנפח כמה החרב עולה, ואז נזכר שבעצם בזבז את כל הכסף שלו בלילה הקודם. למזלו של בוב, בצעירותו הוא גילה שמחסור בכסף אינו מכשול שלא ניתן לעבור. אבל הוא יזדקק לפעולת הסחה כדי שהנפח לא ישים לב אליו. הוא פנה אל החבורה וביקש מתנדב.
|
|
"למה שאייס לא ישתמש באחד הכסמים שלו?!"
|
|
"לא קשה מדיי", אמר אייס, ופרש את ידייו, ידו השמאלית (זאת עם הכפפה) החלה לזהור בצבעים סגולים.לפתע, לתדהמת הנוכחים נשלפה ידית של חרב מיידו, הוא תפס אותה בידו הימנית והחל לשלוף חרב מעוצבת בצורת עורב מיידו, הלהב הייתה מעוצבת היטב, חדה ומרהיבה. הוא הוציא אותה לגמרי, סובב אותה בידו והלהב התנוצצה באור השמש.
אייס התקרב אל בוב ושאל אותו איזו מן החרבות מצאה חן בעיניו, בוב שהיה עדיין די המום הצביע על המדף לעבר אחת החרבות. אייס התקרב אל הנפח, הנפח הפסיק את העבודה על הגרזן והרים את מבטו. אייס סובב את החרב פעם נוספת והניחה על השולחן, הוא ליטף את הלהב באצבע יחידה וחייך. "אני מציע החלפות, החרב שלי, בעד זאת ששם על המדף" הנפח הרים את חרבו של אייס ובדק אותה, הידית הייתה מעוצבת היטב, הלהב חד, ולא נראו שום פגמים. אייס חייך. "נראה שהוא לא יודע", הוא חשב. סוד החרב היה שבעוד כ-5 או 10 דקות היא תתפוגג באוויר ותחזור לתוך הכפפה הקסומה של אייס. אייס לא רצה לבזבז אנרגייה קסומה, והחרב לקחה ממנו לא קצת, אבל המבט על פניי חבריו החדשים היה שווה את זה. חוץ מזה מה שווה בוב ללא נשק טוב בידיו. הנפח הרים את עיניו לעבר אייס, חייך, ואמר: |
|
"נשמע הוגן למדי, אם זאת, יש לא מעט רמאים שמסתובבים כאן לאחרונה.
אני מוכן להחלפה, אם תשלם לי חלק ממחירה הרגיל של החרב בה אתה מעוניין. הייתי אומר ש-7 מטבעות זהב הם סכום הוגן". כדי לא להיראות כמו אידיוט, אייס החליט שכדאי לו לקבל את ההצעה...ולאבד כמעט את כל כספו. |
|
אייס לוקח את החרב, מסובב אותה באוויר וחוזר על החבורה. הוא מושיט את החרב לבוב ואומר
"החלפתי לך את החרב השבורה באחת יותר טובה. עכשיו בואו נסתלק מכאן" |
|
בוב לוקח את החרב, קצת בלי חשק. הוא כבר החל להרגיש את האדרנלין זורם בדם והמחשבה על זה שיצטרך לוותר על הגניבה הפעם אכזבה אותו. אבל החרב נראית לא רע. היא אמנם לא משתווה לחרב הקודמת שלו, אבל המחשבה על אקרנות' ממלאת אותו בסיפוק.
"טוב, אז הולכים" הוא אומר. |
|
"ובכן..." אמר מרטין שהספיק בינתיים להתמקח. בינתיים לפחות. הוא לא שכח להשאיר לעצמו כמה בקבוקים בתרמיל. "אם כך כולם מוכנים? חרב יפה בוב.. טוב.. נצא לדרך! אני חושב שכדאי שנלך משם..." אמר. והחבורה החלה ללכת אחרי מורה הדרך הכי טיפש בהיסטוריה.
|
|
בהתחלה זה לא נראה כאילו מרטין יודע את הדרך. הוא תמיד נעצר לרגע ואמר: "אני לא זוכר שאמור להיות כאן עץ!" או משהו בסגנון..
עד שלפתע קין בדק במצפן שלו, וגילה שהם בכלל בכיוון צפונה, ולפי מה ששמע ממרטין החרב נמצאת בדרום. מרטין הנבוך ואחריו החבורה הזועפת הלכו חזרה. דרומה. מהרגע הזה הבינה החבורה שמרטין בהחלט יודע את הדרך. הוא פשוט לא חכם במיוחד. |
|
החבורה המשיכה דרומה, והגיעה לעיירה קטנה.
מרטין הסביר שהדרך ארוכה, ושעליהם לקנות צידה לדרך. בעיירה לא היו חסרים חנויות מכל סוג. וכל אחד יכל למצוא מה שהוא מחפש. הבעיה הייתה שהמחירים בחנויות היו יקרים מידי. מי שהיה לו כסף יכל להסתדר, אבל מי שאין לו כסף? מה עושים? מרטין הלך לקנות לו משקה קטן, בזמן שהחבורה התייעצה. |
|
לרוע מזלה של החבורה, זמן קצר אחרי שהם הגיעו לעיירה, אורקים החליטו שבא להם לבזוז אותה ולהטיל עליה טרור.
הם חששו מלהיכנס לעיר הבירה בגלל השומרים, אך בגלל ריבוי העיירות שמסביב לעיר, היה קשה לשים שמירה על כולן. חבורה של כעשרה אורקים, בליווי אורק אחד גדול יותר שנראה כמנהיג הכנופייה, פרצו לעיירה, מבריחים את התושבים שנסו מהם בבהלה, ופנו לעבר הריסת בתי העיירה. |
|
בינתיים מרטין בפאב לקח את המשקה האהוב עליו, וברגע שהתכוון לשלם למוכר שמטבעות המזוייפים שלו נכנס אחד האורקים והבריח את כל מי ששהה בפאב באותו זמן.
רק מרטין נשאר בפאב חסר עונים. הוא הסתתר מאחורי הדלפק. התפלל שאחד מבני החבורה ייכנס במיקריות לפאב ויעזור לו. מרטין היה חלש מכדי להלחם אפילו בילדה קטנה. והוא מעולם לא פגע בזבוב. לא כי הוא לא רצה, פשוט הזבובים בימינו יותר מידי אלימים בשבילו... |
|
בוב, שכזכור לא כל כך סימפט אורקים, די אהב לראות דם של אורקים. הדחף הראשוני שלו היה להסתער, אבל עשרה אורקים היו יותר מדי, גם בשבילו. הוא לא שם לב לאורק שנכנס לפאב, ואמר לחבורה:
"חפו עלי בזמן שאני מנסה לחסל את הגדול. אם הוא ימות, אולי האחרים יברחו". בלי לחכות לתשובה, הסתער לעבר חבורת האורקים שהחלה בינתיים לבזוז את העיירה. |
|
מרטין המשיך להתחבא מתחת לדלפק בזמן שהאורק הורס ושובר את כל השולחנות והכיסאות שבפאב. מרטין הציץ מבעד לדלפק: הוא והאורק לא היו לבד בפאב - יהיה שם עוד מישהו. איש מסכן שניסה להתחבא מתחת לאחד השולחנות. מרטין ראה איך האורק הורג את האיש המסכן. מוות היה נושא רגיש בשביל מרטין. הרי הוא רצח את אחיו. לא שיש לו איזשהם ריגשות אשם. לראות מישהו מת עושה אותו רעב.
לפתע מרטין נזכר באלפקה שלו. "הסוס שלי!" חשב מרטין בליבו. "הוא עדיין מחוץ לפאב! אני מקווה שהאורקים לא עשו לו דבר!" מה שמרטין לא ידע זה שהאלפקה שלו הצליחה להשתחרר מהקשר הטיפשי של מרטין, וברחה לה מהעיירה. היא נעלמה לה בין ההרים שבאופק. |
|
בנתיים שבוב נלחם נגד האורק הגדול אני מוציא מהתיק כמה חומרים מוזרים(בישביל האחרים) ואת הגיר שלי בנסיון לזמן כלב שיעזור לבוב בקרב נגד האורק בגדול....אני מתחיל לצייר אל הריצפה כל מיני סמלים מוזרים בתוך שתי עיגולים גדולים...."טוב עכשיו רק נשאר להגיד את המילים" אני אומר בלחש...אני אומר את מילות הזימון בלחש כך שאף אחד לא ישמע ומחקה לראות אם הזימון הצליח...
|
|
פתאום מהמחבוא של החבורה יצאו הבזקי אור כחולים ואדומים...לאחר שהבזקיי האור והאשן נעלמו הופיע כלב שחור.
הכלב קפץ על האורק הגדול תפס אותו ברגלו הימנית כך שהאורק התחיל לדמם... |
|
כשהחבורה התפצלה לחנויות השונות, אייס וקין הלכו לכיוון אחר לגמרי בנסיון למצוא "משהו מעניין לעשות גם אם אין לך כסף" לצערם הרב הם נאלצו "להתפצל" לאחר שאייס ראה בחורה יפה והשאיר בטעות את קין מאחור..
לפתע הופיע אורק ותפס ביד הבחורה "הי, בוס! מצאתי אחת!" מה שהוא לא מצא, זה את השיניים שלו, היו יותר מדי לחפש. לאחר שחטף אגרוף ברזל ודימם קצת (קצת הרבה), האורק שלף פטיש מלחמה והסתער על אייס שהבחין בבוב והצייד נלחמים בקרבת מקום. אייס הדף את המכה אך נפל על הריצפה. האורק תקף שנית, רגע לפני שהנחית את פטישו על ראשו של אייס, שרשרת עם חוד חנית בקצה נשלפה מיד הברזל של הקוסם ושיפדה אותו בבטן, הכאב האט את תגובתו של האורק והמכה הייתה איטת מספיק בכדי שאייס יתחמק ממנה. אייס קם על רגליו והחל לרוץ מסביב לאורק ההמום, קושר אותו עם השרשרת. האורק נפל על האדמה, ואייס זינק עליו, שובר את גולגולתו באגרוף ברזל. הדבר כאב לאייס מאוד! נראה שהמכה שהדף הייתה חזקה משחשב. אייס קם בכדי לגלות עוד 3 אורקים מולו, היו עוד 6 מאחור אך הם היו עסוקים בחבריו |
|
בוב, שראה שהכלב מעסיק בינתיים את האורק הגדול, פנה לששת האורקים האחרים שהיו בסביבה, ולא שם לב שאייס ניצב לגמרי לבדו מול שלושה.
הוא הסתער על הראשון, ובאבחת חרב מהירה כרת את היד שהחזיקה באלה. הוא הצליח לחסום בעזרת המגן אורק שני, אבל אורק שלישי, שבא מהצד, הנחית עליו מהלומה. הנזק שנגרם לו לא היה חמור, אבל המכה זעזעה אותו קשות, והוא התנודד מצד לצד. המצב נראה רע. |
|
*נזק עד כה: נזק קל ליד של אייס, מכה(בראשו? לא אמרת איפה, Azurerider) בעזרת אלה בראשו של בוב, שגרמה לו זעזוע קל*
האורק אשר ננשך ע"י הכלב מעד, אך אורק אחר חיסל את הכלב במכת חרב. כעת היו על בוב 4 אורקים פעילים, אחד שניסה לטפל ברגלו, ועוד אחד שדימם קשות מידו הכרותה, פצוע בצורה קשה, ונראה רק כרוצה להסתלק מהמקום. האורקים נראו כעוסים מאוד. אחד מהאורקים שתקפו את אייס הצליח לפגוע בעזרת פיגיון בידו הימנית של אייס בצורה שטחית, אך שגרמה לו לדימום. |
|
Androsyn שישב בסמטה חשוכה ואכל משהו מוזר שהוציא מהשק שלו, שמע צעקות מפאב שהיה בקרבת מקום והלך לבדוק מה קורה שם.
כשהוא הגיע לשם הוא ראה דרך החלון אורק זורק שולחנות באוויר. Androsyn התגנב בשקט ופתח את הדלת של הפאב בלי שהאורק שם לב, כיוון וירה לעברו חץ. החץ פגע בידו השמאלית של האורק באמצע זריקת בקבוקים על האיש המת, מה שממש עצבן את האורק. Androsyn עזב את הקשת והוריד את הכפפה הימנית מידו והחל למלמל מילים משונות. האורק בנתיים הוציא את החץ מידו שהייתה מלאה בדם הרים חצי רגל של שולחן מהרצפה ורץ לעבר Androsyn. האורק חבט בבטנו של Androsyn והעיף אותו על הרצפה, למזלו של Androsyn הוא בדיוק סיים את הלחש. האורק ניסה שוב להכות אותו הפעם בראש, &#8206;בתגובה תפס את ידו של האורק. עשן התחיל לצאת מידו של האורק ולאחר כמה שניות חלק ממנה פשוט התפורר. האורק שלא יכל כבר לשאת בכאב הושיט את ידו לאחור וצרח מכאבים... Androsyn ניצל את ההזדמנות קם, שלף את הפגיון ודקר את האורק מספר פעמים בחזה ושיסף את הגרונו. Androsyn בכלל לא שם לב שמרטין הסתתר מאחורי הבר ורעד מפחד... הוא יצא מהבר לחפש עוד צרות(אורקים). |
|
מרטין התחיל לשוטט בין הגופות שבפאב, חיפש בכיסיהם של הגופות ולקח את כל כספם של המתים.
מרטין דילג מעל גופת האורק ויצא החוצה. הוא ראה איך כולם נלחמים באורקים השונים. הוא ראה שהאלפקה שלו נעלמה. מרטין נבהל. הוא החליט שעליו לעשות מעשה! הוא לא יכול להשאר במקום ולא לעשות כלום בזמן שכולם נלחמים באורקים! מרטין ברח דרומה. לכיוון ההרים. |
|
*צודק עידן, באמת שכחתי לכתוב שהמכה כוונה לראש.*
ארבעת האורקים התחילו להתעלל בבוב ההמום. הם לקחו את החרב שלו, טלטלו אותו מצד לצד, בעטו בו באכזריות בכל חלקי הגוף ואפילו קראו לו 'זקסקלק' (מילת גנאי באורקית נפוצה שמשמעותה 'זה שנראה כמו חסה'). לבסוף, נמאס להם מהמשחק החדש. שניים מהם הרימו את בוב, שלישי אחז בחרבו וקירב אותה אל גרונו. הרביעי הסתכל מסביב, בחיפוש אחרי משחק יותר מעניין. הם לא שמו לב שבוב מושיט יד אל נרתיק הצד שלו, ומוציא משם את סיכת פריצת המנעולים שלו. ברגע שבוב היה קרוב מספיק אל האורק עם החרב שלו, הוא תקע את הסיכה עמוק בעינו של האורק, שהפיל את החרב והחל לצרוח בכאב. שלושת האורקים האחרים לא תפסו בהתחלה מה קרה, אבל תוך שניות התעשתו, והחלו לבעוט בבוב באכזריות גדולה אפילו יותר. המצב נראה רע אפילו יותר מקודם. |
|
מצבו של אייס לא היה טוב יותר, שלושה אורקים הקיפו אותו, אחד אחז בחרב אדירה, השני בגרזן, אך הבעיה הגדולה ביותר הייתה האורק הקטן יותר, הוא אחז בשני פגיונות והיו לו עיניים של מטורף. הוא לא הפסיק לרגע לרקד מצד לצד וללקק את השפתיים שלו. יריבים מהירים היא חולשת כל מטילי הקסמים, ואייס לא היה יוצא דופן. האורק כבר פצע את ידו הימנית של אייס, ויד שמאל הייתה פצועה עוד מלפני כן ממכת הפטיש. אייס ידע שאם הוא יחשמל או יצית את אחד האורקים, שני האחרים יספיקו לחסל אותו.
אייס החל לברוח, הוא רץ לכיוון שבו הוא ראה לאחרונה את קין בתקווה לעזרה. לפתע חש כאב עז בגבו. סכין הטלה הורידה אותו על האדמה, האורק המטורף זינק לפנים מוכן לשסף את גרונו של הקוסם הפצוע. אייס הסתובב והסכין נתקעה עוד יותר עמוק בגבו, גורמת לו עוד יותר נזק. שלושת האורקים היו מעליו, הקטן שהיה המהיר מביניהם היה הקרוב ביותר. אייס הושיט את ידו לפנים וצרח! גם בגלל הכאב וגם בכדי להתרכז. ברק נורה מידו, מעיף את האורק הקטן לאחור כמה מטרים! שני האורקים ההמומים הסתכלו לאחור על חברם המעופף בזמן שאייס הספיק לקום ולתקוע את אחד הפגיונות שנפלו לאורק עמוק בגרונו של האורק שאחז בחרב. המכה לוותה בזעקת קרב אימתנית, אך למען האמת אייס כבר החל לקבל סחרחורת. האורק השלישי הניף את גרזנו ופגע ביד הברזל של אייס, מעיף אותו שוב לאדמה. אייס היה כבר מטושטש לגמרי. הוא ניסה לשמור על ריכוז בעוד שהוא מושיט את ידו לפניו בניסיון לזמן ברק נוסף. האורק התקרב אליו. |
|
*תיאור קרב עד כה:
אייס הרג אורק אחד, בוב שיתק אורק אחד. נותרו שלושה אורקים על בוב, ושניים על אייס. ונא לא לשכוח שמנהיג חבורת האורקים עדיין חי אף הוא* *נזק: אייס פצוע קשה, מדמם וכרגע גם קרוב מאוד לעילפון. בוב פצוע בצורה בינונית. שניהם בסכנת מוות* |
|
--כמה דקות לפני הפלישה--
קין הסתובב בעיר וראה שהוא לא מוצא שום דבר מעניין לקנות, וחוץ מזה- לא היה לו כסף, אז הוא החליט לצאת מהעיר ולהסתובב בחוצות, לא מודע לשום פלישה אורקית שעומדת לבוא. הוא שמע רעש וראה ענן אבק גדול עולה מהעיר, אבל הוא חשב ששני תושבים מטומטמים התחילו מריבה שגררה את כל העיר או משהו כזה- אחרי ביקור בפאב הוא חשב שהוא מכיר את האופי של תושבי המקום. אחרי שקין נח קצת, הוא החליט לחזור לעיר ולומר לאייס שנמאס לו והוא חוזר לעתיד. הוא הגיע למקום שבו הוא ואייס התפצלו.הוא מצא את אייס באמצע רחוב שנראה הרוס כמעט לגמרי, פצוע ונלחם באורק עם גרזן. קין פחד להתקרב- לא היה לו סיכוי בקרב פנים מול פנים, אבל הוא לא רצה לירות באורק מרחוק עם האקדח כי הוא פחד לפגוע באייס. קין חשב כמה שניות, ואז רץ לכיוון של האורק ואייס. הוא ירה באורק מטווח בינוני וכיוון נמוך (כדי שאם יפגע באייס הפגיעה לא תהיה רצינית). הוא פגע ליד האורק, שהסתכל לכיוון של קין- והתחיל לרדוף אחריו. קין היה יותר מהיר מהאורק הפצוע. תוך כדי ריצה, קין ירה בשלשלת שהחזיקה שלט ברזל כבד של חנות. השלשלת נשברה בתזמון מושלם- שלט הברזל הכבד נחת בדיוק על האורק. |
|
קוחאבאדו שבא בידיוק לפתח העיירה כדי לקנות לו בגדים חדשים שמע קולות מוזרים והמון צעקות של כאב. הוא רץ כדי לראות מה מקור הרעש. קוחאבאדו מיצמץ ולפתע הופיע מולו אורק גדול במיוחד, שלא דומה לשאר האחרים בגודלו. "לא חשבתי שאורקים כל כך גדולים..." לקוחאבאדו לא נותרה ברירה אלא להלחם באורק שלא נתן לו לזוז. מהצד ראה קוחאבאדו לוחם הדומה לאורק שמנסה להדוף 2 אורקים, אך ללא הצלחה.
קוחאבאדו שלף את חרבו שהייתה מאוד ישנה ולא חזקה במיוחד. קוחאבאדו רץ לעבר האורק, הניף את חרבו לעבר האורק אך הוא התחמק. האורק תקף אותו מהצד אבל קוחאבאדו הצליח לעמוד על הרגליים מכיוון שהמכה לא הייתה חזקה. קוחאבאדו ניסה לתקוף שוב אך הפעם האורק הדף את חרבו של קוחאבאדו וחרבו נתקעה על העץ. לקוחאבאדו לא הייתה שום ברירה אלא להשתמש במעט הקסמים שהוא יודע. |
|
Androsyn שכבר התאושש מהקרב עם האורק הראשון התחיל ללכת למקום אחר ששמע ממנו רעש. כאשר הוא עבר באחת הסמטאות החשוכות יותר הוא שמע צעקות ממש קרובות כנראה של בן אדם, הקול היה מוכר. הוא התקרב בשקט לרחוב כשהוא הולך בין הצללים עד שהוא ראה את אייס מנסה להתגונן מפני שני אורקים. Androsyn היה חכם, הוא לא התפרץ לקרב בנסיון להציל את אייס אלה חשב כמה שניות על אסטרטגיה...פתאום עלה רעיון במוחו הזדוני...הוא התחיל למלמל מילים משונות שוב מלוות בתנועות ידים, פתאום לתהמת כולם גופת האורק שהייתה שם התחילה לזוז וחלקים מן הבשר שלה עפו לצדדים, לפתע פרץ החוצה השלד של האורק מלא בדם. אייס שכבר ראה שלדים בעבר היה פחות מופתע מן האורקים הם ממש השתתקו מפחד (ביחוד הקטן). השלד הרים את החרב שהייתה מונחת לידו והתחיל להלחם באורק הגדול. האורק הקטן היה בשוק, הוא פחד פחד מוות, הוא פשוט לא יכל לעמוד בזה וברח(הוא היה רגיל לראות עצמות רק בפה שלו ולא מנסות להרוג אותו)... Androsyn רץ לעבר אייס שהיה על הרצפה, (גם הוא לא ממש הבין מה קרה שם) הרים אותו וסחב אותו כמה שיותר רחוק. השלד כנראה התפרק אחרי דקה כי Androsyn לא היה מיומן עדיין בקסם הזה וגם הוא התרכז יותר בלסחוב את אייס על גבו...
|
|
האורק הקטן ברח מפני השלד, אך השלד לא ממש הרתיע את האורק הגדול, שהמשיך להילחם בו עד שהוא נעלם.
כעת הוא היה עצבני והחליט לחפש את הקוסם הטורדני שזימן נגדו את השלד. |
|
קוחאבאדו התרחק במקצת מהאורק והחל בתזוזת ידיים. האורק הגדול רץ לעבר קוחאבאדו אך לפתע נראה אורק קטן רץ במהירות שיא אשר עצר את ריצתו של האורק הגדול ונתן לקוחאבאדו מספיק זמן כדי לעשות את התנועה שרצה. קוחאבאדו שלח את ידיו קדימה והאורק הגדול נפל על הקרקע והחל לנחור. הוא ידע שזו ההזדמנות שלו להרוג את האורק אך לא היה לו עם מה. הוא ידע שאם ייתן לו אגרופים, השפעת השינה תפוג והוא לא יצליח להרוג את האורק בכמה אגרופים. הוא החליט שהוא צריך להעלות על העץ ולקחת את חרבו בחזרה. הוא החל לטפס על העץ שהיה מאוד קוצני אך הוא הצליח להתמודד עם זה, ולהמשיך לטפס. קוחאבאדו ראה את חרבו על צמרת העץ. כאשר הגיע קרוב לחרב הוא החל לאבד שיווי משקל והזיז את עצמו ואת צמרת העץ מצד לצד. דבר זה גרם לחרב ליפול על הקרקע. קוחאבאדו נאנח, קפץ מטה ונפגע קל מאוד בברכו השמאלית ממעשה טיפשי זה. הוא רץ אל החרב ואז מיהר אל האורק כי ידע שההשפעה של הקסם עומדת לפוג. קוחאבאדו הניף את חרבו והחל לצרוח הוא היה קרוב להרוג את האורק אך האורק תפס בשתיי ידיו את החרב. קוחאבאדו נדהם מהגנה זו של האורק. זה לא מנע ממנו להמשיך לתקוף, הוא נתן את כל כוחו בכדי לדקור את האורק אך האורק הדף את ההתקפה, קוחאבאדו עף והשטתח על הקרקע. חרבו עפה הישר לצווארו של אורק אחר (זה שתקף את בוב). האורק התחיל לצרוח מכאבים ונפגע די חזק. מכיוון שהחרב עצמה נפגעה וגם כי הייתה חלשה, היא נסדקה לגמרי וכבר לא הייתה שימושית. קוחאבאדו קיבל שריטות בכל גופו, ולא ידע כבר מה לעשות.
|
|
* קוחאבאדו נפצע פצעים קלים, ופצע בצורה בינונית את אחד משלושת האורקים שהיו ליד בוב*
|
|
לאחר התקפתו של קוחאבאדו, האורקים שעמדו ליד בוב איבדו קצת את העשתונות. הם לא ידעו אם להמשיך להרביץ לבוב או להתקיף את היריב החדש. בוב, שקו המחשבה התחיל לחזור אליו, שם לב שהמגן שלו, שנפל מידיו מיד שחטף את ההלם, שוכב מיותם ממש קרוב אליו. בזמן שהאורקים הצביעו לכיוונו של קוחאבאדו, הוא זחל כמה סנטימטרים על האדמה, ותפס את המגן. הוא גייס את כל הכוח שיכל, התרומם, והטיח את המגן בשיא העוצמה בפניו של האורק שעמד הכי קרוב אליו (אחד משני האורקים הבריאים). מעוצמת המכה נשבר אפו של האורק, וכמו כן גם כמה שיניים. לפני שהאורקים הספיקו להגיב, הוא מיהר אל חרבו שהייתה מונחת על האדמה לאחר שהאורק (שהפך לשתום עין) הפיל אותה, והרים אותה. הוא לא היה מספיק מרוכז על מנת ממש לתקוף את שלושת האורקים, לכן רק נופף בה בפראות מולם, מנסה להרוויח מספיק זמן עד שיוכל להתאושש לגמרי.
|
|
[קין: אני רשמתי שהאלפקה ברחה אל ההרים. איך היא הגיע אליך? תערוך בבקשה.
טראנקס: תודה שערכת את הזוועה שכתבת על האלפקה שלי (הוא הרג אותה, למי שתהה)] |
|
מרטין נעצר.
הוא הגיע להרי טוריסנדר. ההרים עם הפסגות המושלגות. הוא ידע שהסוס שלו אהב סגות מושלגות, אז הוא החליט לתפס ולחפש את הסוס שלו. הוא התחיל לטפס. במהלך הטיפוס מרטין חשב לעצמו על שאר החבורה. הוא קיווה שהאורקים לא פגעו בהם. אחרת לא יהיה מי שיגן עליו בהמשך המסע. אה.. לא משנה. הם הסתדרו. מרטין החליט שברגע שהוא יגיע לפסגה הוא יחכה להם שם. בתקווה ש"חבורה הסתומים האלה יזכרו שאמרתי להם שהחרב נמצאת בדרום, מעבר להרים". |
|
בוב כתב/ה: לאחר התקפתו של קוחאבאדו, האורקים שעמדו ליד בוב איבדו קצת את העשתונות. הם לא ידעו אם להמשיך להרביץ לבוב או להתקיף את היריב החדש. האורקים המבולבלים החליטו לעשות מעשה די חכם בשביל יצורים כמותם (מתברר שאחד משלושת האורקים הוא חכם יחסית לעשרה האחרים). מכיוון שבוב היה חלש מאוד, האורק הפצוע נשאר להכות את בוב (או שאולי הוא לא חכם?), אחד הלך לחפש עוד יריבים והאורק השלישי התקדם לעבר קוחאבאדו. קוחאבאדו קם על רגליו. מכיסו נפל לו צמר של כבשה ששמר ממשימתו האחרונה (לגזוז צמר של כבשה לקראת הקיץ). הוא לא וויתר וחשב על אסטרטגיה. כאשר קוחאבאדו יתקוף עם אגרופיו, האורק יתחמק, ואז עם רגליו, הוא יתקיל את האורק, הוא ייפול על הקרקע, וינסה להחלישו. אך מהחזית השניה נראה עוד אורק, שדמה לכל השאר ולא נראה שהיה בו משהו מיוחד. קוחאבאדו ידע שהוא מוקף משתי חזיתות. האורק רץ לעבר קוחאבאדו והאורק הגדול גם, שהיה קרוב יותר. הוא הצליח לחמוק ממנו אך האורק השני התקרב אליו. לפתע האורק עצר והחל להשתעל ולהוציא מפיו שערות. האורק נהיה סגול, ולא יכל לעשות שום מהלך. קוחאבאדו לא הבין את פשר ההעניין אך לא היה לו זמן לחשוב על כך. האורק הגדול התקרב אליו ושלח לעברו אגרוף. קוחאבאדו החזיק את האגרוף של האורק הגדול, ואז החזיק גם את ידו השניה. האורק הגדול לא הצליח להשתחרר מידו של קוחאבאדו. קוחאבאדו נתן נגיחה עם ראשו החזק לעבר בטנו של האורק הגדול. הוא עזב אותו ואז נתן לו בעיטה חזקה מאוד לעבר ראשו. האורק נקבר באדמה. קוחאבאדו ידע שהאורק הגדול עדיין לא מת, ואפילו לא גוסס. האורק השני לא הפסיק להשתעל ומכיוון שלא יכל להחזיק את עצמו נפל על הקרקע. קוחאבאדו צפה באורק שמתפתל על הקרקע ולא הבין מה קרה לו. מעל ראשו, נראה עשן. הוא חשב שאולי הוא חולה. האורק שהתגלגל מרוב שיעול והתרחק מקוחאבאדו, פסק להשתעל. קוחאבאדו חשב מהר, לפני ששני האורקים יתקפוהו. "הבנתי! נקודת החולשה של האורקים מסוג זה הוא צמר!" |
|
אחרי ששלט הברזל הכבד נפל, קין הניח שאייס יסתדר כבר לבד, וברח למרכז העיר. בכל מקום הוא ראה רק רחובות הרוסים וחנויות שוממות. היה נראה שכל תושבי העיר ברחו.
קין נכנס לאחת מהחנויות-היה נראה לו שבחוץ מסוכן מדי. הוא חשב שהוא יצא מכלל סכנה, ואז- הוא שמע צעקות בחוץ. הוא הסתכל דרך הדלת השקופה של החנות- אורק גדול במיוחד, שנראה פצוע, רץ ברחוב, הגיע לחנות, שבר את דלת הכניסה ונכנס פנימה. קין התחבא מאחורי הדלפק של החנות- זה לא היה נראה רגע טוב במיוחד לצאת... האורק ששבר את הדלת היה יותר גדול מהאחרים בהרבה, והלבוש שלו היה שונה. הוא גם היה מלא בחול. קין חיכה כמה דקות. האורק הגדול התחיל לשבור כל דבר שהוא ראה. קין חשב על דרך פעולה- אם האורק הגדול הזה יסתער עליו לא יהיה לו שום סיכוי- קין היה צריך גורם הפתעה. הוא חשב כמה שניות, ואז שם לב שתלויה בחנות מנורה גדולה וכבדה- אבל היא לא נראתה גדולה מספיק בשביל לגרום נזק לאורק הגדול והעצבני. הייתה לו רק תכנית אחת. קין ירה בשלשלת שהחזיקה את הנברשת. הנברשת נפלה, ושברה את אחד השולחנות שהאורק לא הספיק לשבור. האורק היה נראה המום, הסתכל לכיוון של הנברשת- וקין ניצל את ההזדמנות כדי לתת לאורק מכה בעורף עם מקל הפוגו שלו. |
|
הצייד ראה שאייס פצוע קשות...הוא רצאה להציל אותו אבל היה שם אורק שהישתולל והרס כל דבר הקרוב אליו...לייד לא היה שום סיקוי לנצח בלי נשק את האורק אז הוא החלית ליצור לעצמו חרב שאיתה הוא יוכל להילחם באורק...
|
|
האורק הבין שהלוחם שמולו יודע את חולשתו. קוחאבאדו רץ ולקח את הצמר לידיו, אך האורק שחשש שהלוחם יהרוג אותו ירק חומר מוזר לעבר ידו של קוחאבאדו. קוחאבאדו ניזהר וזרק את הצמר. הצמר החל להעלות באש ותוך שניות ספורות נעלם. קוחאבאדו ידע שהדרך היחידה היא להלחם בו. האורק שהתחיל לצחוק לא שם לב לאגרופו של קוחאבאדו. קוחאבאדו הצליח לפגוע באורק, הוא החל לדמם ולקח כמה צעדים אחורה. קוחאבאדו המשיך במתקפתו ונתן לו בעיטה לראשו. האורק התהפך ושכב על הרצפה. האורק שכבר היה תשוש ממכותיו של קוחאבאדו, היה חלש מידי כדי להחזיר מלחמה. קוחאבאדו המעוצבן מהקרב, לקח אבן לא במיוחד גדולה, שהייתה מונחת לידו, זרק אותה על האורק ומחץ אותו. זה היה סופו של האורק. קוחאבאדו התנשף חזק ונח. הוא ידע שעדיין מסתובבים בעיירה אורקים אחרים.
|
|
מעוצמת המכה של קין, האורק הגדול התעלף.
קין חשב במהירות, והבין שאם האורקים האחרים יחשבו שהמנהיג שלהם חוסל, הם יברחו והוא יוכל לסיים את הקרב ולעזור לחבריו ולתושבי העיירה(או לפחות מה שנשאר ממנה). |
|
בינתיים, בוב, שנופף בפראות בחרבו, החל לחזור לעצמו. הוא בחן את המצב. האורקים שבהם נלחם היו במצב לא רע - אחד פצוע בינוני, השני קל, והשלישי בריא לגמרי. חוץ מזה, בוב נחרד כשראה שהם הבינו שלא כל כך קל להרוג אותו, והחליטו להקיף אותו. הוא חשב במהירות על דרך פעולה. אי אפשר לברוח - הם יתפסו אותו מיד. אי אפשר להתרכז רק בכיוון אחד - האורקים האחרים יחסלו אותו. לפתע, נצנץ במוחו רעיון - אם רק יהיה לו מזל.
האורקים התחילו להתקרב אליו, לאט לאט. בכל פעם שאחד מהם התקרב יותר מדי, בוב הרתיע אותו לאחור בתנועה מאיימת. למרות זאת, המרחק ביניהם הלך וקטן. ואז, כשהיו מספיק קרובים לטעמו, בוב הניף את חרבו במאונך לגופו, והחל להסתובב סביב עצמו במהירות. האורקים לא היו מספיק קרובים כדי שחרבו של בוב תחתוך אותם לגמרי. הוא גם לא רצה בכך. אם החרב הייתה פוגעת כולה באחד מהאורקים, התנופה הייתה נעצרת, והוא לא היה מצליח לפגוע באורק הבא. במקום זאת, החרב חתכה בבטן האורק הראשון, והוא המשיך להסתחרר כלפי האורק השני והשלישי. האורקים, שבדיוק עמדו להסתער, לא הצליחו לזנק אל מחוץ לטווח החרב. זעקותיהם של האורקים בישרו לבוב שהתוכנית הצליחה. הוא נעמד במקומו, התנער מהסחרחורת הקלה שאחזה בו, והסתכל סביבו. על האדמה היו שרועים שלושת האורקים. שניים מהם אחזו בבטנם וגנחו בכאב. השלישי, שנראה שבוב פגע בו ראשון, שכב ללא תנועה, מעיו שפוכים. הוא לא חיכה שהפצועים ישיבו מלחמה. במהירות, דילג אליהם וכרת את ראשם. הוא הרים את המגן, והתחיל לחפש עוד אורקים. |
|
קין היה בהחלט מופתע מכך שהאורק התעלף ממכה אחת. לפני שהאורק התעורר, קין לקח את הדבר המוזר שהאורק שם על הראש כדי לסמל שהוא מנהיג- משהו מעור עם כל מני דברים מוזרים מודבקים עליו, ויצא החוצה- לחפש אורקים.
הוא חזר למקום בו הוא עזב את אייס- האורקים עדיין הסתובבו שם. אחד מהאורקים שם לב שקין מחזיק ביד את הסמל של המנהיג שלהם. |
|
(הערה חיצונית: הדרך התייחסות של רבים מכם לקרב הייתה פזיזה.
גם אם זה נראה כמו קרב ישיר, אין סיבה לתקוף ישירות 11 אורקים-זו גישה שתוצאותיה יכולות בהחלט להיות קטלניות, ולהבא גם אני אוכל לגרום למוות של אחד מהדמויות שלכם בגלל זה. נסו לחשוב על דרכם אחרות-אפשר לברוח מקרב, אפשר להסתתר ולהתקיף את האורקים כשהם בנפרד ומבודדים, אפשר לתקוף אותם בלי שייראו אתכם ועוד) האורקים המעטים שנותרו בחיים, בראותם את סמלו של מנהיגם ואת מצבם העגום מול הלוחמים, החליטו להימלט מהמקום. לאחר שחברי החבורה התאוששו מעט, הם הצליחו לאתר כמה כפריים שהתחבאו ושרדו את מתקפתם של האורקים. הכפריים הודו להם מאוד, ובתמורה הציעו להם ללון בחינם באכסנייה של העיירה, אשר הצליחה לשרוד את המתקפה. קין סיפר לחברי החבורה על האורק שאותו הוא הימם, והם החליטו לקשור אותו, ולהחליט מה לעשות עימו מחר בבוקר, שכן הם קיבלו את ההצעה של המקומיים, בידיעה שהם צריכים מנוחה לאחר הקרב(מרטין ייאלץ כנראה לבלות את הלילה בהרים). |
|
קוחאבאדו קם. לפתע הוא ראה אורקים רצים. הוא הכין את עצמו לקרב אך ראה שהם רצים ממש לידו ולא תקפו אותו. הוא התבלבל לגמרי. הוא החל ללכת לעבר בוב שנראה קצת מותש. הוא ניגש אליו ואמר:
"אתה בסדר?" "כן... אבל בוב לא מכיר אותך" "אני קוחאבאדו, ובטח שמך הוא בוב" "אני ראיתי שנלחמת גם נגד האורקים. אתה בצד שלנו?" "אני חושב.. ומי אלה אתם? חשבתי שאתה לבד" "אני וכמה לוחמים אחרים מחפשים ביחד חרב ואוצרות. והחרב תהיה שלי!" משימתם של חבורת הלוחמים נפלטה לבוב מפיו. "חרב? איזו חרב?" |
|
בוב לא כל כך הכיר את קוחאבאדו, ובמחשבה שניה, אולי היה עדיף שלא לספר לו על החרב.
"אה....אמממ....אההה....חרב חדה! חדה מאוד! לא כמו זאת" הוא הרים את חרבו והראה אותה לקוחאבאדו. בניסיון להתחמק משאלותיו של קוחאבאדו, הוא התחיל לחפש חפצים בגופות האורקים שהרג. הוא מצא 5 מטבעות זהב, ו3 פיגיונות. הוא גם לקח את סיכת פריצת המנעולים שלו בחזרה. לאחר מכן, הצטרפו שניהם אל שאר החבורה. |
|
הצייד הופתעה לראות את בוב אם איש מוזר שבא איתו לכן הוא שאל אותו "בוב מי זה האיש הזה?"
|
|
Androsyn שעוד היה עם אייס ראה את האורקים בורחים מהעיר והבין שכנראה הם הובסו. הוא סחב את אייס בנתיים בעיר מנסה למצוא מקום לשים אותו בו כדי שיטפלו בו. Androsyn הבחין באכסנייה שלא הותקפה ע"י האורקים, הוא הלך לשם. נראה שהאנשים שהיו שם היו שמחים לראות את האנשים שהצילו להם את העיירה, Androsyn ביקש מהם להודות בכך שיתנו לנו מקום ללון בו, אוכל, וטיפול בפצועים. Androsyn השאיר את אייס לאנשי האכסנייה שיטפלו בו והלך החוצה למצוא משהו שווה ערך בסביבה. הוא שוטט בין גופות של אנשים ומצא 9 מטבעות זהב ו3 מטבעות כסף (וכמה תכשיטים שנראו לו יקרים) ובנוסף לקח כמה בקבוקים ריקים. אחרי מסע הסחיבות שלו פנה חזרה לאכסנייה לישון...
|
|
הלילה ירד.
החבורה כבר הלכה לישון במיטות נעימות וחמימות בכפר. בזמן שבחוץ התחילו טיפות גשם עדינות. הם נחו בנעימים. אבל לא מרטין. מרטין שכב על הבוץ הרטוב. מחזיק בתמונה קטנה של ה"סוס החזק שלו" וקיווה לשלומו. הוא שמע יללה. מרטין שיקשק.. "יש זאבים פה בחוץץ..... אמא'לה...." מרטין בלע את רוקו וכיווץ את גבותיו. "לא! לא אמאלה! אמאלה לא הכינה למרטין מרק שעועית כשהוא רצה! אמאלה לא הכינה למרטין סלט גזר! אמאלה לא! אמאלה לא!!" מרטין והחבורה נרדמו להם. |
|
אייס התעורר ראשון היות והוא ישן הכי הרבה מבין כולם, גבו עדיין כאב והוא היה חלש מאיבוד הדם הרב. הוא ירד למטה והזמין ארוחה במטבע האחרון שלו.
אייס היה מאוכזב מחוסר היכולת שלו להלחם היטב בקרב הזה, הוא פנה החוצה והחל להתאמן. השמש עדיין לא זרחה... |
|
הצייד קם אם קרן האור הראשונה...הוא הסתקל החוצה וראה את אייס מתאמן בחוץ הוא רצאה לבוא ולדבר איתו אבל הוא לא רצאה להפריעה לו באימון...הצייד ירד למטה והזמין ארוחה היו לו כמה מטבעות אבל זה לא הספיק בישביל ארוחה גדולה אז הוא קנה משהו קטן במטבע אחד...
|
|
מרטין התעורר למשמע קולות מוזרים.
זאת הייתה צפרדע. מרטין נרגע, ותפס אותה. הוא היה רעב. ולא היה לו אכסנייה עם פונדק למטה! כמו למפונקים ברי המזל! "טוב נו.. אז הם פצועים מכל המפלצות האלה" חשב מרטין בליבו "אבל לפחות יש להם מיטה חמה! בעצם.." מרטין חייך "אני אוכל מעדנים בזמן שהם אוכלים לחם.. ובשר מבושל.. יאקק.." |
|
לאחר היום המפרך של קוחאבאדו, הוא קם די מוקדם כי חשש מעט מהחבורה שהיה איתה. הוא רצה להצטרף אליהם אך לא היה בטוח שיקבלו אותו. הוא החליט לעשות מעשה והעיר את כל החבורה. הם התעצבנו עליו וצעקו. קוחאבאדו אמר שהוא שמע על חרב ששמה תונקרא', ולידה נמצא מטבע גדול יחסית למטבעות רגילים הנקרא אקרנות' שיש לו כוחות נסתרים שרק מי שמחזיק בו יודע על כוחו. האלפים סיפרו לו על החרב ועל המטבע. הוא הציע לחפש אותם כי ידע שיש לשני היוצרות האלה כוחות מסתוריים וחזקים. "אני אעזור לכם במציאת החרב, ואתם תעזרו לי במציאת המטבע. מסכימים?"
|
|
בוב התחיל להתבלבל. הוא היה בטוח שהוא שמע קודם שקוראים לחרב אקרנות'. עכשיו הלוחם המוזר שלפניו אמר שאקרנות' היא בכלל מטבע. הוא ספר את המטבעות שיש לו. אחרי שראה שיש לו חמישה מטבעות, ורק חרב אחת, הוא החליט שהוא עדיין רוצה את החרב.
'לא שמעתי אף פעם את השם תונקרא', הוא אמר,'והייתי בטוח שלחרב קוראים אקרנות'. הוא שלח מבט תוהה לעבר קוחאבאדו. |
|
קוחאבאדו החל לגמגם. "א...אני ככה ש...שמע...תי מה...אלפים. יכול להיות שהם בילבלו את השמות, אם אתה אומר שלחרב קוראים אקרנות', אז בטח למטבע קוראים תונקרא'". קוחאבאדו כבר לא היה בטוח בשם של החרב והמטבע. אבל בכל זאת בוב נראה לו יצור די חכם שיודע מה הוא אומר. לקוחאבאדו לא הייתה ברירה. הוא גם לא רצה להתחיל להתווכח, ולכן קיבל את מה שבוב אמר.
|
|
לקין די נמאס לשבת במלון ולחכות למרטין. בבוקר, הוא אסף את כולם בפונדק ואמר שהוא מתכוון לצאת לכיוון דרום, כי שם לדעתו מרטין נמצא.
"אני זוכר שמרטין אמר שהחרב נמצאת בהרים בדרום. לשם הוא בטח הלך. לדעתי אנחנו צריכים ללכת לשם, אלא אם כן אתם רוצים לשבת פה ולחכות שהאיש המוזר שרוכב על אלפקה יצליח למצוא את הדרך חזרה לפה..." |
|
בינתיים על הרי טוריסנדר..
מרטין ישב לבדו על סלע.. לפתע מרטין הרגיש דיגדוג קל בנחיריים. הוא חיטט באף. |
|
קין הצליח לשכנע את החבורה שאם ברצונם למצוא את מרטין, ובכך להגיע לחרב, שכן לא נראה שיש להם כרגע הרבה ברירות אחרות, הם צריכים ללכת דרומה לכיוון ההרים שכן לפי מה שהוא זוכר, על הכיוון הכללי הזה מרטין דיבר.
תושבי העיירה שהיו אסירי תודה לחבורה על עזרתה בחיסול האורקים, נתנה לחבורה מעט צידה לאות תודה, שכן צידה רבה חוסלה במהלך הפשיטה שערכו האורקים. מרטין הבחין בחבורה ויצא לקראתם כדי לפגוש אותם. לאחר שהלכו מעט בהרים, מרטין אמר להם שיש לו זכרון חזותי מצויין, ולפי מה שהוא זוכר מהמפות אשר הוא ראה, הם צריכים ללכת דרך גיא צר אחד אשר היה לפניהם, אשר לטענתו היה הדרך הבטוחה והמהירה ביותר לעבור דרך ההרים האלו. |
|
בוב חשב על הרעיון. הוא לא אהב אותו.
"זה לא נראה לי רעיון טוב לעבור במקום כזה. האורקים שהתקיפו את העיירה בטוח לא היו השודדים היחידים באיזור. גיא כזה יהיה מקום מושלם למארב. לפי דעתי אנחנו צריכים לנוע בדרך אחרת. חוץ מזה," הוא פנה למרטין "איך אתה יכול להיות בטוח שהמקום בטוח?" |
|
קין חשב על העניין, ואז אמר:
"תראה מרטין, עד עכשיו לא ממש נתת לנו סיבות לבטוח בך... היית צריך להישאר איתנו ולא לברוח. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהדרך הזו באמת בטוחה... אני אומר שנתפצל". |
|
"אם אנחנו נתפצל אז אנחנו צריכים למצוא דרך להיתקשר אחד אם השני...כי אז הפיצול רק יגרום לבעיות מוספות.."אמר הצייד
|
|
"לא חייבים. חלק ילכו בתוך הערוץ, והחלק השני ילכו על הקצה של הצוק ויסתכלו למטה לאן הקבוצה השנייה הולכת".
|
|
"סיכויי ההישרדות שלנו בקרב גדולים יותר אם נלך ביחד...
אני בעד שכולנו נלך על קצה הצוק." |
|
"קין, אני חושב שכדאי שכולנו נלך יחד. כי גם אם הקבוצה הראשונה תגיעה לצד השני, לא תהיה אפשרות להגיד לנו איך להגיע, גם בצעקות. הדרך הטובה והבטוחה היא ללכת יחד"
|
|
"בסדר, נלך ביחד, אבל על הקצה של הצוק ולא בעמק. ככה יהיה יותר קשה להתקיף אותנו".
|
|
"קין," אמר מרטין. "אתה לא סומךךךךךך עלי?"
מרטין ציחקק "סומךךךךך..... ככככככ זה צליל מצחיק! חה חה!!" מרטין נירגע ואמר: "קין, אתה צריךךךךך לסמוךךךךךך עליי. אבל מה אתה מציע שנעשה? דרך איפה נלךךךך?" |
|
"אני מציע שנתחיל ללכת על הקצה הצוק ונראה מה צופן לנו העתיד".
|
|
"על קצה הצוק...דרך קלה ומהירה למטה...עם הראש!" אמר אייס "זה לא נראה לי", מצד שני גם מלמטה זה לא רעיון טוב...בכלל המקום הזה לא לרוחי....", אני חושב שנעשה סיבוב גדול יותר, ולא נילך לא בגיא ולא על הקצה, זה אמנם ארוך בהרבה, אבל מתים בטח שלא נגיע"
|
|
בוב התחיל לאבד את הסבלנות: "אתם מוכנים כבר להחליט מאיפה אתה רוצים להגיע אל החרב שלי?"
|
|
"כדאי שנעשה הצבעה: מי בעד ללכת על קצה הצוק? מי נגד? יש הצעות אחרות?"
|
|
"אני חושב שקין צריך להיות האומר" אמר מרטין. "הוא ליהיות החכם. הוא להיות מוזר שעוד לא להיות היה נולד. קין צריך להיות יודע מה לעשות. אני רק להיות מוביל אותכם לאקרנות'."
מרטין נתן לעצמו סטירה. "מצטער. מידי פעם יוצא לי שאני אומר 'ליהיות' כל כמה מילים. זה בגלל שלפני הרבה שנים קיבלתי מכה בראש, ועד היום יש לי התקפים כאלה מידי פעם. בכל אופן, קין צריך להיות זה שמחליט. אני סומך עליו הכי מכולם פה." |
|
"וואו... זה ממש מרגש, מרטין...".
קין העריך את זה שמרטין רוצה שהוא יחליט. "אני אומר שנלך לאורך הגיא, אבל מלמעלה. נרד לשם רק אם לא נוכל להמשיך יותר מעל הגיא. ככה נהיה יותר מוגנים מהתקפות. אייס, אנחנו לא חייבים ללכת ממש על הקצה כדי לא להסתכן במצב שאנחנו עם הגב לתהום במקרה שתוקפים אותנו". |
|
החבורה התחילה ללכת לאורך הגיא(מלמעלה, כמו שהוחלט), לאורך דרך שהתבררה ארוכה יותר ממה שנראה בהתחלה(וממה שמרטין סיפר להם).
אחרי הליכה למשך זמן מה, הם הגיעו לסלעים שחסמו את הדרך, ובלית ברירה נאלצו לרדת בכל זאת לגיא עצמו, מה שלקח להם עוד קצת זמן. לפתע צצו מתוך האדמה דברים שנראו כסלעים, ואחרי שלבשו צורה נראו כמו יצורי סלע מהלכים. היו שלושה מהם, והם חסמו את המשך דרכה של החבורה. |
|
בוב הסתכל בתדהמה על יצורי הסלע. הוא מעולם לא ראה משהו דומה להם. בכלל, בוב לא אהב לראות דברים, שאמורים להיות דוממים, מתחילים לזוז בכוחות עצמם. זה תמיד גרם לו לתחושת עקצוץ באוזן.
למרות התדהמה, בוב התעשת, נעמד לפני היצורים ואמר (לא בלי חשש): "שלום! אתם מוכנים לזוז מהדרך בבקשה?" |
|
לא הייתה כל תגובה נראית לעין מהיצורים.
הם רק המשיכו לעמוד בצורה מאיימת למדי. |
|
קוחאבאדו שנא שמאיימים עליו. לכן הוא עקף את בוב וכיון אגרוף לעבר הבטן של אחד יצורי הסלע (זה הכי גבוה שקוחאבאדו יכל להגיע מכיוון שהם היו גדולים מאוד). קוחאבאדו עמד קפוא ועם פרצוף המום. הוא החזיר את ידו והחל לנפנף אותה מהר מרוב כאבים.
"אני מציע שנתחלק לקבוצות ושכל קבוצה תטפל ביצור אבן אחד". |
|
"הם סלעים" אמר מרטין באדישות.
"הם לא מבינים מה אתה אומר.."אמר לבוב "והם לא רכים!" אמר לקוואחבודו. "כל אחד יודע שבשביל להזיז סלעים צריך לפורר מעליהם גבינה." מרטין הוציא מהתיק שלו גבינה שהוא לקח מהפונדק ההוא, והתחיל לגרד את ציפורניו על הגבינה, מעל הסלעים. מרטין חיכה לתוצאות. |
|
"בניגוד ליצורים הירוקים המוזרים שנלחמנו בהם בעיר, את היצורים האלה אני מכיר טוב מאוד (קין 4)... אי אפשר ממש לגרום להם נזק כלשהוא. אנחנו אמורים למצוא פשוט דרך למצוא דרך לעבור מעליהם... או שבעצם לעקוף אותם מהצד. אני לא רגיל כ"כ לעולם תלת מימדי".
|
|
יצורי האבן לקחו את הגבינה שמרטין פורר עליהם והתחילו לאכול אותה.
לא נראה שזה השפיע עליהם בצורה כלשהי, גם הבעתם לא ממש השתנתה, גם בזמן האכילה. |
|
"אוקיי. הרעיון שלי הוא שכל אחד יקח את מקל הפוגו שלי, יקפוץ לצד השני ואז יזרוק את המקל חזרה. נראה לי שזה יעבוד".
קין עלה על המקל, קפץ ועבר בכמה סנטימטרים את יצורי האבן. הם עקבו אחרי קין בעיניהם, אבל בגלל שהם כבדים מדי הם לא יכלו ממש לעשות שום דבר לקין כדי למנוע בעדו לעבור אותם. אח"כ, הוא זרק את מקל הפוגו לצד השני, בו עמדו כל שאר החבורה. |
|
"אוך! הייתי בטוח שהטריק שלי עם הגבינה יעזור!"
קין הציע את הרעיון שלו, קפץ מעל האבנים וזרק את הפוגו בחזרה. "אני קודם! אני קודם!" מרטין לקח את הפוגו וקפץ לצד השני. כעבור כמה שניות מקל הפוגו נזרק בחזרה לצד בו עמדה שאר החבורה. |
|
קוחאבאדו תפס את מקל ביד אחת, שם את שתי רגליו וקפץ. הקפיצה לא הייתה מושלמת, מה שגרם לקוחאבאדו להתהפך. ראשו שהיה הפוך התקרב לראשו של ראש הסלע. קוחאבאדו טעם על בשרו מה זה לקבל מכה מיצורי הסלע. הוא התכופף והחזיק בחלק התחתון של המקל. הכידון שהיה חשוף פגע בראשו של ענק האבן ונשבר. קוחאבאדו, שעדיין החזיק בחלק תחתון יותר של המקל נפל עם המקל על הקרקע ליד מרטין וקין. הוא זרק את המקל בין שתי רגליו של אחד מענקי האבן לעבר החבורה שנראה שמעתה הם צריכים להתכופף כדי לעלות על המקל ולקפוץ עליו.
"מצטער, יש לי נטייה להרוס דברים מאז שבניתי בית מעץ". |
|
Androsyn לא כל כך חיבב את הרעיון מהתחלה וביחוד לא אחרי שקואחבאדו שבר חצי מהמקל...
אבל לא היה לא רעיון אחר. הוא שם רגל אחת על מקל הפוגו ואחז בתחתית המקל, הוא איבד את השיווי וכמעט נפל. בנסיון השני אחז בחלק התחתון וישר קפץ עליו עם שתי הרגליים, גם עכשיו לא היה קל להתאזן, הוא קפץ כמה פעמים במקום ואז קפץ קפיצה גדול וניתר מעל הסלעים. באמצע הקפיצה החלק התחתון ביותר פגע בראשו של הסלע, Androsyn נפל עם ראשו על האדמה... הוא קם לקח את המקל וחבט בסלע מרוב עצבים, המקל נשבר וחצי ממנו עף לצד השני. Andoryn הסתכל במבט מאיים יותר מהאבנים על קין. :x נראה שלא היה אפשר להשתמש עוד במקל. |
|
"אה...
אז מה עושים עכשיו?" שאל מרטין |
|
"מה עושים עכשיו?" קין אמר בעצבים והסתכל על Androsyn. "תשאל את האדיוט שהרס לי את המקל!".
|
|
מרטין פנה לAndrosyn.
"מה עושים עכשיו? אידיוט שהרס את המקל?" |
|
Androsyn שהיה מספיק מעוצבן מהנפילה כמעט והתפתה לעשות משהו מרושע מאוד... אבל הוא התאפק כי הוא רצה להמשיך במסע....
"אתה יכול לתקן את המקל המטופש הזה... אני לא ישתמש בו כבר." |